מתנה בשישי: עגילי זהב ויהלומים של Contour

ספרו לנו על הצעה שסירבתן לה והתחרטתן ואולי תזכו בעגילי זהב ויהלומים של Contour בשווי 550 שקלים

מאת  | ‏ 15 אוגוסט 2019

מתנה בשישי (צילום: דור שרון)

מתנה בשישי (צילום: דור שרון)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

עגילים צמודים Lee בזהב 14 קראט משובצים יהלומים

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

לאיזו הצעה התחרטתן שסירבתן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 550 שקלים
ניתן להשיג בגרוזנברג 25, תל אביב בתיאום מראש (03-6542270) ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 24/8/19 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במשקפי שמש של ווג לאופטיקנה בשווי 699 שקלים היא צרויה, שסיפרה לנו על האקססורי הכי מיותר שקנתה: "הייתי באיטליה ונכנסתי לחנות של שאנל. הייתי כל כך מהופנטת לא יכולתי לצאת משם בלי לקנות משהו (כמובן שזה לא לתקציב שלי). אחרי שעות של התלבטות וחישובים קניתי קייס למשקפי שמש (שעלה מלא!!!). מאושרת עד הגג יצאתי והכנסתי לתוכו את משקפי השמש הפשוטים שקניתי בטופ טן כמה חודשים לפני כן. יום אחרי שחזרתי לארץ הלכתי לים, התיק היה על החוף ובתוכו הקייס המהמם, לא עברו יותר מ-15 דקות ומישהו פילח לי מהתיק את משקפי השמש. אני מתארת לעצמי שהוא התאכזב כשגילה מה מסתתר בתוך הקייס…בכל אופן נשארתי ללא קייס וללא משקפי שמש".

השאירו תגובה

 

  • כנראה שכל חיי אתחרט על זה… למדתי משפטים ומנהל עסקים. במסגרת לימודי השיווק הוצע לי לעבור לחו"ל למשרה בחברת קוסמטיקה נחשבת מאד (מאד!!). משום מה, החלטתי לוותר ולעשות התמחות במשפטים. עד היום אני עורכת דין שבתוך תוכה משווקת מוצרי איפור שווים באירופה ומתחככת עם מייגןממרקל בהשקות… רק לכתוב את זה גורם לי להרגיש את החרטה שוב!!!

    מאת: טל הנץ |‏ 22 באוגוסט 2019 | 15:50
  • לפני כמה שנים,תכננתי את הטיול הגדול לדרום אמריקה כשנתקלתי במודעה על אודישן להדרכת ריקודים סלונים תוך כדי קורס בתחום לבעלי ניסיון במחול,נרשמתי לאודישן ונסעתי עם אמא שלי,ואז הגיע אלי מזרחי המפורסם,הוא היה הרבה יותר מרשים בלייב,אבל אני באתי להוכיח ועשיתי את האודישן בביטחון,למחרת התקשרו להודיע לי שעברתי,אבל בגלל ההתחייבות להדריך לתקופה מסויימת החלטתי לוותר,טסתי לדרום אמריקה,רקדתי שם הרבה,אבל הקריירה בתור מורה לריקודים סלונים לא יצאה לפועל…מעניין מה היה קורה אילו הייתי מחליטה לעסוק בזה ולדחות את הטיסה…

    מאת: שרית מהודר |‏ 20 באוגוסט 2019 | 13:47
  • אחרי שהשתחררתי מהצבא התחלתי לחפש עבודות שמתאימות לידע שרכשתי שם.
    קיבלתי הצעת עבודה במקום ממש טוב ונחשב אבל השכר היה קצת פחות מהציפיות שלי ובגלל זה החלטתי לוותר על המשרה.
    לאחר כמה שבועות של חיפוש עבודה בהן לא מצאתי שום משרה שרלוונטית הבנתי איזה טעות עשיתי ושהייתי צריכה ללכת על העבודה שהציעו לי.
    לפחות למדתי מזה לקח שלפעמים עדיף לבחור באיכות מאשר בכמות..

