תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: נעליים, טופ וטייטס של סקצ'רס בשווי 600 שקלים"

מאת: שרה

שרה — Mon, 03 Sep 2018 15:19:45 +0000

לאחר לידת בני השני שיהיה בריא, מצאתי את עצמי בבית עם תינוק ללא עבודה או חיי חברה
דיי מדוכאת . כנראה לא במקרה ( הכל מהשם יתברך) מתחת לבניין שבו אני גרה נפתח סטודיו ארובי פילאטיס, ומה שמשך אותי זה המוזיקה שנשמע מבעד לסטודיו ולראות את הנערות והנשים שיוצאות משם מלאות באנרגיה מטורפות . החלטתי להרשם לשיעור ניסיון ומאז לא עצרתי לרגע .יש בי אהבה מטורפת לספורט. מעבר לעיצוב הגוף הספורט החייאה את הנפש שלי מחדש . מילאה אותי באנרגיה, חיי חברה ושמחת חיים . לכן נאמר הספורט הוא לא רק לגוף אלא גם לנפש!

מאת: נעמה

נעמה — Mon, 27 Aug 2018 06:27:29 +0000

כשהחלטתי להילחם בפחד התחלתי דבר ראשון בספורט

מאת: שירה

שירה — Sun, 26 Aug 2018 07:55:44 +0000

מאז ומתמיד שנאתי ספורט. כשניסיתי לרוץ או כל דבר אחר תמיד כל מה שהייתי חושבת עליו זה עד כמה אני סובלת.
עד שיום אחד התגלגלתי בטעות לשיעור יוגה עם המורה המושלמת. נהניתי מכל רגע, לא משנה כמה בבאסה או מעוצבנת הייתי לפני התרגול – אחרי שעה וחצי יצאתי מאושרת! פעם ראשונה שהבנתי את המשפט נפש בריאה בגוף בריא.

מאת: אושר

אושר — Sun, 26 Aug 2018 07:54:42 +0000

התחלתי לאהוב ספורט בערך בגיל 16 בזכות קסטת וידאו (!) של סינדי קרופורד (!!) מתעמלת על גגות בניו יורק. זה היה הרבה לפני עידן האינטרנט. אני כבר התייאשתי מכושר הודות לשיעורי הספורט חסרי המעוף בתיכון, שלוו במבוכה טינאייג׳רית טיפוסית. אבל אז גיליתי על מדף בסלון את הקסטה, הדוגמנית המהממת לימדה אותי להתאהב בספורט דרך התרגילים המחטבים, המוסיקה וכמובן ההשראה המההמת שהיא (עד היום, ולא מעט בגלל הספורט..). כנערה, הייתי פורסת שטיח בסלון מול הטלוויזיה, שמה את הוידאו ומתאמנת בפיג׳מה שלי. היום אני בת 30, ועדיין אוהבת להתאמן מול הטלוויזיה בפיג׳מה, נראה לי שהגיע הזמן לשדרג לסקצ׳רס (:

מאת: anat ab

anat ab — Sun, 26 Aug 2018 07:46:27 +0000

ניטשה אמר:"מה שלא הורג אותך מחזק אותך" – ופשוטו כמשמעו , לפני כשלוש שנים נפלתי ושברתי את ירך שמאל והמפשעה . ישבתי בבית כחצי שנה שלושה חודשים כמעט ללא תזוזה – למעט מס' תרגילים של פיזותרפיה – הליכות איטיות וכו' , נבהלתי נורא שלא אוכל ללכת ואהיה מוגבלת , ללא חברתי שתמכה בי כל יום ודחפה אותי להתחיל הליכות במרחב הפתוח לא הייתי היום מי שאני בזכות העמידה האיתנה שלה והאמונה שאני יכולה לקום וללכת שוב על רגליי לא הייתי בכושר היום , מאז אני לא מוותרת על הליכה של כשעה מדי יום בגשם בשמש לא משנה מה אני הולכת והולכת ועושה את זה באהבה .ומודה לחברתי שתמכה בי ללא ללאות.
(מאשרת שקראתי את התקנון)

מאת: דונה

דונה — Sun, 26 Aug 2018 06:41:43 +0000

אני הכי עצלנית שיש, מגיל גן שהייתי עושה את התנועות ריקוד שכאני יושבת בזמן שכולם עומדים, עד גיל בית ספר שהייתי מסיימת אחרונה בכל תחרות, וכלה בצבא שם חיפשתי להעביר את השירות בלי יותר ידי תנועה. כשהייתי בטיול בברזיל, הכרתי בחור שהיה מדריך כושר, הוא מצליח להכניס בי את הרצון שלא היה לפניי, הוא פשוט לקח אותי כפרוייקט, התחיל איתי להלהיב אותי ולהכניס בי מוטיבציה ואז היינו מתחילים בשעה של ריצה מכשירים וקצת משקולות חופשיים, חודש אחרי , זה כבר לא עזב אותי, היום 5 שנים , אשה נשואה ואמא לבת, אחרי זה עדיין לא עזב ולא יעזוב

מאת: יפית

יפית — Sun, 26 Aug 2018 06:33:52 +0000

האמת היא שממש לא הייתי בקטע, עד שבעלי זכה בעבודה באיזה שובר לבגדיי ספורט, במקרה אני מימשתי את השובר וכשלבשתי את הבגדים הספורטיביים הרגשתי נפלא פתאום, זה נתן לי דרייב מטורף להתחיל להניע את הגוף ולהתאים את הבגדים האלה לגופי, השגתי את זה , רק שהבגדים כבר עשו את שלהם, סט סקצ'רס חדש יכניס בי שוב את הדרייב

