תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: תיק של Longchamp בשווי 510 שקלים"

מאת: Limor

Limor — Sun, 24 Feb 2019 09:22:34 +0000

לפני חצי שנה הייתי עם אמא שלי בחופשת ׳אמא-ובת-יומולדת׳ בברלין. באחד הימים יצאנו, איך לא, לשופינג. באחת הפעמים שהסתובבנו בין החנויות יצא שאמא שלי היתה בצד אחד של החנות ואני בצד השני. פתאום נעמדה לידי אישה מאוד גבוהה, קרוב לשני מטר, מראה נדיר. אז קראתי לאמא שלי וצעקתי ״תראי איזה ענקית האישה כאן לידי״. האישה הגבוהה הסתכלה עליי ופתאום אמרה ובעברית ״סליחה? יש לך בעיה עם הגובה שלי?״ ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי!!!!

מאת: מורן

מורן — Sun, 24 Feb 2019 09:20:40 +0000

אאאוצצצצ׳ , איזה מקרה מביך. במכללה בתואר הראשון הייתה לי קבוצת ווטסאפ עם חבורה גדולה של חברים, ועוד אחת נוספת עם רק שלושה מהם. בטעות טעיתי בקבוצה וכתבתי בקבוצה הגדולה ״מה,אמיתי?!?!איך ׳איקס׳ כבר הספיקה להיכנס להריון מ-״וואיי?״ כשאותה ה׳איקס׳ הייתה בקבוצה. כל כך לא נעים!!!

מאת: מוריה

מוריה — Sun, 24 Feb 2019 08:45:05 +0000

ירדתי לבד כמו כל בוקר מהמשרד לשתות את הקפה השחור הראשון בפנאן עם עצמי, על ספסל בשדרות רוטשילד, לפתע חבר מהעבודה הצטרף והתחיל לספר על כמה שהוא עף על המנהל החדש שלנו. הוא דיבר בלי הפסקה, ורק רציתי שיילך כבר, אז הבעתי את דעתי השקרית וליכלכתי כאילו שאני הכי שונא את אותו מנהל במטרה שאם הוא שומע דעה קשה והפוכה ממנו אז הוא יבין את המסר וישחרר אותי. לפתע מישהו תיקתק לי על הגב , המנהל החדש, ואמר לי טוב לדעת שזו דעתך. ניסתי להסביר את האמת אבל זה עזר לי כדי לשרוד שם רק עוד שבועיים עד שפיטרו אותי

מאת: לירון

לירון — Sun, 24 Feb 2019 08:04:56 +0000

ינואר, בדיוק לפני חודש . אני מרגישה שהפעם זו הפעם. בעיצומו של טסט חמישי הבוחן מבקש ממני לעצור לו בפעם השלישית(הראשונה היתה לקפה והשניה בכלל לפלאפל)בתחנת דלק ואני כמו ילדה טובה מהנהנת בהסכמה ״כן בטח מה שתרצה״. הוא יוצא לשלם ואז לפתע עוקף את רכבנו במהירות ומשפשף קשות הרכב ששנייה קודם תידלק מאחורינו, לקינוח הוא גם נמלט מהמקום. אני לבד ברכב, מבוהלת מוות, זורקת לי לאוויר רצף מילים פחות מכבדות מאוצר המילים היומיומי שלי מהבהלה על הפוגע ועל הדרך מטנפת לעצמי בקול גם על הבוחן שהחליט להגשים את כל החשקים שלו במשמרת של הטסט שלי. הבוחן שנייה אחרי חזר לרכב בריצה ופתח מייד את מצלמות הלייב באוטו לנסות לאתר את מספר הרכב הפוגע ועל הדרך שמע את כל מה שמילמתי לאוויר גם אודותיו… נכון להיום אני מחכה לתאריך לטסט שישי…

מאת: אנא

אנא — Sun, 24 Feb 2019 07:17:58 +0000

כמה שנים לאחר שחרורי מהצבא קבענו מפגש בנות שכלל חברות טובות שהכרתי ממש טוב וגם כמה חדשות שבקושי יצא לי להכיר כי הגיעו ממש צמוד לעזיבתי. מתוך כל הקבוצה היו מס' בנות רווקות. במהלך המפגש כמובן שהתחלנו סבב שידוכים, חיפשנו את מי לשדך לחברה ממש טובה שלי מכל הבנים בצוות. כשהגענו לאחד המפקדים ממש פסלתי אותו בפניה התחלתי לטעון שהוא בכלל מתעניין בבני המין השני ושהוא ממש לא בשבילה והיא צריכה מישהו גבר גבר (גילוי נאות הייתי סוג של מאוהבת בו והוא בכלל לא הסתכל עליי). פתאום נהייתה שתיקה מביכה והסתבר שהוא יוצא עם אחת החדשות כבר תקופה ארוכה והוא ממש לא מבולבל מינית…