    מאת: קורל |‏ 19 באוגוסט 2019 | 16:45
  • ההצעה שאני מתחרטת עליה עד היום זה שאמא שלי הציעה לי או לחגוג בת מצווה באולם עם החברים והמשפחה או לעשות טיול שווה בארה"ב, וחשבתי שבת מצווה לא תהיה לי הזדמנות לחגוג שוב וטיול לארה"ב כן יהיה לבסוף כמובן בחרתי בבת מצווה באולם שהיתה גרועה גם מבחינת אולם שהיה קטן ולא באמת אולם אלא אולם של בית כנסת…. ורוב האנשים שבאו זה החברים המשעממים של ההורים ולא ממש הכרתי את מי שבא. בקיצור היה עדיף כבר לטוס לארה"ב לזכור כחוויה טובה לכל החיים

    מאת: Adi Emuna |‏ 18 באוגוסט 2019 | 18:42
  • בגיל 26 אמא שלי וחברה מהעבודה שלה ניסו להכיר לי את האח של אותה חברה מהעבודה, הוא היה אז בן 30 , איטלקי יהודי (חתיך!!!), דיברנו פעמיים שלוש בטלפון בחצי אנגלית (גרועה של שנינו) ועברית/ספרדית (מה שלמדתי מ"קטנטנות"), הוא אמר שיעשה עלייה תוך שנה, ואם לא, אז שאבוא לגור איתו באיטליה(!!!), ואני, ילדה, לא בשיא חוכמתה… מנסה לשחק אותה קשה להשגה, אמרתי לו שאם הוא לא עושה עלייה תוך חודש אין מה לדבר בכלל(טיפשה, כבר אמרתי?!), בעודי מצפה לתשובה רומנטית שהוא כבר במטוס בדרך אליי, הוא אומר לי בקול שבור, אני מצטער אבל זה כנראה לא יסתדר בינינו. וזהו, בגלל עקשנות,טיפשות, ובעיקר תחושת פספוס וחרטה על שטות, הפסדתי מגורים לצד הגבר המושלם באיטליה. ( ד"א הבחור עדיין רווק- למי ששואלת, אני לא :))

    מאת: שוני |‏ 18 באוגוסט 2019 | 13:03
  • לא נעים, מתביישת בזה עדיין אבל אספר ולו כדי שמישהי אחרת לא תיפול במה שנפלתי ומצטערת. נשלחתי מעבודתי לתערוכה בברלין , סהכ יומיים, אבל באחד מאותם יומיים היתה פרימיירה להצגה של ביתי בת ה14, הצגה ששנה שלימה התאמנה בשבילה, ואני ויתרתי למרות שביקשה מאוד.
    מאז שחזרתי,במשך חודש וחצי היא לא דיברה איתי, ומאז לא מזמינה אותי להצגות שלה.

    מאת: דונה |‏ 18 באוגוסט 2019 | 12:28
  • כשהכרנו, אני גרתי בישראל והוא בארה״ב. היתה לנו כימיה, וחיבור מדהים.
    הוא הציע לי לבוא איתו בחזרה לארה״ב ואני סרבתי, חששתי למצוא את עצמי לבד שם, ולחפש עבודה ולהתחיל מחדש – באותו שלב עוד לא ראיתי את החווייה שבלגור במקום אחר.
    אמנם ניסינו, אבל הקשר לא עבד כ-long distance – ועד היום אני מרגישה שזו היתה הטעות הגדולה בחיי.

