תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מארז טיפוח של וישי בשווי 545 שקלים"

מאת: חנה בבל

חנה בבל — Wed, 06 Jun 2018 11:50:37 +0000

היי נוסעת הרבה ומכל טיול נהניתי וצברתי מלא חוויות ותמונות יפות רק נורא חבל שהרבה טיולים התמונות נעלמו עם תקלות במחשב וחוסר גיבוי… מקווה לזכות המארז ניראה לי מתנה מדהימה

מאת: גלית יעקובי

גלית יעקובי — Sun, 03 Jun 2018 08:18:59 +0000

תחילת שנות ה- 2000, תחילתו של "הטיול הגדול" במקסיקו סיטי. אני צעירה בת 22 שרק עכשיו השתחררה מצה"ל מוצאת את עצמי בבירה ענקית ללא ידיעת השפה, עם מפה פיזית (!) של מקסיקו שקניתי בשדה. ידעתי איפה אני ישנה בלילות הראשונים, מה אני רוצה לעשות בבירה ובערך זהו. ביליתי כמה ימים לבד בבירה ולא ממש הצלחתי למצוא את עצמי בין כל האנשים וההמולה. הבנתי שאני צריכה לשנות כיוון והחלטתי להפוך את הסדר של הטיול ולהתחיל במקום קליל יותר- החופים הקאריביים . נעזרתי בצוות של ההוסטל וקניתי כרטיס טיסה חד כיווני לחופים. נשארתי עם חצי יום פנוי והחלטתי ללכת לקניון הקרוב ולעשות שעווה. מפה לשם הם השתמשו בשעווה חמה מידיי והשאירו לי שלפוחיות על הרגליים. אני הייתי די היסטרית מהסיטואציה וגרמתי להם להביא לי משחות ואפילו משככי כאבים. חזרתי להוסטל והשתמשתי בקרם ובכדורים שהביאו לי, כאלה שהתברר כבעלי תופעות לוואי של ישנוניות. התעוררתי באמצע הלילה לאחר שכמובן פספסתי את הטיסה שלי. בבוקר הזמנתי כרטיס חדש וישר עליתי על טיסה לחופים. הבנתי שתרמילאות זה מיומנות ושכנראה שיש שיעורים שצריך ללמוד על "בשרך"…

מאת: גלינה

גלינה — Sun, 03 Jun 2018 08:01:12 +0000

שנה אחרי הולדת הבכורה שלנו בעלי והחלטנו שהגיע הזמן לקצת לבד. לא משהו יומרני, ברלין לסופש בחודש יולי. סבתא הסכימה לשמור על הקטנה ואחרי שהשארנו לה דפים על גבי דפים של הוראות וטסנו נרגשים (אך גם קצת חוששים). עם כל ההכנות והבדיקות לגבי הקטנה לא ראינו שמזג האויר בברלין (בחודש יולי!) הולך להיות קריר… הגענו והקריר הפך לקר. מאוד. מזג האויר היה כל כך גשום שבסוף בילינו כמעט שלושה ימים מלאים בגסט האוס נעים בין הלאונג' במקום לחדר השינה שלנו ולמוזיאון אחד אליו הגענו במונית. אז לא ממש ראינו את ברלין אבל בהחלט השלמנו שעות שינה והיינו ממש שמחים לחזור הביתה.

מאת: אילנית ב.

אילנית ב. — Sun, 03 Jun 2018 07:43:27 +0000

הטיול הכי גרוע היה כשנסעתי עם חברה לספרד. כבר בשדה תעופה התברר שהיא הגיעה עם דרכון ישן
ולא יכלה לעלות על הטיסה. החברה שלי המתינה שאמא שלה תביא לה את הדרכון החדש מהבית ובינתיים מצאה מקום בטיסה אחרת שיצאה כ-6 שעות אחרי הטיסה שלנו. אני טסתי לבד ונאלצתי להמתין לה בשדה בספרד כמעט 7 שעות עד שהגיעה. וככה התחלנו ברגל שמאל את הטיול אבל זה ממש לא היה הסוף.
היינו בתחנת הרכבת (ואחרי שכולם הזהירו אותנו מכייסים ששורצים במקום) שתינו בלחץ היסטרי,
נכנסנו לשירותים לפני הנסיעה – אני מניחה את התיק על הרצפה בתוך תא השירותים ופתאום רואה מקל
מבצבץ ברווח מתחת לדלת ופשוט מושך את התיק החוצה לקול צעקותיי – עד שהספקתי להתלבש ולצאת הוא כבר נעלם.
בקיצור בטיול קצר של 4 ימים עברנו 2 "חוויות" שלגמרי הפכו אותו ל"טיול הכי גרוע EVER"

