תגובות לפוסט: "נעליים של מיכל מילר במתנה"

מאת: סיוון

סיוון — Wed, 14 Dec 2011 16:11:07 +0000

השנה הייתה לי מערכת יחסים מיוחדת שהתחילה בהילוך גבוה, התאהבות מטורפת ואינטנסיבית, מערכת יחסים מלאת תקווה וציפיות לעתיד בלי לשים בכלל גבולות לדמיון. כזאת שחשבתי שחיכיתי לה כל החיים. אבל לפתע המציאות השתנתה וגילינו שלמרות האהבה שביננו אנחנו לא מצליחים להסתדר.. לשחרר היה החלק הכי קשה, במיוחד כשהאהבה עדיין קיימת ועוצמתה מההתחלה עדיין מהדהדת ברקע. בכל זאת הרגע הכי משמעותי השנה היה אותו רגע כנה שלי עם עצמי בו הבנתי שמגיע לי סיכוי לאהבה שתהיה אולי קצת פחות מטורפת אבל אולי יותר בריאה. אחרי אותו רגע הצלחתי לשחרר.. בינתיים אני מלאת תקווה, אולי הרגע המשמעותי שנה הבאה יהיה כשאצליח למצוא אותה, את האהבה הטובה והמאוזנת, לא זאת מהסרטים אלא זאת מהחיים האמיתיים, אהבה כזאת שמזדקנים איתה..

מאת: keren

keren — Tue, 13 Dec 2011 06:15:55 +0000

השנה אמצתי כלב שיצו מהמם וקראתי לו שוקו.לא ידעתי שאפשר לאהוב ככה,הוא נותן לי הרבה,יותר ממה שחשבתי.ממליצה לכל אחד ואחת לאמץ חיה,להציל אותם מגורל אומלל של לחיות ברחוב,או בהסגר ואחכ כמובן מרדימים אותם. הם מוסיפים חיים לבית,במיוחד אם יש ילדים וגם אם אין,כמוני,שוקו לימד אותי אחריות,אהבה,אכפתיות,דאגה לזולת,לכל חי- הרבה מעבר למה שהיה לי קודם.
בקיצר-מומלץ!!!באחריות! ותגידו שקרן שלחה אותכם:-)

מאת: אני

אני — Mon, 12 Dec 2011 19:53:50 +0000

שקדתי על פרוייקט השקת בושם ישראלי חדש ,שכלל את כל התהליכים מבחירת השם,עד יבוא הבקבוקים והפקקים וייבוא של הניחוח ,בחירת הגרפיקאית , האריזה הטקסט והשיווק.בלי שום רקע מוקדם,וללא נגיעה קודמת בתחום .יצא בושם מהמם ,מכל ההיבטים.
במקביל שיפצתי דירה חדשה מהתחלה ועד הסוף .כולל קניית כל תכולת הדירה.
ונפרדתי מבן זוג שהייתי איתו 5 שנים ,ונשארנו חברים טובים טובים.
כל זה קרה בשנה אחת ויחידה.
מעניין מה יהיה בהמשך.

מאת: מימי

מימי — Sun, 11 Dec 2011 09:05:14 +0000

שנת 2011 היא שנה מאוד משמעותית עבורי מהסיבה הפשוטה שבתחילת השנה, החלטתי שאני עושה שינוי בכל הקשור לקריירה שלי. החלטתי שאני מתחילה את השינוי במקום העבודה בו עבדתי, במטרה להתקדם ולשדרג את תנאי ההעסקה שלי. כשנתקלתי באטימות מצד המנהלת, בחרתי להתקדם אל מחוץ לארגון. הצעד שעשיתי היה קשה במיוחד, והחודש האחרון במשרה הקודמת היה בלתי נסבל. יחד עם זאת, הסבל השתלם והמשרה החדשה שידרגה פלאים את חיי. לשמחתי, השינוי קרה מהר מן הצפוי וכבר באמצע השנה הייתי בדרך חדשה.
לסיכום, השנה הזו הייתה עבורי,בסימון של שיפור, שידרוג ופירגון עצמי. הפחד מן הלא נודע לא משתק אותי יותר ואני יודעת היום, בדיוק כמה אני שווה.