    מאת: תמר |‏ 18 באוגוסט 2019 | 11:16
  • חול מועד סוכות.
    גרה במרכז אבל נמצאת אצל ההורים בצפון הרחוק.
    הבוס בעבודה שולח לי הודעה סביב 1:30 בלילה אם אני ערה. עונה שכן ושואלת אם הכל בסדר…
    מספר שבעוד כמה שעות צריך לטוס לאיי סיישל עם אישתו והם לא יכולים לטוס.
    הם ניסו למכור את הכרטיסים אבל לא הצליחו, ניסו גם לתת מתנה לחברים אבל לא מצאו מישהו שיכול לטוס והוא החליט פשוט לצ'פר את אחד העובדים ולתת את זה במתנה.
    אומר לי למצוא עם מי לטוס, שולח לי איש קשר שאחראי על שינוי השם בכרטיס טיסה ויעזור בכל הפרוצדורה.
    הלם. דפיקות לב. הכחשה. עיכול וקבלה.
    מבינה שאני בצפון בלי כלום מתאים + לא ניידת. חייבת להגיע למרכז חזרה לדירה.
    כבר מתכננת להעיר את ההורים ולקחת להם את הרכב, מבינה שכדי להספיק לטיסה אני חייבת לצאת ע-כ-ש-י-ו. (מה זה עכשיו? לפני חצי שעה).
    מתחילה להתקשר לחברות עם הסיכוי הכי גבוה לזרימה.. אחת אחת אני מקבלת תשובה שלילית.
    הלם.
    איי סיישל בכמעט חינם ולכל אחת יש פאקינג תירוץ. היו כמה שבכלל לא ענו.. ההיא לימודים, ההיא מארחת, אחת לא תספיק להגיע כי היא בדרום. כל אחת עם התחייבות אחרת.
    בקיצור.. מבינה שאני צריכה להחליף את החברות שלי בדחיפות אבל זה לא לעכשיו כי יש לי טיסה להספיק.
    חושבת על זה קצת.
    תופסת רגליים קרות מלטוס לבד.
    מודיעה לבוס שלא אצליח לנצל את הטיסה.
    מתכסה חזרה במיטה.
    בוכה על מר גורלי.
    בבוקר מלא הודעות ושיחות מכל מי שלא ענתה.
    מבינה שיצאתי פחדנית ובעיקר מטומטמת.

    מאת: ליאל |‏ 18 באוגוסט 2019 | 11:11
  • חברה הכי טובה שלי שאנחנו יחד מהגן התחתנה בסן פרנסיסקו לפני כמה שנים, והציע לי לבוא אליה למסיבת הרווקות ולחתונה. בדיוק הייתה לי בבית תינוקת בת כמה חודשים ולא רציתי להשאיר אותה לבד עם בעלי. אבל שראיתי את התמונות מהחתונה וכמה כיף היה הבנתי שלא היה קורה כלום אם הייתי משחררת ונהנית כמה ימים ושסתם הפסדתי חוויה ואירוע שלא יחזור. מאז אני משתדלת לא לפספס הזדמנויות (:

    מאת: אפרת |‏ 18 באוגוסט 2019 | 10:37
  • אני והחברה הכי טובה שלי שתינו ילידות חודש יולי. בחודש שעבר היא הציעה לי שנמלא ביחד לוטו ושהיא ממש מרגישה שזה הפעם ״שלנו״. כמובן שביטלתי אותה ואף הקנטתי אותה והסברתי לה את ״דבר המומחית״ שעדיף שנמלא ביחד סודוקו מאחד המוספים שם ההצלחה יותר בטוחה.
    היא לא ויתרה, היא מילאה את כרטיס הפיס בעצמה וזכתה בעשרת אלפים שקלים חדשים!!! ואני , לי נשאר רק לאכול את הכובע ולהתחיל לתת יותר אמונה במזל!!!! באסוששששש!