מאת: סתיו

סתיו — Sun, 03 Jun 2018 06:52:16 +0000

אחרי שלא התראינו מעל חצי שנה, טסתי לבקר את החבר הכי טוב שלי בצ'כיה. התכנון היה סופ"ש ארוך בפראג, עם הרבה זמן איכות של שנינו. אחרי שווידאתי איתו (פעמיים!) שהוא פנוי בתאריך המיועד והזמנתי כרטיס, הוא שאל אם יש סיכוי שנדחה כי הוא שכח שכל המשפחה שלו נוסעת לבקתה בהרים לכבוד יום ההולדת של סבתא. בגלל שקניתי low cost לא היה סיכוי, והוא אמר שהכל בסדר ולא לדאוג כי יהיה לנו כיף. יומיים אחרי זה – עוד הודעה מודאגת, הפעם הוא שכח שיש לאח של החבר הכי טוב שלו נשף סיום תיכון. עד היום לא הבנתי למה, אבל הוא היה חייב ללכת. הוא הציע לי להצטרף, הציע לי הישאר בפראג ליהנות מהעיר ולבוא יום אחרי, ביקש אלפי סליחות – ובסוף החלטתי להצטרף, חוויה צ'כית אמיתית, למה לא.
מיותר לציין שכל החופשה נהרסה – היום הראשון שלי הורכב מלהסתובב בפראג חצי יום עם המזוודה (היו אפס מעלות!) עד שהרכבת שלי תגיע, ביום השני הוא היה עם חברים שלו יותר מאיתי (אף צ'כי אחר לא דיבר אנגלית, עד היום אני לא יודעת אם זה בגללי או כי הם פשוט לא מדברים אנגלית), וביום השלישי עסקנו בלהתאושש מהשתייה – גם כן עם חברים שלו שהחליטו להישאר אצלו לישון ולנסוע כולנו יחד חזרה לפראג. מזג האוויר היה קר, האנשים היו קרים, וכמה שאני אוהבת אותו זה ממש לא היה הסופ"ש שרציתי.
היתרון היחיד? עד היום הוא אומר שהוא לא מאמין שלא העפתי אותו מכל המדרגות מרוב כעס. בינתיים הוא עוד חייב לי סופ"ש פיצוי.

מאת: דנה

דנה — Sun, 03 Jun 2018 06:17:10 +0000

נסעתי לאר"הב עם המשפחה שלי הייתי בת 13 ושטנו לאיים הבהאים ופתאום ראיתי טורנדו והייתי בטוחה שאני מתה על המקום , אחכ טסנו לסן פרנסיסקו ושם נסענו ליוסמיטי פארק שזה פארק טבע ענק כזה ונסעתי אני עם אבא שלי במשך 5 שעות קמנו ב4 בשביל זה ובבוקר אכלתי בסטארבקס ופשוט היה לי קלקול קיבה והיינו צריכים לחזור הבייתה אחרי נסיעה ארוכה

מאת: מירב

מירב — Sun, 03 Jun 2018 05:38:25 +0000

היי. לפני מספר שנים נסעתי עם בן זוגי לחופשה באילת , שאמורה היתה להיות מדהימה וכיפית ומלאה

באוכל טוב שופינג ושמש … רק ש…לאחר יומיים הבנתי שמקומי לא שם ולא איתו אזדקן לשארית

חיי….ופשוט

ויתרתי על כל הטוב הזה וחזרתי הביתה !!! בלעדיו…

לאחר זמן מה הסתבר שבחופשה זו הייתי אמורה לקבל הצעת נישואין ממנו ….
כל היתר היסטוריה והקשר
בינינו נותק

מאת: מיכל קוטנר

מיכל קוטנר — Sun, 03 Jun 2018 05:01:22 +0000

גיל 18 יצאנו לצפון 5 חברות לטיול סיום תיכון. הטיול היה מקסים דיברנו קישקשנו צחקנו המון, הטיול שלנו נגדע כבר ביומו השני אחרי שמצאנו חף שקט ומבודד בכינרת, כשיצאנו מהמים גילינו שהתיקים עם כל הכסף ציוד ובגדים נגנבו לנו ממש מתחת לאף בלי ששמנו לב.

