תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: 500 שקלים לאונ'נאנוקו"

מאת: אסתי

אסתי — Sun, 28 Jul 2019 08:37:50 +0000

את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשעברתי לחטיבת ביניים כתה ז'..הייתי בת 13.
הייתי חלק ממגמת האינטגרציה בין דרום תל אביב לצפון תל אביב. אני הייתי מהדרום.
הילדים בכתה לא רצו להיות חברים שלנו. חשבו שאנחנו מקולקלים כי הגענו מאזור הדרום "הנחות".
היה יום התרמה…כפי הידוע זה מתנהל בשעות אחר הצהריים …אף אחד לא רצה להתרים איתנו. ישבנו פשוט בבית הספר וחיכינו לשעות אחר הצהריים. היינו 5 בנות מהדרום. היא גרה ליד בית הספר…לפתע ירדה למטה והזמינה את כולנו אליה הבייתה לארוחת צהריים ומנוחה לפני ההתרמה.
היא שילמה מחיר יקר בגלל זה…התרחקו ממנה בגלל שהייתה טובה אלינו…אבל בזכות אותו אחר צהריים הרווחנו אחת את השניה. אנחנו היום בנות 48…חשבון פשוט אנחנו חברות 35 שנה.
אני זוכרת את אחר הצהריים הזה כאילו היה אתמול.
נירה… I love you

מאת: בר

בר — Sun, 28 Jul 2019 08:06:40 +0000

כשהייתי בתיכון עבדתי במאפייה השכונתית שבה עבדו זוג תאומים חתיכים מאוד. אחרי כמה שבועות התחלתי לצאת עם אחד מהם, ואפילו עליתי אליו הביתה – ובמעלית הייתה החברה הכי טובה שלי (עוד לא ידעתי באותו זמן שזה מה שהיא תהיה). אותה חברה הייתה מאוהבת בתאום השני (לא זה שאני יצאתי איתו!) והייתה באותו בניין במקרה. במשך כמה שבועות היא הייתה בטוחה שאני יוצאת עם התאום שהיא דלוקה עליו וכעסה עלי בסתר. אחרי כמה זמן התחברנו והפכנו לחברות הכי טובות, וכשגילינו על הסיפור הזה לא הפסקנו לצחוק!

מאת: שירה

שירה — Sun, 28 Jul 2019 07:51:50 +0000

גילוי נאות: אני דתיה לשעבר. החברה הכי טובה שלי היא הבחורה החילונית הראשונה שהכרתי איי פעם. זה היה בשירות לאומי, אני מטעם אגודה דתית, היא מטעם ארגון חילוני. ביום הראשון, החלפנו כמה מילים, לא הבנתי הרבה ממה שהיא אמרה, כי כן, חייתי בבועה דתית עם ז'רגון אחר לחלוטין, הרגשתי שפגשתי בתופעה אקזוטית שמדברת ורואה אחרת את העולם ובאותו היום החלטתי שהבחורה הזו חייבת להיות חברה שלי…למזלי, לא הייתי צריכה לחזר אחריה הרבה כי הסקרנות היתה הדדית. מאז, עשור וקצת אנחנו כבר מדברות באותו הז'רגון:)

מאת: רעות

רעות — Sun, 28 Jul 2019 06:45:26 +0000

החברה הכי טובה שלי היתה פעם עם בעלי. כלומר, הם עבדו יחד, היו חברים מאוד קרובים, שבין היתר יצאו והיו יחד, ועברו שנים מאז.
לימים אמר לי שאני חייבת להכיר אותה כי היא בול בשבילי ומאז אני מאוהבת, כבר 8 שנים אנחנו החברות הכי טובות ואוהבות. למרות העבר שלהם, שהיה לי קשה בהתחלה איתו, החלטתי לשים הכל בצד והיום אנחנו באמת בלתי נפרדות.

reutneo@gmail.com

מאת: דנה

דנה — Sun, 28 Jul 2019 05:27:17 +0000

שנה א' באוניברסיטה. לא מכירה אף אחד. פתאום בדרך חזרה לדירה באוטובוס, אחרי שיעור משמים ב"מבוא ל" משהו, הצטלבו לנו המבטים וחייכנו. כמו אהבה ממבט ראשון :-)
כל הדרך לשכונת הסטודנטים שגרנו בה לא הפסקנו לפטפט, כאילו אנחנו חברות מכיתה א. ועד היום, אחרי חתונות, ילדים, וכששתינו גרות בקצוות שונות של הארץ. לא מוותרות על דייט חודשי ולא מפסיקות לחפור אחת לשנייה על בסיס יומיומי.