    מאת: לימור |‏ 18 באוגוסט 2019 | 09:54
  • סוף 2006, דנה חברתי הטובה ואני סיימנו את התואר במדעי המחשב, במסגרת יריד תעסוקה קיבלנו הצעת עבודה לסטארטאפ למיפוי, לא היה נשמע לי מעניין כלל והחלטתי לסרב ולהמשיך לחפש, דנה זרמה עם המיפוי. מאז מצאתי עבודה למשך שנתיים, התפטרתי, שוב חיפשתי במשך כמעט שנה, עד שמצאתי עבודה לא כזה מעניינת אבל הכרחתי את עצמי להישאר עד היום. לאורך כל הזמן, דנה המשיכה בסטארטאפ מיפוי, שכעבור שנתיים נקראו WAZE …בינתיים נמכרו לגוגל, ובגלל שדנה היתה שם מהיסוד, היא מה שנקרא מסודרת ביותר, אני שסירבתי בזמנו לאותה הצעה, רחוקה מזה מאוד והכי מצטערת על זה

    מאת: שרה |‏ 18 באוגוסט 2019 | 09:49
  • למרות שהשאלה היא לאיזו הצעה התחרטתן שסירבתן, אני חושבת שכל הצעה שסירבתי לה הייתה לטובתי בסופו של דבר ולכן, אין על מה להתחרט כי אני לא יודעת מה היה קורה אם אכן הייתי מסכימה.
    אני חושבת שזו דרך יותר אופטימית לראות את הדברים ולחסוך לי את המחשבה שאולי עשיתי טעות.

    מאת: מעיין |‏ 18 באוגוסט 2019 | 09:48
  • מה חשבתי לעצמי כשסירבתי בדיוק ביוני האחרון (שנייה לפני יולי אוגוסט וחברם המפלצת טורפת הקווטשים ששמו מזגן מיני מרכזי) לתפקיד מפתח בחברת החשמל שכולל את כל ההטבות לאלתר? למה אני אף פעם לא מקשיבה לכאלה שמבינים, שיום אחד, יום אחד "את עוד תצטערי על זה"?
    למי יש עכשיו אומץ לפתוח את תיבת הדואר ולראות את חשבון החשמל? לי,אין!!!!

    מאת: מורן |‏ 18 באוגוסט 2019 | 09:47
  • לפני שנתיים קיבלתי הצעה שאי אפשר לסרב לה ..
    בחור שיצאתי איתו שבועיים , הציע לי להיות ספונטנית "בואי איתי לצרפת למשפחה שלי יש דירת נופש" אני ככל בחורה חשדנית ישר סרבתי ואמרתי מפתאום ..
    הבחור קצת נעלב הרגיש הססנות מוגזמת מצידי וחוסר אמון וזה דיי נגמר סוף .
    מפה לשם האינסטגרם שלו הופצץ בתמונות של נופש וקניות מסוג שאי אפשר ואסור היה לי לסרב .

    מאת: מיטל |‏ 18 באוגוסט 2019 | 09:27
  • רגע לפני גיל 30 אמא שלי הציעה לי לתת מתנה לעצמי שלא אשכח לעולם שהיא בעיקר מתנת אמת לעולם החיצוני ואתרום את שיערי!!! היא המליצה לי על המספרה ממול הבית ואמרה לי שהם ממש מקצועיים ומלא מגיעים במיוחד אליהם… אני שחרדה על השיער שלי שאותו הארכתי בקנאות שנים ארוכות, חששתי לתת ככה סתם למספרה לקצוץ אותו במיוחד לאור הסיפורים ששמעתי שהספרים אוהבים לקצוץ בשושו עוד כמה סנטימטר של רזרבות ולפעמים אפילו הרבה יותר מבלי ליידע את הלקוחה…אמרתי לעצמי תודה אבל לא תודה והחלטתי לתרום עצמאית. לקחתי סרגל,מדדתי את השלושים סנטימטר שנדרשים,קלעתי לצמה ובגזירה הישרה לאחר שקשרתי את שני הקצוות בגומייה יצא שגזרתי בטעות רק 23 סנטימטר. כל הרצון הטוב הלך לבטלה. שנים על שנים שטיפחתי את השיער ובסוף שהחלטתי לתרום אותו בלב שלום גזרתי אותו קצר מדי ממה שנדרש לתרומה-והכאב והחרטה: הכי משולשים בגודלם-ראשית כי טעיתי בגזירה,שנית כי התרומה לא תתבצע ובעיקר כי לא הקשבתי להצעה המושכלת של אמא שלי לעשות זאת אצל בעל מקצוע…