מאת: שחר

שחר — Sun, 24 Feb 2019 06:59:58 +0000

הנסיעה הביתה באוטובוס מהעבודה די ארוכה, אז לרוב אני מנצלת את הזמן לשנ"צ או לשיחת טלפון עם החברה הטובה. לפני חודשיים, פיטפטנו ופיטפנו בטלפון תוך כדי הנסיעה, וקצת שכחתי איפה אני נמצאת ושיש עוד אנשים מסביבי שמקשיבים למה שאני משתפת (אופס!). סיפרתי לה, שאני מתחרטת שנפרדתי מהחבר, לא מפסיקה לחשוב על הפספוס, מרגישה לא שלמה עם ההחלטה ובמיוחד אם איך שעשיתי את זה, אבל שאין לי אומץ לפנות אליו שוב. ושזה ממש קשה לי (נראה לי שהזלתי גם דמעה או שתיים). במקריות מדהימה, ובלי שהבחנתי בה, מסתבר שאחותו ישבה כמה ספסלים מאחורי, וסיפרה לו מאוחר יותר על איך שאני מרגישה. והוא, שהרבה יותר אמיץ ממני, סימס לי ומאז אנחנו (למזלי!) שוב יחד. מודה לאל שהייתי מספיק לא זהירה לרכל עליו באוטובוס, לאחותו שהשתמשה ב"מידע", ולאמיץ, שהיה מוכן לתת לאהבה שלנו עוד הזדמנות.

מאת: נטע

נטע — Sun, 24 Feb 2019 06:53:56 +0000

ישבתי עם חברה בהרצאה בלימודים. אולם ההרצאות בנוי בשיפוע, כך שמעל נקודה באולם נראה את המרצה, אך לא נשים לב מי נמצא בשורה מתחתינו.
החברה שלי סיפרה לי על דייט מאוד מוצלח שהיה לה ערב קודם, כולל תיאורים גרפיים לפרטי פרטים. ניתחנו את הדייט ואת הבחור לגורמים. רק בסוף ההרצאה כשקמנו ללכת קלטנו שהבחור המדובר ישב שורה מתחתינו ושמע הכללללללללל.

מאת: נטע

נטע — Sun, 24 Feb 2019 06:49:07 +0000

התקשרתי ללקוחה מהעבודה וניסיתי להסביר לה את האסטרטגיה שנבחרה לפרוייקט שלה. היא הקשתה עליי מאוד ולא הסכימה עם כלום. כשהשיחה נגמרה שיחררתי קיטור לשותפתי למשרד, על מה שאני חושבת על הלקוחה- על איך שהיא נראית, כמה שלדעתי היא לא מבינה כלום בתחום ולמעשה קיבלה את העבודה רק כי החבר שלה הוא הבן של הבוס ועוד….. אחרי איזה כמה דקות ארוכות שהייתי שמחה שלא היו קורות לעולם אני פתאום שומעת את קולה של הלקוחה מהטלפון: אני ממליצה לך לנתק את השיחה לפני שאת מרכלת על מישהו…… יאמר לזכותה שהיא הייתה סופר מקצועית ולא הזכירה את זה שוב לעולם, למרות שניסיתי לפתוח את זה ולהתנצל, היא התעקשה להמשיך כאילו כלום לא קרה

מאת: רונית

רונית — Sun, 24 Feb 2019 06:00:55 +0000

אני סטאז'רית בבית חולים, די חדשה ביחס לרוב האנשים במחלקה. יום אחד נפגשתי עם חברה בקפיטריה ובזמן שחיכינו בתור לקפה, דיברנו קצת על היום יום בבית חולים ועל השגרה העגומה שלנו. ריכלנו קצת גם על אנשי הצוות ועל הרופאים שאיתנו במחלקה. פרקנו עול והוצאנו את כל מה שהיה לנו בבטן על האחראים עלינו.. כשבאנו לאסוף את הקפה הבחנו שעומד שם אחד הרופאים האחראים. מה אני אגיד על הבושות אחח הבושות.. וגם- הלכה לי ההתמחות במחלקה הזאת..

מאת: shay

shay — Sun, 24 Feb 2019 05:28:45 +0000

הייתה באוניברסיטה מרצה שלא הייתה ידועה בנחמדותה ובמקביל גם לא הייתה קלה במתן ציונים טובים. כל פנייה למשל הייתה נענית בשאלה "מה הבעיה" ?!… יום אחד עמדנו במסדרון והתלוננתי בקולי קולות על כמה שהיא אפאטית ודי סיוט, הסתובבתי וגיליתי שהיא עמדה במרחק שמיעה בהמשך אותו המסדרון, חייכתי אליה בחיוך נבוך וברחתי משם… נראה שמכאן דווקא הדברים השתפרו בניגוד לצפוי, כנראה שמשהו בכ"ז חלחל, כי היא החלה לחייך אלי כל פעם שנפגשנו במסדרון וגם הפכה למעט יותר נסבלת בשיעורים וביחס הכללי… ולגבי הציון?! לא היה לי זמן ללמוד למבחן, ועברתי על החומר בלילה שלפני והגעתי ללא שינה למבחן, וכשפורסמו הציונים גיליתי שקיבלתי 95… הציון הכי גבוה בקורס [ווידוי קל- היה עוד איזה סטודנט נורא חכם שלמד המון ונורא התעצבן שהוא קיבל אותו ציון כמוני..]. בהמשך הדרך, המשכנו להיפגש במסדרונות, והיא תמיד הייתה מחייכת אליי ומקדימה לי שלום [למרות שמן המתבקש היה שזה יהיה הפוך..] ואפילו במקרה הייתה יועצת בבחירת חוגים להמשך התואר שלי, ואף הזמינה אותי להצטרף לאיזה הקבץ שהיא הייתה האחראית עליו. זה היה השלב שאמרתי לה, תודה – אך לא תודה… :)