מאת: לימור

לימור — Sun, 11 Dec 2011 08:29:19 +0000

אומנם השנה לא הכרתי את הנסיך על הסוס הלבן, לא זכיתי להתחתן ולהביא נחת להורים, להביא ילדים ולספר בהתפעלות והתרגשות על לידה מדהימה, נכון להיום אני עדיין רווקה שגרה עם ההורים המקסימים למרות שאני בת 30 .
האירוע המשמעותי שלי הוא… הקידום שלי בעבודה ממזכירה במשך 4 שנים לרכזת כח אדם אצלנו בחברה.
ייתכן שכשאתחתן דברים אחרים יהיו משמעותיים עבורי (פס כחול בבדיקת הריון, לידה, שנת נישואים). אבל כעת רווקה אופטימית שכמוני מסתפקת בשמחות קטנות, אז תודה לבוס היקר שלי שבזכותו יש לי השנה רגע משמעותי ויקר מאוד.
בתקווה ששנה הבאה אצטרף למועדון הנשואות וההריוניות :))

מאת: אילנה

אילנה — Sun, 11 Dec 2011 08:26:08 +0000

הרגע הכי משמעותי בחיים שלי הוא גם הרגע הכי לא צפוי בהם, בנסיבות שונות הפסקתי להאמין שיש אהבה בשבילי, כן הייתי מאוהבת במישהו, והוא נפטר, ואחרי זה הייתי עם אנשים סתם, והם חיפשו ממני רק דבר אחד, חשבתי שאהבה שהייתה לי זה משהו שיכול לקרות רק פעם בחיים ושזה כבר לא יקרה שוב.
ואני סוג של ילדה טובה, לא שותה כמעט בכלל לא מעשנת לא הולכת למסיבות ובטח שלא מכירה שם בחורים,
ידיד שלי מהצבא ערך מסיבה בווילה, הוא הבטיח שהאורחים הם מוזמנים שלו שכולם אנשים על רמה ושכנע אותי לבוא עם חברות, כמעט שלא באתי אבל בסוף איכשהו בכל זאת נכנסתי, גם חצי מספר שהוא נכנס רק בגלל חבר שלו, אני לא זוכרת איך התחלנו לדבר כי הייתי שיכורה, (לא יודעת מה גרם לי לחרוג ממנהגי ולשתות…) אני רק זוכרת שישבנו על מחצלת בצד ודיברנו שעתיים ויותר, מעולם לא הייתה לי כימיה כזו עם אף אחד. גם לא עם אנשים שהכרתי שנים, זאת הייתה סוג של אהבה ממבט ראשון ששינתה לי את כל מה שהכרתי על עצמי, ואני יודעת שזה זה, וגם חצי יודע, הוא אמר שלא משנה מה הוא ישאר איתי כל החיים ואני יודעת שזה תמים אבל זה ככה, ואף אחד אחר חוץ ממני וממנו לא יכול להבין. הוא שינה אותי ואני אותו ו… בכלל אני לא זוכרת איך חייתי בלעדיו.