    מאת: סיגל |‏ 18 באוגוסט 2019 | 08:25
  • מעצבת מתחילה של בגדי ים שהייתה חברה שלי בזמנו הציעה לעצב בשבילי בגד ים על מנת שתוכל אחכ לצלם אותו ולפרסם באינסטגרם שלה . סירבתי מהר בלי לחשוב פעמיים בגלל שהתביישתי להצטלם עם בגד ים. והיום בדיעבד ממש מתחרטת על זה במיוחד שבגד יש שלה מתחיל מ 480 שקל , ועוד היא רצתה לצלם אותי ללא פנים ..

    מאת: ירדן |‏ 17 באוגוסט 2019 | 21:35
  • ההצעה שאני הכי מתחרטת שסירבתי אליה היא ההצעה להתחיל תואר ראשון במהלך התיכון…
    חושבת שיכולתי להתקדם, ללמוד ולהתבגר מהחוויה המון, ומדובר בהצעה חד פעמית בהחלט
    כיום סטודנטית לתואר שני (עם תזה) במסלול לדוקטורט…ככה שעל החלום לא ויתרתי, רק התרחק מעט

    מאת: לאה לוי |‏ 17 באוגוסט 2019 | 19:38
  • פוסט שסוגר לי מעגל, השבוע אחגוג יום הולדת 30! בעודי מחפשת עגילי זהב בייסיק שבן הזוג יקנה לי מצאתי את הכתבה הזו …
    נזכרת שבדיוק לפני 10 שנים היה לי בן זוג מהמם, צוללן שהיה צפוי לעבור לגרמניה ל3 שנים והוא הציע לי לעבור איתו לשם, לחיות כמו מלכה ולהמתין עם הלימודים והחיים התובעניים שחיכו לי לאחר השחרור מהצבא..
    סירבתי לאחר מחשבה ארוכה מה שגם הוביל לפרידה קשה ועצובה.
    עד היום אני חושבת מה היה קורה אילו הייתי עוברת איתו לשם, איך החיים שלי היו מתפתחים , האם הייתי לומדת את מה שלמדתי והאם הייתי נמצאת בנקודה של היום. אין ספק שתחושת ההחמצה עדיין קיימת …
    שלא נדבר על האהבה והפינה החמה בלב שנשארה לאותו אקס שגרמניה הפרידה בנינו

    מאת: מיכל לנג |‏ 17 באוגוסט 2019 | 14:14
  • אני עובדת בחברת משקפיים גדולה כבר למעלה מ4 שנים, רציתי להתפתח ולעלות בדרגים אבל הציעו לי לנהל סניפים קטנים ולא מוצלחים ולא הסכמתי.
    ההצעות הגדולות התחילו להגיע דווקא כשהתחלתי ללמוד ולאחרונה הציעו לי לעשות relocation לאירופה לשנה לנהל את כל(!!) הסניפים של החברה שם עם טיסות ליעדים שונים פעם בחודשיים אבל בגלל שאני באה מבית מאוד תומך השכלה, הוריי לא הרשו לי לעזוב את התואר באמצע וללכת על זה. לצערי אני נשארת פה לסיים את התואר…

    מאת: ויקי |‏ 17 באוגוסט 2019 | 12:54
  • סיפור לא חינוכי. כשהייתי סטודנטית הכרתי במסיבה סטודנט לרפואה, שנראה מדהים ברמות אחרות והרבה מעבר לליגה שלי. הרבה מעבר. השעה היתה מאוחרת והיינו שתויים והוא הציע לי לבוא איתו לחדר שלו. הכי גלוי, הכי פשוט. לא מערכת יחסים, רק להעביר את הלילה. אני בהיותי חנונית לחוצה, סירבתי בנימוס ורק חשבתי על זה שאין לי תחתונים סקסיים. התחרטתי שסירבתי מיד אחרי שהוא הלך ועד היום אני מדמיינת איך יכול היה להיות במיטה עם מישהו כל כך שווה. אבל לכו תדעו, אולי הייתי מתחרטת גם אם הייתי מסכימה…