מאת: miriam

miriam — Sat, 23 Feb 2019 22:38:49 +0000

כשהיינו בטירונות, היה לנו סמלת מחלקה שהייתה ממש, אם ננסח זאת ממש בשיבוש קל ובעדינות רבה- 'ארסית' … כשהיינו בתורנות מטבח, דיברתי עם כמה מהחברות למחלקה על התכונה הכה בולטת שלה ונורא התלהבתי מעצמי באותו הרגע ומההומור המשובח שלי. מה שקצת קלקל לי את העניין, הייתה העובדה שראיתי שהחברות קצת האדימו והחווירו בתגובה ליציאה הכה מוצלחת שלי משום מה- וזאת מכיוון שהיא עמדה מאחורי כל הזמן ושמעה הכל… בכדי להראות לנו שצדקתי סך הכל, קיבלנו בונוס של לרוץ כל הלילה על חשבון השינה… מאז אני מסתכלת לצדדים ואחורה ליתר ביטחון כשיש לי משהו לא ממש חיובי להגיד… ;)

מאת: עליזה

עליזה — Sat, 23 Feb 2019 20:40:58 +0000

זה קרה לה לי באמצע שידור חי ברדיו בשעת רייטינג מטורפת עליתי לשידור וסיפרתי על החברה הכי טובה שלי שהיא חסכנית ברמות על כך שתמיד היא לוקחת לי חפצים אישיים שלי בהשאלה לדוגמא- פרטי לבוש , תכשיטים, כלי איפור וכד' ובאופן שגרתי וקבוע לא מחזירה או שוכחת להחזיר …חוק מרפי שיחק אותה הפעם וכל החברות הטובות שלנו כולל היא שמעו זאת…והתוצאה היתה פיצוץ…שאנחנו כבר לא חברות יותר…

מאת: נוי שני

נוי שני — Sat, 23 Feb 2019 20:31:52 +0000

נסעתי ברכבי עם חברה והתקשרנו לחברה נוספת כדי לאסוף אותה, השיחה הועברה למענה הקולי ואני הייתי בטוחה שניתקתי. התחלנו לדבר על אותה חברה ועל כל הפעמים שהיא מאחרת, כמובן, כמו תמיד הכרזנו של נזמין אותה יותר. מסתבר שהשיחה לא התנתקה. גיליתי זאת כשהיא השמיעה לי הודעה קולית ובה אנו מרכלות עליה. לא נעים!

מאת: ורד

ורד — Sat, 23 Feb 2019 18:51:41 +0000

מתי דיברתי על מישהו ומאוחרי הגב והוא שמע? הייתי עם חברה בבית קפה לארוחת בוקר ודיברנו בין היתר דברים לא מחמיאים בלשון המעטה על חבר של חברה משותפת שלנו שעד לא אותו יום לא יצא לשתינו לפגוש אותו פנים אל פנים, ראינו אותו בתמונות בלבד וכל דמיון היה מקרי…. לצערינו הוא זיהה את שתינו בתמונות ישב עם מישהו ולא הפסיק לצותת לנו ואחר כך לספר לזוגתו – חברתינו המשותפת לפרטי פרטים בשילוב תוספות שלו….

מאת: רז אלוג

רז אלוג — Sat, 23 Feb 2019 15:58:15 +0000

במסגרת התואר יש שיעור שאליו אנחנו צריכים להגיע ב8:00 בבוקר ואם לא מגיעים בזמן המרצה מתעצבן. אני מגיעה ללימודים מרחוק, יצאתי בעיכוב מהבית וכל הדרך קיוותי להגיע בזמן, חניתי, רצתי כל הדרך, התנשפתי הגעתי לכיתה והוא לא היה על הבמה שבה הוא מרצה. נכנסתי בקול וצעקתי לחברה"החי בסרט הזה, למה רצתי כל הדרך אם החוצפן הזה לא פה שיצא מצידי ב6:00 בבוקר ויהיה בזמן כמו שהוא מצפה מאתנו מה נראלו???" בזמן הזה אני קולטת ראש מבצבץ מעמדת המחשב שעל הבמה, והוא אומר בקול, "דווקא נראלי שאני פה מ7:00 למה לדבר ככה"? אין ספק שזה היה מביך במיוחד.רגע שלא ישכח.