מאת: סיגלית

סיגלית — Sun, 28 Jul 2019 05:11:24 +0000

בקייטנה של חופשת קיץ כיתה ג הבסטי שלי לימים הציקה לי ואפילו קצת היכתה אותי … משכתי לה חזק בצמות לא נשארתי חייבת..וזה היה לפני מעט שנים שלושים שנים בדיוק.בתגובה לכך המנהלת השאירה אותנו ביחד בחדר חשיבה ושם גילינו כמה אנחנו דומות , ממש שתי נפשות תאומות, מאז אנחנו החברות הכי טובות …גם כשגרתי באילת והיא במרכז וכמובן שכרגע כשחזרתי לגור במרכז אנחנו בלתי נפרדות …

מאת: Moran

Moran — Sun, 28 Jul 2019 05:04:36 +0000

הרומן התחיל עוד בתיכון עם שיחות בקטנה היי ושלום, ואז מצאנו את עצמנו לאחר מספר שנים בשירות קבע באותו בסיס ושם הכל נהיה רציני…
לא יכולתי לעבור יום בלעדיה, צחוקים, ישיבות ביחד, שיחות נפש לשעות הקטנות של הלילה. ועד היום!!! אפילו שלא נפגשות הרבה, אבל שכבר נפגשות זה חייב להיות מפגש שופינגגגג!!!

מאת: לירון

לירון — Sun, 28 Jul 2019 04:57:21 +0000

החברה הכי טובה שלי היא כמו אחותי. הכרתי אותה בצבא, בשנה הראשונה שלי לשירות אחרי שעברתי לבסיס פתוח מסגור… אנחנו לא זוכרות מתי התחלנו לדבר אפילו או איך נהפכנו לכל כך קרובות מרוב שזה טבעי לנו. היום אנחנו שתינו עשור וחצי אחרי השיחרור, עדיין החברות הכי טובות, היא לגמרי אשת הסוד שלי לכל דבר למרות שטסתי לתקופות ארוכות של מספר חודשים מספר פעמים לא מבוטל עדיין לא הפסקנו להתעדכן מדי יום…. ליתר דיוק מדי שעה…

מאת: נטע

נטע — Sat, 27 Jul 2019 21:21:26 +0000

כדי להבין איך הכרתי את החברה הכי טובה שלי, צריך להבין איך הכרתי את בעלי. אנחנו שידוך/ התערבות בין שתי חברות טובות, כאשר אני הייתי חברה של אחת מהן ובעלי חבר ילדות של השניה. למרות השידוך המוצלח, איכשהו יצא שאני לא פגשתי את חברת הילדות ובעלי לא פגש את החברה שלי שאחראיות על השידוך. כשחגגנו שנה להיכרות שלנו, הזמנו את שתי החברות עם בני זוגם לארוחת ערב (וגם כדי לספר שאנחנו מתחתנים). זו הייתה אהבה ממבט ראשון. למרות ששמעתי עליה המון סיפורים קודם, לא חשבתי שאני אפגוש את אחותי התאומה בנפש. לא סתם היא חברת ילדות של בעלי. מאז אנחנו לא נפרדות, והיא יקרה לי כמו משפחה, כמו אחות. יחד עם החברה הנוספת אנחנו מבלות כל הזמן ביחד, מתאמנות ביחד, יש לנו קבוצת וואטסאפ של שלושתינו בה אנחנו מדברות על הכל, אנחנו טסות לחו"ל ביחד ואוהבות אחת את השניה אהבת נפש

מאת: זהר

זהר — Sat, 27 Jul 2019 20:48:02 +0000

את החברה הכי הכי טובה שלי הכרתי בכיתת אומנות בתחילת התיכון, קליק ממבט ראשון על סמך תחומי עניין משותפים ושיחה קולחת על שטויות שמסביב כמו שתי תיכוניסטיות טובות. היום 15 שנה אחרי אנחנו זוכות יום יום לעבוד יחד בתחום האופנה ויצירת התוכן , והחיבור ביננו אז על בסיס אותם תחומים ( אופנה, צילום ,ציור ) חי ובועט עד היום !

