תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: תכשיטים של שלומית אופיר בשווי 525 שקלים"

מאת: עדי

עדי — Sun, 07 Oct 2018 08:48:20 +0000

לאורך השנים היו סימנים. קניתי פעמיים את אותה חולצה בדיוק, קניתי נעליים שלא ממש אהבתי רק כדי לחזור הביתה עם שקית, הבת שלי בכתה ואמרתי לה שאבוא עוד רגע, כשאסיים את הקניה באינטרנט. היו סימנים, אבל אני סירבתי לפענח אותם. האסימון נפל כשטיילתי עם המשפחה באיטליה. נהניתי מהנופים, שרדתי את פארק השעשועים, סבלתי את פארק המים. וכשהגענו לקניון- נשמתי נשימה עמוקה. אני בבית! מהקניון שלחתי תמונה ראשונה שלי בווטסאפ של המשפחה המורחבת, שתיתי קפה ברוגע וקניתי וקניתי וקניתי עד דלא ידע. הרגשתי אושר מהו. ושם הבנתי- קוראים לי עדי ואני מכורה לקניות!

מאת: רחל

רחל — Sun, 07 Oct 2018 08:47:05 +0000

כשהיינו סטודנטים עניים ולא היה מצב לתקציב לשופינג של מותרות הייתי מוצאת את עצמי מסתובבת בקניון רק בשביל לראות ולשטוף את העניים. אז אהבנתי שזו לא רק אהבה לשופינג אלא ממש בגדר צורך אצלי. ממש מזל שהתעשרנו קצת מאז ואפשר גם לקנות בכיף ולא רק לראות;)

מאת: מורן

מורן — Sun, 07 Oct 2018 08:31:14 +0000

***העליתי שוב עם המייל המתוקן ***

גדלתי במושב ולא נחשפתי שנים רבות למותגים על בסיס יומיומי, גילתה עולם אופנתי מפתה וממכר במיוחד כשהחלתי לעבוד בגיל 20 בחברת תעופה. את ההטבות כעובדת חברה בטיסות ניצלתי למסעות קניות ברחבי העולם והתמקצעתי בקנייה של פריטי אופנה בדרכים שלא הכרתי קודם (סיילים היסטריים של מותגי יוקרה, שווקים מיוחדים וחנויות ענק של בגדי יד שנייה).
מכיוון שעבדתי בשעות הפוכות מול ישראל, הייתי צריכה להעביר איכשהו את הזמן. במקום לראות טלוויזיה פשוט ראיתי בגדים. התחלתי לצבור קניות של פריטים רבים דרך אתרים ולפתח מומחיות דיגיטלית בליקוט מציאות שוות במחירים מצחיקים. הייתי שולחת לארץ מכולות מפוצצות בבגדים ששוויים היה פחות משילוח המכולה עצמה. יש אנשים שאוהבים ללכת למוזיאון ואני אוהבת לקנות, ובכמויות, בגדים ב־אינטרנט. אני לא רואה בכך עיסוק שטחי אלא מאמינה שבאופנה יש רבדים עמוקים שמאפשרים לאנשים לבטא את הפנימיות שלהם כלפי חוץ, וכי לצורך הבנת אופנה דרושה אינטליגנציה רגשית גבוהה ביותר.

מאת: לימור

לימור — Sun, 07 Oct 2018 08:29:47 +0000

היתה לי הארה שאני מכורה לשופינג באחד מאישוני הלילה-כשמצאתי את עצמי לילה אחר לילה בהם אני לא מצליחה להירדם לא קוראת ספר אלא ממלאת עגלות עם פריטי 'בידינג'. עד היום אני מתכננת את שעות השינה שלי סביב הדד־ליינים של הבידים כדי לא לפספס מציאות. לפעמים אני דואגת לתזכורת בשעון המעורר, מוודאת שאני מציעה את ההצעה הכי גבוהה, סופרת את השניות האחרונות וחוזרת לישון (זה לוקח פחות זמן אפילו מאשר ללכת לחנויות, והפרקטיות הזו מתאימה ללוח הזמנים הצפוף שלי). כמובן שהכיף הכי גדול זה לראות אילו פריטים הפכו לשלי כשאני מתעוררת בבוקר ומסתכלת על החיובים.