מאת: עירית

עירית — Sun, 11 Dec 2011 07:17:25 +0000

הרגע המשמעותי שלי הוא ההבנה- הקלישאית- של גיל , 40, לאחר משבר קשה שפקד חבר, היא כי ביכולתנו לבחור אתנקודת המבט על כל רגע ואירוע. לצקת לתוכו את המשמעות.
רגע משמעותי שאחריו שאר הרגעים כבר נראים משמעותיים במידה די שווה

מאת: גילי

גילי — Sun, 11 Dec 2011 07:11:31 +0000

השנה למדתי סוף כל סוף להכיר את החוזקות שלי ולקבל את החולשות שלי. נכון, הטרנספורמציה לא הסתיימה, אבל אני כבר יודעת שאני כמעט שם. זה אולי נשמע מוזר למי שחיה כך כל חייה ולא יודעת איך זה מרגיש להיות אחרת, וגם למי שעדיין לא שם ולא מאמינה שזה אפשרי בכלל. זה נשמע כמו משהו שלוקח כל החיים, אבל זה לא. כשלמדתי לקבל את עצמי, להרים את הראש ולחייך התחילו לקרות לי דברים טובים. השנה התקבלתי למשרת החלומות שלי, אחרי שניסיתי להתקבל אליה בעבר ופשוט לא האמנתי שאני יכולה. בקיצור, אם מאמינים ומוצאים את הסיבות בכל זאת לחייך- מקבלים כל-כך הרבה טוב בחזרה.

מאת: הילי ג'

הילי ג' — Sun, 11 Dec 2011 07:05:29 +0000

הרגע הכי משמעותי בשבילי היה כשהאחיינית שלי נולדה! אין כמו רגעים פשוטים ויפים מאלה!

מאת: דנה

דנה — Sun, 11 Dec 2011 06:50:25 +0000

הרגע המשמעותי ביותר עבורי השנה היה היום בו פתחתי לי בלוג אופנה. שנים שרציתי לעשות זאת, אך חשתי שהרשת כבר גדושה ומוצפת, וחשבתי לעצמי שאין כבר מקום לעוד פאשניסטה מוטרפת. אך בערב אחד חורפי, וגשום, אחרי התענגות על כיכר לחם שום, התרחש לו הרגע שעבורי הוא עצום. לקחתי לי עוד לגימה מתה מהביל, ואמרתי שהחיים מוכרחים להתחיל. כתבתי פוסט ראשון, כולי התרגשות, פרפרים, לא הצלחתי באותו לילה לישון, התגובות לא איחרו להגיע, מה שעבורי היה די מרגיע, וסוף כל סוף יש לי פינה לבטא את תשוקתי העזה לאופנה.

מאת: אבי

אבי — Sat, 10 Dec 2011 23:04:49 +0000

אני נשואה ואמא לשניים. הרגע המשמעותי ביותר עבורי השנה הוא הרגע שבו הבנתי והרגשתי לאחר המון המון קשיים, בכי ומהמורות שכמעט הסתיימו בהפרדת כוחות, ששווה לי לעשות הרבה מאוד כדי לגרום לנישואין שלנו להצליח. בהצלחה לנו ולכל מי שמכיר את ההרגשה…!

מאת: הדס

הדס — Sat, 10 Dec 2011 21:51:34 +0000

אחרי שסיימתי את הלימודים באוניברסיטה, יצאתי השנה לעולם האמתי עם תקוות גדולות. אבל די מהר כל התקוות התנפצו לי בפרצוף. קורות החיים שהופצו לכל עבר לא זכו למענה, והמשרה החלומית שכמעט השגתי בוטלה בעקבות המשבר הכלכלי הנוכחי. רוחי הייתה שבורה, וגם העו"ש עשה סימנים מדאיגים, כשסוף סוף קיבלתי זימון לראיון. בפעם הראשונה מישהו היה מעוניין להעסיק אותי, אבל בלב רחשה אי נוחות מהתפקיד המוצע. התנאים היו רחוקים מאוד ממה שקיוויתי, והחוזה היה נוקשה, מחייב וכובל לתקופה ממושכת. לא ידעתי מה לעשות. הפחד הנוראי מהעתיד הבלתי ידוע כמעט ושיתק אותי. קול מרושע בראשי אמר לי – "תיקחי את המשרה! אף אחד אחר לא ייתן לך הזדמנות, ומה בכלל יש לך להציע בלי ניסיון, ובמצב הנוכחי של השוק?". אבל פתאום בתוך תוכי היה לי הכוח לומר לעצמי שאני טובה, שיש לי מה להציע, ושמגיע לי משהו יותר טוב מהמשרה המפוקפקת הזו. וכשאזרתי אומץ להתקשר ולדחות את הצעת העבודה הזו, ידעתי שהכל יהיה בסדר. והיום, אחרי שמצאתי בדיוק את העבודה שחיפשתי, אני יכולה להעיד בשמחה ובסיפוק רב, שצדקתי. :-)