    מאת: עדי |‏ 17 באוגוסט 2019 | 11:53
  • לפני כמה שנים הכרתי בחור בקייטנה ששנינו התנדבנו בה.
    הוא הזמין אותי לדייט יומיים לפני שהוא טס לטיול הגדול שלו. זה היה אחד הדייטים הכי טובים שהיו לי. הוא ריגש אותי מאוד. היה לנו קשה שזה אפילו לא התחיל והוא היה צריך ללכת.
    הוא הציע לי מספר פעמים להצטרף אליו ואני סירבתי מאחר ולא חשבתי שזה מתאים לטוס עם משהו שעדיין לא הכרתי.
    שמרנו תוך כדי על קשר עד שהוא הכיר שם משהי והתאהב בה. במהלך הטיול הם נפרדו וכשהוא חזר לארץ נפגשנו וזה כבר לא היה אותו דבר…. למרות זאת שאני ממש רציתי וייחלתי לזה….
    לימים אני מתחרטת על זה שלא טסתי איתו וחיוויתי איתו את ההתרגשויות האלה….

    מאת: ליטל |‏ 17 באוגוסט 2019 | 11:45
  • לפני מספר שנים, קבלתי טלפון מפתיע. התקשרה אלי עורכת של מגזין ידוע ושאלה אם אוכל להיות העורכת שלו. מבחינתי, בזמנו, זו הייתה מחמאה עצומה, קפיצה אדירה בקריירה ופרידה מחיי הפרילאנס. מרב התרגשות, לחץ וחרדה של הרגע, אמרתי לה שמה פתאום ושאני לא מתאימה ושבטח לא אוכל לעמוד במשימה הרמה. מיד כשסגרתי את הטלפון, הבנתי את גודל הפספוס. מובן שהייתי יכולה לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

    מאת: אודית לורן בלקין |‏ 17 באוגוסט 2019 | 08:55
  • כשסיימתי את התואר הראשון טסתי עם החברה הכי טובה שלי לניו יורק ומשם למרכז אמריקה.
    לפני שהתחלתי את הטיול עם חברה שלי, טסתי ללוס אנג׳לס למשפחה שלי לפני שהתחלנו את הטיול בניו יורק (קבענו להפגש שם).
    במהלך ההמתנה לטיסה, הכרתי בחור ממש חמוד(!) ומסתבר שממש ממש עשיר. מסתבר שמצאתי חן בעיניו וחמש דקות בערך לאחר שהתיישבתי במקומי, פנתה אליי הדיילת ואמרה לי שהבחור ביקש להזמין אותי לשבת לידו במחלקה הראשונה. כמובן שסירבתי בנימוס ואפילו שהיה ממש נחמד ובא לנסות ולשכנע אותי ממש בנימוס שהוא מבטיח שלא יעלב אם לאחר הטיסה לא ארצה להיות איתו בקשר, סירבתי עדיין. הבחור קצת התבאס ואני הרגשתי גיבורה שוויתרתי ככה על כסא/ מיטה במחלקה ראשונה בטיסה של 15 שעות.
    רבע שעה לפני שהבורדינג נגמר עלתה למטוס קבוצה של נערים ונערות מפוצצי הורמונים מ״תגלית״, וככה, ביליתי טיסה של 15 שעות עם בעיטות בגב, ונערים שלא יושבים/ סותמים לרגע.
    העיקר שיש לי ערכים. :(

    מאת: אור |‏ 16 באוגוסט 2019 | 22:50
  • יצאתי עם בחור שבע שנים שהציע נישואין עם טבעת שלא עלתה לי על האצבע סרבתי להצעה.