מאת: מורן

מורן — Sun, 07 Oct 2018 08:27:31 +0000

מאת: Liron

Liron — Sun, 07 Oct 2018 08:26:36 +0000

מאז שאני זוכרת את עצמי אני מכורה לשופינג, בעיניי זה לפעמים אפילו מרגיע יותר ממדיטציה ואם מנהל הבנק היה מקבל את זה ברוח טובה ומניח לי, סביר להניח שהייתי מבלה ימים שלמים בקניות.
כי אין יותר נעים מריח של בגד חדש. במשרד הן כולם כבר יודעות זאת ומציעות לי דרך קבע לעשות הסבה ולעבוד בתור סטייליסטית, להגשים את עצמי כי הן כבר יודעת באוטומאט נרתמת גם מבלי שמבקשים לעזור לכולם למצוא את הבגד שהכי מתאים בשבילם.
כשהתחתנתי, לא הצלחתי לבחור מבין שלוש שמלות אז החלטתי לקחת את כולן. נכון הרגשתי קצת כמו דוגמנית בתצוגת אופנה אבל למי בכלל אכפת? העיקר שזה נראה פשוט מושלם.
גם בתקופת ההריון לא קפאתי על השמרים בנושא השופינג ודאגתי למלתחה מרעננת ואינסופית בצורה מוגזמת וכשנולדו התאומות גיליתי שהרבה יותר קשה לארגן בבוקר שלוש נשים כשהארונות מפוצצים בגדים עמוסי טיקטים. פה התחיל המפנה…הפכתי למכורת שופינג (שמנסה שזה יהיה) בשליטה.

מאת: שושנה

שושנה — Sun, 07 Oct 2018 08:25:42 +0000

קשה לעצור אותי בכל מה שקשור לשופינג. יש לי אפילו קבוצת ווטסאפ פאשניסטית שבה אני מתייעצת לגבי קנייה של פריטים מסוימים ומעדכנת בפריטים שווים שאני לא רוצה לעצמי אבל חייבת לחלוק. אני גם משתפת ברכישות שלי. עשרות אם לא מאות פריטים שקניתי מחולקים או מסתובבים בין חברותיי, ותמיד נחמד לראות פריט שהיה שלי על מישהי מחברותיי, להיזכר מתי הוא נקנה ובאילו רגעים הוא ליווה אותי.
הודיתי בפני עצמי באמת הקשה שגם אני התמכרתי לשופינג כשהפנמתי שאני קונה בגדים כי אני מכורה לתחושה של החדש. זה ממש כמו סם. זה מרגש אותי. זה ממלא אותי באנדרלין. אבל בפועל מה שקורה הוא שאחרי יומיים או שלושה הבגד כבר לא חדש, ואני והמשכורת הצנועה שלי ממשיכים לשלם עליו ועיניי כבר נשואות אל הפריט הבא התורן… אוווו… ויש הרבה מאוד כאלה בוויש ליסט שלי.

מאת: גיל

גיל — Sun, 07 Oct 2018 08:16:29 +0000

אני הבנתי שאני מכורה לשופינג לפני עשור בערך, כשגיליתי את העולם של אתרי קניות אונליין!
עד אז חשבתי שאני בחורה רגילה לגמרי שנהנית להיכנס לקניון מידי פעם ולקנות בגדים. ואז התחילו להגיע אלי חבילות אחרי חבילות (וזה לא סותר את הביקורים בקניון כמובן..) והמקום הפנוי בארון הלך והצטצמם הבנתי שאני מכורה קשות!!! יש ימים שהבית מוצץ בקרטונים ושקיות שהגיעו מאיביי, אסוס, סטייל ריבר, אלי אקספרס, נקסט ובשנים האחרונות גם החברות הישראליות שהצטרפו למגיפה והשיקו חנויות אונליין.. בדואר כבר מכירים אותי ויש לי שליח קבוע שיודע בדיוק באיזה שעות אני בעבודה ובאיזה שעות בבית! חחח