מאת: עדן

עדן — Sat, 10 Dec 2011 21:32:48 +0000

השנה הזו הייתה שנת הבשלות , הבגרות וההתפכחות שלי . אני מתבגרת אז כל השנה הזאת בוודאי לא הייתה קלה להורים שלי. כשהייתי לוקחת מהם כסף כשידעתי שלפעמים הם לא יכולים לתת לי , כשרציתי לצאת לבלות הייתי צריכה לעבור את אותה הדרמה כל פעם מחדש . כשכל הזמן ביקשתי עוד ועוד ועוד וקיבלתי ! שהייתי צועקת ורבה איתם כל הזמן . התסכול הזה הביא אותי לכך שאני פשוט אגואיסטית ! הייתי מקבלת כל מה שאני רוצה כשהמטרה של הוריי בעצם הייתה לספק לי כל מה שאני רוצה ולהפוך אותי למאושרת …. אני ברגע הזה הבנתי כמה אני כבר מאושרת ואני לא צריכה את כל הבגדים והשטויות האלו יש לי את המשפחה שלי וזה הכי חשוב לי.היום בעצם הרגע המשמעותי בשבילי זהו יום ההולדת שלי ואני חוגגת אותו בגאווה גדולה ועם חיוך על הפנים כי אני מסווה להורי גאווה ,ולכן אני תמיד אומרת
– אל תתרכזו במה שאין לכם תראו את מה שיש לכם !-

מאת: ענבל קרני

ענבל קרני — Sat, 10 Dec 2011 20:44:20 +0000

היתה השנה הכי שמחה ועשירה בחיי. זה התחיל בחתונה אזרחית עם המשפחה המצומצמת בקפריסין, המשיך בהכנות מדוקדקות למסיבת חתונה בחצר הבית של בן זוגי, ערב שכולו יופי ואושר גדול, ולקינוח ירח דבש ארוך ומפנק בהודו. חזרנו בסוף אוקטובר במיוחד לשנת הלימודים ומאז קצת ירדו האנרגיות כי הרגשתי שהדברים הטובים של השנה מאחור ונשאר ריק שכזה.. אבל אז התבשרנו שאנחנו הולכים לקבל משהו שאנחנו מחכים לו כבר שנה וחצי (!) גורת נחייה קטנה ומתוקה מגיעה אלינו מחר(ראשון) בבוקר!! מרגיש שזה הרגע הכי משמעותי בשנה החולפת וההתרגשות גדולה :) לראשונה אנו הופכים להורים והבית שלנו הולך להשתנות…

מאת: מונה

מונה — Sat, 10 Dec 2011 20:39:32 +0000

אחרי 4 שנים בתור שכירה באותו מקום עבודה ואחרי חופשה של חודש בתאילנד החלטתי שהגיע הזמן להתקדם, ולהחליף מקום עבודה.
למרות שהתפטרתי קיבלתי פיצויים ויכולתי לאפשר לעצמי קיץ נטול עבודה והמון מחשבה לאן הקריירה שלי מובילה אותי.
התפנה לי זמן יקר מפז והתחלתי לתפור תיקים, שיפצתי רהיטים ויותר מהכול נהפכתי לתולעת ספרים – קצת זמן הפסקה ממירוץ החיים. והיום אני יכולה להגיד שהזמן הזה הוליד עבודה חדשה. והיום אני כבר עובדת בשביל עצמי:)