תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: 500 שקלים ל-She-Ra jewelry"

מאת: תמר

תמר — Mon, 10 Jun 2019 07:53:55 +0000

אני הלכתי בכיתה ב לחוג אלקטרוניקה. אמנם היום חוגי רובוטיקה וחשמל נפוצים יותר אבל אז הייתי הבת היחידה בקבוצה של בנים.
הלחמתי מעגלים חשמליים, בניתי קוביה אלקטרונית, מנגנון אזעקה ועוד כל מיני דברים.

מאת: מיכל יאבו

מיכל יאבו — Sun, 09 Jun 2019 23:25:05 +0000

החוג הכי מוזר היה כשהייתי יחדה בכיתה ג ורשמו אותי לחוג חימר שהתקיים בתוך מרתף ענק. החוג התקיים בחלל דחוס כשבתוכו, מתקיימים במקביל, עוד חוגים. צרחתי כל כך מהמגע של החימר שהעבירו אותו לתחנה של החןג ציור ולאחר מכן לתחנה של חוג מקרמה. הזכרון של החלל הדחוס, עם המון ילדים המשתתפים בחוגים שונים במקביל צרוב אצלי עד היום. גם שנים אחר כך לא יכולתי לגעת בחימר. גם כמרפאה בעיסוק, החומר היחיד שאני נמנעת ממנו הוא חימר. כל זה בגלל חןג אחד מוזר במרתף דחוס.

מאת: בר

בר — Sun, 09 Jun 2019 09:28:13 +0000

בגיל 12 ההורים שלי רשמו אותי ל״חוג שמנים״ – חוג הרזייה לילדים. למרות שבהתחלה נעלבתי מזה מאוד, הלכתי אליו באופן קבוע והתאהבתי בתחום התזונה – בתקופה ההיא לא היה הרבה מידע כמו היום, ולילדה שמנמנה עם בעיות דימוי עצמי וגוף לא היה הרבה את מי לשאול. בחוג עשינו הרבה ספורט, למדנו מתזונאית על אורח חיים בריא ורכשנו כלים לשיפור הביטחון העצמי. זה אמנם התחיל עקום אבל בסוף הסתדר הכי לטובה שאפשר!

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 09 Jun 2019 08:51:42 +0000

החוג הכי מוזר שהי לי בילדות – הוא חוג "קנדמה" – משחק עץ יפני המורכב ממקל עשוי עץ בעל 3 כפות המחובר לכדור ע"י חוט.
ויש לציין שכל חיי למרות אין ספור פעמים לא הצלחתי להעביר את הכדור בין הכפות ולהשחיל לבסוף את חוד העץ שנקרא ספייק בכדור.

מאת: לירון

לירון — Sun, 09 Jun 2019 08:48:44 +0000

שרוכים או לא להיות!!! בגיל חמש וחצי בעיצומו של גן חובה אבא שלי החליט לרשום אותי לחוג שרוכים….?!?!?! בכל מפגש חדש למדנו לשרוך את השרוכים בדרך שונה ומגניבה. הקורדינאציה של האצבעות שלי הייתה מאוד גבולית ככה שבהתחלה זה היה סיוט ומשיעור לשיעור חל שיפור , מזערי ביותר. שנים אחרי שהחוג הסתיים לא הבנתי מה אני אמורה לעשות עם נעל ספורט אחת שיש לי בבית ועשרות רעיונות לשריכה שרצות לי בראש , לפעמים גם בחלומות הלילה. שלושה עשורים אחרי, היום, כשיש לי תריסר סניקרסים אני נהנית גם נהנית מפירות החוג המוזר ההוא. זה שאף אחד לא הבין מה אני עושה בו שבוע לאחר שבוע.

מאת: Limor

Limor — Sun, 09 Jun 2019 08:37:09 +0000

כשהייתי בת 7 אמא שלי רשמה אותי לחוג רביולי. ממש ככה.מדי יום רביעי בארבע ואין דבר כזה לפספס שיעור. גם כשחולים הולכים לחוג רביולי. היא חשבה שזה יהיה נחמד שאעזור לה במטבח בהכנת קערת רביולי ענק מדי שבוע ,באותו יום קבוע ושעה קבועה הענו ביחד רביולי שאותו היא הביאה לערבי בנות שהיא הייתה מקיימת עם השכנות מדי חמישי כשאנחנו כבר פרשנו לישון!!!
כל שבוע חוג רביולי עם עוד עשרים ילדות מיואשות כמוני כשההורים לא נותנים פתח לפרוש כשהדבר היחיד שמשתנה משבוע לשבוע בחוג זה המילוייייייייי של הרביולי.
כמובן שמרגע שהייתה לי זכות בחירה על עצמי החרמתי את אכילת כל סוגי הרביולי ובנוסף אני לא נוגעת בפסטות. הטראומה כאמור טרם עברה.