מאת: הילה

הילה — Sun, 26 Aug 2018 06:28:56 +0000

זה קצת קשור לתחרות שבוע שעבר, האקס שלי היה עסוק כל כך בכושר שלו, עד שזה גרם לי שלא לרצות בלעשות כושר, עד אותו יום שנפרד ממני כי הכיר במכון כושר מישהי, זה גרם לי לרצות להיות הכי כוסית במכון, התחלתי לשמור על כושר אוכל וכל מה שצריך, כבר כמעט שנה שאני עמוק בזה

מאת: יונית

יונית — Sun, 26 Aug 2018 05:46:19 +0000

התחלתי לאהוב ספורט שמצאתי את מה שעושה לי כייף.
החוכמה היא לנסות כל הזמן סוגי ספורט ושיעורים עד שמוצאים משהו שמתחברים אליו.
כבר למעלה מ-10 שנים מתאמנת ברצף של 4 ולפעמים 5 פעמים בשבוע
היום ההגעה לסטדיו מלווה בכיף כי כבר הכרתי שם חברות אמת ואני מרגישה את השינוי בגוף ו בנפש.
לא ניתן לעשות ספורט אם לא מוצאים משהו שאוהבים :)

מאת: חני

חני — Sun, 26 Aug 2018 04:39:12 +0000

בתיכון בערך בכיתה י"ב הייתי עושה הליכות בשכונה על מנת לשחרר קצת מתחים וחרדות לפני בחינות הבגרות – דבר שעזר מאד! אט אט ראיתי שלדבר הזה יש השפעה רצינית לא רק מנטלית אלא חיצונית (חיטוב) ואנרגטית ופשוט התאהבתי ושיכללתי את זה למנוי קבוע בריכה, שיעורי אירובי במתנ"ס ועוד…עד היום כאמא עם ילד מוצאת לזה תמיד את הפינה ואת הזמן.

מאת: אסקדר זנבה

אסקדר זנבה — Sun, 26 Aug 2018 04:07:17 +0000

התחלתי לעשות ספורט לפני כרבע שנים לקראת החתנוה של אחותי, סבלתי מכל רגע אבל אמרתי שזה ישתלם ואני אהיה חתיכה בחתונה. לאחר החתונה לא היה טעם מבחינתי לעשות ספורט, וזה השתנה שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה והייתי שרויה בהמון מתח שלא ידעתי איך להרגיע, התחלתי לצאת להליכות בערבים כדי להירגע מהיום שהיה, ההליכות הפכו לריצות ואיכשהו בלי ששמתי לב במרוץ של הלימודים והחיים הספורט בשילוב של מוזיקה טובה הפכו לתרפיה הטובה ביותר וככה בעצם התחלתי לאהוב ספורט.

מאת: שרי בר

שרי בר — Sat, 25 Aug 2018 19:56:08 +0000

ובכן… אני וההגדרה ״ספורט״ התחלנו את מערכת היחסים שלנו תחת הסטטוס complicated, הייתי נערה שמנה לקראת סיום גיל ההתבגרות וניסיתי כל דרך אפשרית מלבד לבצע אימון.
מה ששינה את מערכת היחסים בינינו הייתה העובדה שהגעתי לדרגת bmi גבוהה וסיבוכים שנוצרו כתוצאה מכך, שהסיכוי היחיד להימנע מהם היה להתחיל לזוז.
אני לא אשקר, לא היה קל ונדרשו אנרגיות ושיחות מוטיבציה רבות שניהלתי עם עצמי על מנת להתחיל וכמובן עבור ההתמדה. התחלתי תהליך שנמשך כחצי שנה במהלכו הורדתי לא מעט קילוגרמים, יחד איתם נבנה הביטחון העצמי שלי, התחלתי להתלבש כמו שתמיד רציתי, והתחלתי לאהוב את עצמי, את הדמות שהשתקפה מהמראה מולי.
מכאן נדבקתי בחיידק ה״ספורט״, ואני ממלאה את השבוע שלי לפחות ב3-4 אימונים בני שעה לפחות, שומרת על תזונה בריאה, נהנית מהתוצאות ומהגוף החטוב, ובכל הזדמנות אומרת לכולן שמלבד התוצאות ההרגשה היא שאני בעלת יכולות אדירות, ושאין דבר העומד בפני הרצון.
ואסיים: גם אם את מתלבטת האם לצאת לאימון התשובה היא כן, התוצאות ידברו בעד עצמן, והכי חשוב תרגישי כמו מלכת העולם, תוכלי לעשות הכל

מאת: תהלה

תהלה — Sat, 25 Aug 2018 19:28:55 +0000

האמת היא שהיה לי חוויות לא טובות מחדר כושר עד שמצאתי מאמנת אישית שעודדה גם על דברים קטנים כל אימון גיוונה בתרגילים וגם ידעה לצאת איתי לגלידנ מידי פעם :)

מאת: ג'ן

ג'ן — Sat, 25 Aug 2018 18:15:30 +0000

ריקוד על עמוד גרם לי להתאהב מחדש בספורט ובעצמי!

מאת: ורד מנשה

ורד מנשה — Sat, 25 Aug 2018 18:10:48 +0000

האמת? זה התחיל מ….רצון להתאוורר קצת. ובתור אמא לשני בנים, הזמן היחיד היה מוקדם בבוקר.
אז התחלתי לקום בשעה 05:00 בבוקר ולעשות הליכות.
לא היה פשוט להתרגל לקום בשעה כזו, אך כל כך נהניתי מה"זמן החופשי" ומהתחושה הכייפית של אחרי ההליכה, שהמשכתי.
וכמובן- אף אחד לא מתקשר בשעה כזו…אז אני קיבלתי זמן לעצמי וגם עושה כושר