מאת: נטע קפלן

נטע קפלן — Sun, 03 Jun 2018 03:23:07 +0000

כשסיימתי תואר העזתי לעשות את הטיול שתמיד חלמתי עליו ולטוס למרכז אמריקה לבד. פגשתי שם בחור הולנדי מקסים והתמקמנו בעיירה על אגם ציורי המוקף בערי געש. אחר הצהריים אחד החלטתי ללכת בדרך נוף שמקיפה את האגם מתוך מחשבה שכשיגיע הערב ויחשיך אקח סירה חזרה לעיירה ששם ישנו. התהלכתי בין מטעי הבננות כשלפתע צץ חקלאי מקומי, בירכתי אותו באולה לבבי, הוא חייך אלי ואז הניף מצ'טה כשהוא צועק "דינרוס!" וחטף לי את התיק עם הכסף, הדרכון והמצלמה. כמובן שנותרתי ללא כסף ונאלצתי לנווט את הדרך חזרה בחושך להוסטל רועדת מפחד מכל חקלאי עטוי מצ'טה שעבד במטעים.

מאת: שרי

שרי — Sun, 03 Jun 2018 02:52:54 +0000

נסענו למלון הכל כלול באילת לאחר 3 ימים הבן הגדול לא הרגיש טוב החל להקיא וכאבי בטן שכל המלון שמע אותו לא היה רופא ואמרנו ניסע לבית חולים הולכים לאוטו והאוטו לא מניע לנו.הזמנו אמבולנס ופיננו אותו ליוספטל קיבל טיפול והיתה הטבה קצת במצבו אבל במצבו לא יכולנו כבר להשאר במלון חזרנו הביתה ולאחר כמה ימים קיבלנו לשלם 500 שקל ממדא ו900 שקל מבית החולים.המלון הזה עלה לנו המון תרתי משמע.רק בריאות לכולם

מאת: Shay Yaniv

Shay Yaniv — Sat, 02 Jun 2018 22:48:14 +0000

אחרי הצבא החלטתי לנסוע לטייל במזרח. עבדתי וחסכתי קרוב לשנה, אבל כל החברים שלי היו עדיין בצבא, לכן החלטתי לנסוע לבד. אני אדם חברותי וחשבתי שזה יהיה קלי קלות למצוא כבר שם אנשים לטייל איתם. התחלתי בצפון ויאטנם, אבל מצאתי את עצמי נודדת לבד. רוב האנשים שפגשתי בדרך נסעו לכיוון שממנו הגעתי או כבר היו בחבורה מגובשת, והיה לי מאוד קשה למצוא את עצמי. כל כמה ימים מצאתי כמה שותפים חדשים, אבל את רוב הנסיעות עשיתי לבד. אחרי שבועיים התחיל לכרסם בי הרצון לעזוב הכל ולחזור, אבל נתתי לזה עוד הזדמנות ועוד הזדמנות. רוב הזמן הייתי לבד וגם כשלא הייתי לבד הרגשתי לבד. הגעתי לדרום ויאטנם ומשם התוכנית המקורית שלי הייתה להמשיך למדינה שכנה. אחרי שני לילות בהוסטל לבד, כי למרות שהייתי בחדר משותף הוא היה ריק מלבדי, החלטתי שמיציתי והזמנתי כרטיס חזרה לבוקר למחרת. סהכ טיילתי כמעט חודש. בדיעבד אני שלמה עם ההחלטה שלי, תרמילאות לא מתאימה לכולם, למרות שתמיד מציירים את זה כחוויה מדהימה אף אחד לא מדבר גם על הקשיים שבדרך.