מאת: מורן

מורן — Sun, 09 Jun 2019 08:20:27 +0000

כשהייתי קטנה הייתי בחוג תהילים.היום אני לגמרי לא מבינה איך למה וכמה הייתי שם… יושבים כל הילדים במעגל, מריצים ספרונים של תהילים מחולק, ובסוף מקבלים קרמבו. סוג של בידור לכל המשפחה. אבל אני לקחתי את זה די קשה; היו המון פסוקים על רשעים, ועל מה שיקרה להם… ומי אמר שאני לא אחת מהם?
אחר כך גדלתי, והבנתי ש-צדקתי. ובעצם כולנו קצת רשעים…

מאת: סיגלית

סיגלית — Sun, 09 Jun 2019 08:17:34 +0000

מוזר זה לא מילה.כשהייתי קטנה הייתי בחוג ״אורתודנט״.
כל שבוע כמעט ביום רביעי אמא היתה מסיעה אותי לרמת גן בשביל החוג, כשפס הקול של הנסיעה היה מלווה בדבהדבהדה של ארבע אחרי הצהריים בגלצ בהלוך ובראיונות עם אנשים שלא הכרתי ואותות שזכורים לי היטב בחזור. אז הייתי מגיעה לשם ומתיישבת על הכסא ובכל פעם הייתי בעצם מתקשטת במשהו חדש: רסן, פלטה, גשר בשיניים. שפעם אגב קראנו להם קוביות. ואלוהים ישמור למה לעזאזל רציתי את הדבר הזה *במודע* על השיניים שלי? אני זוכרת שחשבתי שזה מגניב כי היתה תוכנית בניקולודיאון או משהו כזה שנקראה ״מגושרת״ והיא היתה נראית לי ממש מגניבה. וגם איך התלהבתי מהצבעים שבהם יכולתי לצבוע את הגומיות של הקוביות כאילו מינימום מדובר כאן בצעקה האחרונה בעולם האופנה. החוג הזה התחיל בגיל יחסית מוקדם לשאר החברים שלי, וכן, צחקו עליי כשבכיתה ה׳ כבר היה לי גשר אבל ידעתי שכשכולם יסתובבו עם השיניים העקומות שלהם בחטיבה או כשהם ירצו להתנשק צרפתית והגשר יפריע להם לי כבר יהיו שיניים ישרות. לא בהכרח עם מי להתנשק אבל לפחות זה.
אז בקיצור מדובר בחוג המוזר ביותר שהתמדתי בו הכי הרבה….

מאת: אור

אור — Sun, 09 Jun 2019 07:04:46 +0000

אני הייתי בחוג MTV.
זוכרות את התקופה של הערוץ החתרני והמגניב? עם קליפים מושקעים ומוסיקה שאז נחשבה מדליקה?
אז בהתאם לכך נפתח במתנ"ס השכונתי חוג בשם הזה. רקדנו בלי איזשהו קו מנחה… לצלילי בריטני וג'סטין. היו לנו בנדנות ופאוצ'ים.. וחשנו מגניבות. והיום? מעדיפה שתראו את התמונה המפדחת שמתנוססת לי ברב-קו לפני שתראו אותי רוקדת את הסלט המוסיקלי הזה.. אבל תכלס', היה כייף!

מאת: ליהיא

ליהיא — Sun, 09 Jun 2019 05:53:25 +0000

בתור ילדה היה לי תחביב משונה. קצת מביך להודות, אבל התעניינתי בארכיאולוגיה.
בכיתה ב' התחננתי בפני אמי שתרשום אותי לחוג כדרות. לא ברור למה, אבל היא התרצתה.
למי מכן שלא בקיאה בתחום, היינו מפסלים כלים מחימר על אבניים (!)
כשממש רצינו "להתפרע", היינו מקבלים כלי חרס שבורים ומשחזרים אותם. מה שנקרא- "להדביק קנקנים" ;)
אני אמנם נשמעת זקנה, אבל מבטיחה שעדיין בשנות העשרים לחיי.
עם השנים הבנתי שארכיאולוגית כבר לא אהיה, אבל תמיד אזכור את זה בתור חוויה נחמדה.

מאת: ליהיא

ליהיא — Sun, 09 Jun 2019 04:44:51 +0000

בתור ילדה היה לי תחביב משונה. קצת מביך להודות, אבל התעניינתי בארכיאולוגיה.
בכיתה ד' התחננתי בפני אמי שתרשום אותי לחוג כדרות. לא ברור למה, אבל היא התרצתה.
למי מכן שלא בקיאה בתחום, היינו מפסלים כלים מחימר על אבניים (!)
כשממש רצינו "להתפרע", היינו מקבלים כלי חרס שבורים ומשחזרים אותם. מה שנקרא- "להדביק קנקנים" ;)
אני אמנם נשמעת זקנה, אבל מבטיחה שעדיין בשנות העשרים לחיי.
עם השנים הבנתי שארכיאולוגית כבר לא אהיה, אבל תמיד אזכור את זה בתור חוויה נחמדה.

מאת: תום

תום — Sat, 08 Jun 2019 21:59:19 +0000

הוריי עודדו אותי להיות עצמאית ויצירתית, ורשמו אותי לחוג נגרות! כמובן שהמדריך עזר בדברים המסוכנים, אבל את הרוב עשיתי בעצמי. תחושת המסוגלות והיכולת לבנות דברים הם כל כך משמעותיים בגיל צעיר.

מאת: אילה סדן

אילה סדן — Sat, 08 Jun 2019 19:48:33 +0000

בכיתה ג׳ החליטו בקיבוץ שכל השכבה (היינו 8) מתוכם שני בנים נתחיל חוג ריקודי בטן. היו באים אלינו פעמיים בשבוע לעשות לנו חוג, מביאים מטפחות ומוזיקה. מפתח את הגוף ואת התנועה. היה ממש מצחיק.

מאת: רתם

רתם — Sat, 08 Jun 2019 19:24:13 +0000

החל מכיתה ג' הייתי בחוג נגינה. בטרומבון.

מאת: יובל אלמגור

יובל אלמגור — Sat, 08 Jun 2019 17:55:42 +0000

הייתי בחוג צורפות בגיל 10..
תמיד עניין אותי איך להכין דברים כאלו היום זה רחוק ממני אבל אני אוהבת תכשיטים מאוד.\תמיד עניין אותי איך מכינים ויוצרים דברים מ0