    מאת: רגינה |‏ 16 באוגוסט 2019 | 20:22
  • הייתי עולה חדשה ,7 חודשים בארץ.זה קרה ביום שישי אחרי שחזרתי עם חברות מהמסיבה החלטנו לחכת לאכול באבולפיה ביפו.. כן כן אבולפיה …טוסט…כשחיכיתי בתור ניגש אלי מנחם גולן ואמר: היי קוראים לי מנחם גולן ואני רוצה לראות אותך משחקת בסידרה שלי….ונתן לי כרטיס ביקור שלו.באותו זמן לא כל כך הכרתי מי זה ומה הוא רוצה. וזרקתי את כרטיס הביקור שלו….לימים אחרי תקופה הבנתי שזאת היתה הצעה שלא תחזור אף פעם…

    מאת: מאיה דר |‏ 16 באוגוסט 2019 | 20:13
  • לפני לא מעט שנים לחברה שלי ולי הציעו מהעבודה רילוקיישן לשווייץ לשנה. חברה שלי היתה אז רווקה אז היא ישר הסכימה ואילו אני יצאתי עם החתיך של השכבה שהייתי מאוהבת בו ברמות קשות בכל תקופת התיכון משהו כמו חצי שנה, אז חששתי שאם אני אסע הקשר שלנו לא יחזיק מעמד מרחוק אז ויתרתי. כמה חודשים מאוחר יותר גיליתי שהחבר שלי בוגד בי וכמובן שנפרדנו ואילו חברה שלי השתקעה בשוויץ , מצאה לה שם רופא חתיך התחתנה וחיה איתו מה שנקרא באושר ועושר. בהחלט החלטה שאני מתחרטת עליה עד היום….

    מאת: רחל |‏ 16 באוגוסט 2019 | 20:01
  • לפני 6 שנים התחלתי לעבוד אצל מעצבת אופנה שבדיוק חזרה לארץ לאחר שהות ארוכה בחו"ל והחלה לבנות את המותג שלה בארץ. רק סיימתי תואר וזו הייתה העבודה הראשונה שלי בתחום והייתי נחושה להוכיח את עצמי, אך לא משנה מה עשיתי היא לא הייתה מרוצה ודאגה להראות ולהגיד לי את זה בכל רגע נתון, גם בפני העובדים האחרים וגם בפני הלקוחות עד שלבסוף התפטרתי כי פשוט סבלתי מכל רגע במחיצתה. כמה חודשים אח"כ קיבלתי ממנה טלפון שהיא מרחיבה את העסק והיא זוכרת אותי ממש לטובה ושהיא רוצה שאחזור לנהל את העניינים, מצולקת מהיחס המשפיל שעברתי, סירבתי להצעה. אחרי כמה שבועות נפגשנו במקרה ברחוב והיא שוב הציעה לי להצטרף לשורות המותג ושוב סירבתי. היום יש לה כמה חנויות בארץ, חנות אינטרנטית, היא מציגה בשבוע האופנה בישראל, מצלמת קטלוגים במקומות אקזוטיים בעולם ובגדול התרחבה וגדלה בטירוף. ואני? עזבתי את תחום האופנה…

    מאת: אביה |‏ 16 באוגוסט 2019 | 19:34
  • באיזור גיל 15 אמא שלי שתחיה זיהתה את אהבתי הגדולה למוסיקה והציעה לי להירשם לחוג לימודי פסנתר…אך אני סירבתי והעדפתי ללכת על חוג אנגלית . מפה לשם, היום אני בת 30+ וכל מעבר בתחנת רכבת שמתהדרת ב…פסנתר…מלווה אצלי בתחושת החמצה אדירה בלב עם פנטזיות של מה היה קורה אילו הייתי הולכת על זה או איך היה מתחשק לי לדעת לנגן את השיר הזה והזה . אבל היי, לפחות האנגלית שלי מצויינת :)