מאת: חני

חני — Sat, 27 Jul 2019 17:57:18 +0000

לפני ארבע שנים ילדתי את בני הבכור וכדי להפיג מעט את השיעמום בבקרים נהגתי ללכת איתו לשיעורי יוגה לתינוקות בקניון ליד הבית…באחד השיעורים הכרתי אישה נחמדה שהגיעה עם תינוקת נחמדה לא פחות והתפתחה ביננו שיחה קולחת על חיי היום יום , הקשיים וגם… דיכאון אחרי לידה שחווינו שתינו (לצערנו). בתום השיחה היא נתנה לי את מספר הנייד שלה אך הקלדתי אותו בצורה לא נכונה והתאכזבתי נורא שאין לי מושג אפילו מה שם משפחתה על מנת שאנסה לאתר אותה ברשתות החברתיות.
מפה לשם בתום חופשת הלידה ועם כניסת בני למעון ….מי הופיעה ביום הראשון לגן ? האישה הנחמדה משיעור היוגה שהיום היא כבר חברה טובה והילדים (כבר בני ארבע) חברים טובים מגיל ארבעה חודשים !

מאת: צליל כהן

צליל כהן — Sat, 27 Jul 2019 16:59:27 +0000

אז איך הכרתי את החברה הכי טובה שלי?
ככה…
הייתי ילדה קטנה בת 13 והתקבלתי לכיתת ספורט
יום ראשון ללימודים כולן הגיעו עם סקיני ג'ינס (בדיוק התחילה תקופת הסקיני)
מאופרות, ונשיות
ואני?
הגעתי עם חולצת בית הספר ומכנסי הכדורסל שלי (שדרך אגב ממש התאימו לחולצת בית הספר הכחולה שלנו לנוכח העובדה שיחקתי במכבי)
נוי (החברה הכי טובה שלי) לא הפסיקה לצחוק עליי ואמרה שאני גברית ומוזרה ושאם כבר אני משחק משחק של גברים לפחות לא אלבש אותם מחוץ למגרש
היום אני בת 22 והיא החברה הכי טובה שלי כבר 9 שנים
ונחשו מה?
בסוף הילדה המוזרה עם מכנסי הכדורסל לומדת עיצוב אופנה תואר ראשון בשנקר
ותזכרו!! אין דבר כזה "לא לביש" יש- "אני לא אלבש:
וגם זה – מוטל בספק!

מאת: יובל אלמגור

יובל אלמגור — Sat, 27 Jul 2019 16:46:22 +0000

הכרתי את נחברה הכי טובה שלי בתנועת הצופים בכיתה ד עד עד היוםםם

מאת: מיכל

מיכל — Sat, 27 Jul 2019 16:29:21 +0000

את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני כמעט 30 שנה, בתיכון.
הצטלמתי לסרט גמר של מגמת הקולונוע בית הספר, ומי שהיה החבר שלה היה הסאונדמן על הסט.
באחד הימים היא באה לבקר אותו על הסט, ומאז ועד היום, דרך התיכון, הצבא, פרידות, חתונות, ילדים, ורילוקיישנים – אנחנו עדיין חברות הכי הכי טובות כמו בסרט :)

מאת: תמר

תמר — Sat, 27 Jul 2019 16:10:39 +0000

הכרתי את החברה הטובה שלי כאשר טיפלתי בה באחד המקרים אליהם נשלחתי כנהגת אמבולנס בירושלים… התקשרתי לשאול לשלומה אחרי שנמצאה מעולפת במדרחוב ומאז… הכל היסטוריה!!