מאת: סימה

סימה — Sat, 02 Jun 2018 22:10:48 +0000

טסנו לחופשה משפחתית בברצלונה עם 3 ילדים קטנים, נכנסתי לחנות נעליים ובזמן ששילמתי בקופה
ניגש כייס לעגלת ביתי והרים אותה בידיים תוך כדי שהוא מסתיר את הארנק שגנב לי עם הדרכונים!
חוויה מזעזעת יום שלם במשטרת ברצלונה, כמעט חטיפה, גניבה ופרוצדורה ארוכה של לחזור לארץ בגלל חוסר בדרכונים
כל זה עם 3 ילדים קטנים פשוט סיוט !

מאת: קרן

קרן — Sat, 02 Jun 2018 21:59:04 +0000

הטיול הכי נורא שהיה לי הוא שטסתי לבורגס וביום הרביעי לטיול נכנסתי לחדר וגיליתי שנגנבו לי איפור, בגדים וכסף. פניתי להנהלה והם היו מאד עויינים ואפילו אנטי ישראלים, הם גיבו את החדרניות לגמריי. את חחברת הנסיכות זה לא עניין ממש אז מצאתי את עצמי חוזרת הביתה ביום הביעי לטיול מתוך שישה בעומת נפש קשה.. מסתבר שהאנטישמיות חיה וקיימת

מאת: חנה עמר

חנה עמר — Sat, 02 Jun 2018 21:45:05 +0000

הטיול הכי גרוע שהיה לי הוא הטיול שלי למרוקו, בקיץ שעבר. הוריי עלו לארץ ממרוקו, והחלטתי לנסוע לטיול שורשים מקיף במדינה. לא ציפיתי למה שהיה שם – חוסר היגיינה בבתי המלון, עוני מטורף ברחובות ואוכל מטונף. גולת הכותרת הייתה בעיד אל אדחא – במרוקו שחטו בעלי חיים ברחובות לכבוד החג, הוציאו את המעיים שלהם וצלו אותם כך ברחובות. כל הרחובות מלאים באיברי פנים של בעלי חיים בגיגיות ומדורות בהן צולים ראשי בעלי חיים. אי אפשר לנשום.. פשוט מזעזע. והדובדבן שבקצפת – נדבקנו בבית המלון האחרון בפשפשי מיטה. התגרדנו בחופשה בטירוף, וכמובן שהפשפשים באו איתנו חזרה לארץ ונדבקו לנו לבגדים ולמיטות בבית, כך שנדרשנו לבצע ריסוס דחוף בבית. בקיצור – חוויה לא טובה בלשון המעטה.
Hanale1962@gmail.com

מאת: חנה גלזנר

חנה גלזנר — Sat, 02 Jun 2018 19:59:39 +0000

היתה לנו יחידת נופש בארץ, ורצינו לנצל אותה בחול. לאחר שבהבאנו אוכל מהבית כמו קופסאות שימורים. ביניהם שימורי טונה. כי היה מטבח ויכולנו להכין שם אווכל. אחרי שבוע שזה ערב יום כיפור הלכנו לאיבוד ביער. היה חושך. לא מצאנו את הדרך חזרה. מזל שמצאנו שומר באחד היערות והוא הדריך אותנו איך לחזור. התקשרתי הביתה ובכיתי לאבי. נוסף לזה קיבלתי קלקול קיבה חזק .כנראה מהטונה. . הלכנו לרוופאה והיא חשדה באפפדיציט. רצתה לאשפז אותי. אני מאד פחדתי. אמרתי לבעלי עוזבים את הטיול וחוזרים לארץ. היינו עם הבת שלנו שהיתה בת 10. מכיון שהיו חגים בארץ ויום ראשון בחול לא ניתן היה להשיג מטוס חזרה לארץ. בכיתי לסוכנת הנסיעות, התקשרתי לביטוח . לקחנו חדר במלון הכי יוקרתי במינכון קמפינסקי ליד שדה התעופה. 300 דולר לילה. אבל לא היה לי אכפת רציתי הבייתה. כאשר הגענו הביתה הכל עבר. כנראה חטפתי התקף פניקה נוסף לקלקול קיבה. כי שם הולכים לישון בחמש. אין היכן לצאת בערב. מאז לא נסעתי לחול. בעלי אמר תשרפי את הדרכון. מאז לא הייתי בחול