    מאת: חני |‏ 16 באוגוסט 2019 | 19:19
  • לפני הרבה שנים ,הייתי חברה בתוכנית שומרי משקל בבית,,המדריכה שלי הייתה לילית רומם המנכ"לית של שומרי משקל.כך רזיתי 30ק"ג תוך חצי שנה⁰,, קיבלתי הצעה משומרי משקל לעבור מהפך עם הספר מישל מרסייה ועם סטייליסטית הכל מתועד מצולם ובחינם, ,התלבטתי והחלטתי לוותר על ההצעה,,בדיעבד החמצתי הזדמנות פז,וחוויה חד פעמית ,מאז עברו הרבה קילוגרמים בנהר הדיאטות אבל טעם ההחמצה נשאר בליבי.בימים אלו שוב ביימתי תהליך שינוי הרגלי אכילה בשומרי משקל ורזיתי 22ק"ג במשקל זה היה מאתגר חוויתי ועוצמתי.אשמח לזכות בזוג עגילים שאותי יהלום ויזכיר לי לא לשכוח שבתוכי יש ים של עוז וכח ניצוצות ,השראה , ,תודה ורד

    מאת: ורד מנדלסון |‏ 16 באוגוסט 2019 | 18:40
  • לפני שהתחתנתי אחי הציע לי לבוא לגור בנורווגיה ולחיות שם וסירבתי .
    לפעמים אני חושבת שאולי היה חבל לסרב להצעה שיכלה לשנות את חיי.

    מאת: נעמה נחום |‏ 16 באוגוסט 2019 | 17:54
  • יום אחד ניגש אלי מישהו זר ברחוב וסיפר לי שהוא עובד על פרויקט צילומי וביקש ממני להצטרף ולהצטלם לפרויקט, בטענה שהמראה שלי ממש מתאים לאחת הדמויות.
    האיש היה נראה קצת חשוד לכן סירבתי בנימוס אך הוא השאיר לי פריטים שלו בכל זאת.
    זה היה נראה לי קצת מוזר וחשוד לכן לא לקחתי את העניין ברצינות, לא יצרתי איתו קשר ושכחתי מהמפגש.
    לאחר זמן מה הסתבר שהפרויקט היה אמיתי ורציני ובדיעבד ממש התחרטתי שלא בדקתי את הנושא ולקחתי חלק בפרויקט שיכל לפתוח בפני עולם חדש.

    מאת: שירן כהן |‏ 16 באוגוסט 2019 | 14:39
  • אני והאקס שלי היינו מאורסים אבל בגלל שרבנו המון, החלטתי לבטל את האירוסים.
    לאחרונה נתקלתי בתמונה שלו עם בחורה חדשה. מסתבר שהם התחתנו ושנולד להם ילד.
    מאז שגיליתי את הדבר הזה, אני כל הזמן חושבת שאולי עשיתי טעות כשביטלתי את האירוסים.

    מאת: אדר |‏ 16 באוגוסט 2019 | 08:36
  • לפני כשנה תכננתי טיול מלא בשופינג ובילויים ללונדון.
    בשיא ההתרגשות וברגע הצ'ק אין הציע לנו דייל הקרקע להתאפק טיפה ולעלות על הטיסה הבאה שיוצאת ובתמורה נקבל 550 דולר על כל כרטיס (יותר מעלות הכרטיסים)!!
    מרוב שהייתי בהתרגשות וציפייה החלטתי שלא לקחת את ההצעה המשתלמת ולעלות על המטוס.
    רק לאחר ששהייתי בברלין מספר ימים הבנתי כי הייתי יכולה להשלים את כל העיר ומעבר לכך גם כמה שעות פחות, ואפילו לתכנן טיול נוסף עם סכום הזיכוי.
    התחרטתי מאוד על כך שלא שלטתי על עצמי והתאפקתי טיפה. בכל זאת אחד הטיולים היותר מהנים שהיו לי!

    מאת: דניאל |‏ 15 באוגוסט 2019 | 21:33