מאת: שרה

שרה — Sun, 07 Oct 2018 08:10:23 +0000

כשנכנסתי לחנות בגדים, התלבטתי בין 4 שמלות והחלטתי לקנות את ארבעתן. זה עוד מילא, אבל כששבועיים אחרי, זה קרה לי שוב, עם 2 זוגות נעליים , הבנתי שזו בעיה אמיתית

מאת: מוריה

מוריה — Sun, 07 Oct 2018 08:04:20 +0000

הבנתי את זה כשיומיים אחרי שנעלתי את הנעליים שפינטזתי וקניתי אותם בהמון כסף, כבר לא היה בא לי עליהם והחלטתי לרכוש אחרות, וכששוב כבר לא היה בא לי עליהם והיה לי צורך בחדשות, הבנתי שזו בעיה יקרה התמכרותית, זה היה לפני שנתיים, מאז אני מאוזנת יותר עם מעידות פה ושם ופה

מאת: כרמית

כרמית — Sun, 07 Oct 2018 07:22:46 +0000

בדיוק באותו הזמן שהבנתי כל דבר אחר טרווילי עבורי.
שאלו הורי,אחיי,שאני בת,ושאני אוהבת שופינג
תכונה מולדת

מאת: אורטל

אורטל — Sun, 07 Oct 2018 06:55:12 +0000

אני הבנתי שאני מכורה כשבן זוגי עבר מלחלוק איתי חצי ארון
הוא הצטמצם למדף (אחרי שזרקתי לו בגדים "מיותרים")
ומהמדף הבגדים שלו עברו לקרטון ליד הארון…
:)

מאת: יהודה

יהודה — Sun, 07 Oct 2018 06:51:07 +0000

הבנתי שאני מכור לשופינג כשאישתי התעצבנה שאין לה כבר מקום הארון כי הבגדים שלי משתלטים על כל הארון והתחלתי להחביא את הדברים שלי במדפים שלה…בזמן שלוקח לאישתי לבחור שמלה אני מספיק להעמיס קניות מ 3 חנויות ועוד לסיים לשתות קפה

מאת: שופוהוליק

שופוהוליק — Sun, 07 Oct 2018 05:36:39 +0000

תמיד אמרו לי שאני מכורה לקניות ותמיד ידעתי כמה אני אוהבת לקנות אבל רק לאחרונה הבנתי שאני מכורה לזה באמת…מכורה להרגשה שאני חשה בכל פעם שאני קונה, וכבר לא משנה בכלל אם זה עבורי או שזה מתנה למישהו, או משהו שהילדים צריכים וכו'. ולשנה החדשה שרק התחילה החלטתי ללמוד לשלוט בזה ולעצור את זה כי הבנתי איך פגעתי בעצם במשפחה שלי לאורך השנים בגלל ההתמכרות הזאת. אז…שיהיה לי בהצלחה!

מאת: מורן

מורן — Sun, 07 Oct 2018 05:30:49 +0000

אני חובבת אופנה מושבעת ויש לי חדר ארונות ענק עמוס בבגדים ותיקים. יש לי שידת אקססוריז מפוארת ואוסף נעליים שמתפרש על פני קיר שלם ולא היה מבייש אפילו את קארי בראדשו. אופנה היא התשוקה הכי גדולה שלי, אני חיה ונושמת אותה ואפשר לומר שאני מכורה כמעט לכל מה שקשור אליה ובראש ובראשונה לשופינגגג אופנתי ומפנק.
רוב המשכורת שלי מתבזבזת על בגדים נעליים ואקססוריז. מכונת כביסה? טלויזיה? צריכה צריכה, אבל בסוף אני אקנה לי עוד זוג ג׳ינסים.
אין מקום בארון 6 דלתות הענק שלי, מנסה תמיד לרוקן את הארון, והוא כל פעם מתמלא מחדש.
אני כל כך מכורה, ברמה שרואה ביוטוב מרתונים של בנות ומה הן קנו, ואז מתרגשת כשרואה את הבגד בחנות. והסיילים… אלוהים הסיילים… גומרים אותי!והכייייי גרוע שאני גרה ליד הסנטר. מה עושים??????