תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: בושם Chloe Absolu De Parfum"

מאת: שרון דהן

שרון דהן — Thu, 28 Dec 2017 15:55:48 +0000

אני מתגעגעת לריח של הבית של סבתי, זה לא היה בהכרח ריח מדהים אלה שילוב של אוכל ביתי של פעם
ונקיונות של בית של אישה חזקה שעברה הרבה יותר מדי. זה היה ריח מרגיע של נחמה שבו שזורים המון רגעי ילדות וצחוק. ובעיקר געגוע לדור שהיה ואיננו עוד.

מאת: נטע

נטע — Sun, 24 Dec 2017 09:25:21 +0000

פעם בשבועיים היינו נוסעים לבקר את סבתא שלי בעמק יזרעאל. עוד לפני שאבא שלי היה מסיים לחנות את המכונית שלנו במגרש החניה הסמוך,אני הייתי מזנקת מהאוטו ורצה בשביל המוביל לביתה. הריח המוכר והאהוב של שיחי היסמין ששתל סבא שלי יחד עם עצי האורן מהשדרה ליד רק הכינו אותי לקראת הריח הקסום של ילדותי. כבר ליד הבית של סבתא הרחתי כבר את עוגיות הפרג המעלפות שלה, כשריח הפרג והקינמון משתלטים על כל השכונה ועל כל חושיי. כשהייתי פותחת את הדלת (כן, אז לא נעלו דלתות, ובוודאי שלא בעמק יזרעאל השליו והמרהיב) וצועקת "הגענו" בקולי קולות, ריח השניצלים הכי היסטריים ביקום נוספו לשלל הריחות שאספתי בדרך. אבל רק כשנפלתי לצווארה של סבתי, הסנפתי את חום גופה עם הבושם העדין שלה שהזכיר לי ים ממדינה רחוקה היה זה הריח המושלם שעד היום אני מייחלת להריח שוב. כן, הריח הכי געגוע הוא שילוב של יסמין עם עצי אורן, עוגיות פרג וקינמון ושניצלים מטוגנים של פעם, יחד עם סבתא שלי וניחוח הים שפעם בה. סבתא שלי נפטרה כשהייתי בת 12, ופעם בשנה אנחנו נוסעים שוב לעמק יזרעאל. אני כבר לא מזנקת מהאוטו, מזדחלת החוצה בשביל שהוביל פעם לביתה ומריחה את שיחי היסמין ועצי האורן, שנשארו יתומים וזכירון עמוק של געגוע

מאת: דונה

דונה — Sun, 24 Dec 2017 08:32:53 +0000

כשעלינו מאיראן, שיכנו אותנו בתל אביב בשכונת נווה צדק שקרובה לים, היינו קו ראשון לים כי לא היו אז את בתי המלון ושאר בנייני המגורים שחולשים על הים כמו היום. אני זוכרת כל בוקר כשאמא העירה אותי ופותחת את החלון, הריח הראשון שהייתי מריחה היה ריח הים, כך כל שנות ילדותי זה היה הריח הכי דומיננטי שחוויתי, כמובן שאחרי שנים העבירו אותנו משם. היום ממרום גילי, כשאני גרה רחוק מידי מהים, פעמים אני נוסעת דרך הים כדי להריח אותו מבעד לחלון הרכב הפתוח, הרגשה שמעיפה אותי לשנות ילדותי

מאת: מעיין ויצמן

מעיין ויצמן — Sun, 24 Dec 2017 07:29:35 +0000

הריח של המצעים בבית של סבתא שלי..
כשהייתי קטנה היינו נוסעים כל המשפחה פעם בכמה שבועות לישון אצל סבתא שלי בירושלים. המצעים תמיד היו רכים והיה להם ריח מדהים של כביסה!
כל כך אהבנו את המצעים אצלה עד שהיינו נוהגים כל הבני דודים להתעטף בהם כמעין גלימות ולשחק כך כל השבת.. זה כלל גם את סבא שלי!

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 24 Dec 2017 07:05:04 +0000

כשהייתי ילדה נהגנו ללכת כל המשפחה בשבתות לביקורים אצל סבא וסבתא שלי…
תמיד כשנכנסנו אליהם כבר מהחצר היה ריח מדהים של הבישולים של סבתא, מאז שאני זוכרת סבא היה אדם מאוד חולה על כיסא גלגלים אבל אדם מאוד חביב ונעים. לא הייתה כל כך אינטראקציה אתו כי הוא לא דיבר בעברית כמעט אבל ברמזים הוא תמיד ביקש שנסיים את כל האוכל של סבתא!!!
לעומתו עם סבתא היה הרבה יותר קשר, היא דיברה בעברית וגם הייתה אישה מאוד מצחיקה ופעילה… לפני 10 שנים בערך סבא שלי נפטר וסבתא נשארה לבד. עם השנים סבתא שלי חלתה באלצהיימר והפסיקה לבשל… לפני כמה חודשים נסעתי לבקר אותה, לאחר שיחה של כמה דקות הגענו לבישולים המדהימים שלה מהעבר….איך היא הייתה מעולה בזה וכמה זה היה טעים ונעים.
היא מסתכלת עלי ושואלת אז… מי את בדיוק?!
עצוב:(…. אבל מעורר זיכרונות נעימים:)

מאת: gefen as

gefen as — Sun, 24 Dec 2017 07:04:20 +0000

מתגעגעת לריח הילדות חורף בחוץ ויוצאים לחצר משחקים בשלוליות ובאוייר יש את ריח האדמה הרטובה מהגשם !!! זיכרון מתוק!!!

מאת: טניה גולן

טניה גולן — Sun, 24 Dec 2017 04:58:24 +0000

אני מאוד מתגעגעת לריח של ורדים טריים. כשגרתי אצל סבתי ז"ל בילדות היו לנו שיחי ורדים בגינה ובכל ארוחת שישי סבי ז" ל היה קוטף עבורה זר ורדים והוא היה עומד על השולחן ומפיץ ריח מדהים ומשכר בכל הבית. זה היה ריח נהדר שכולם אהבו ותמיד כשבאו אורחים שאלו מה זה הריח הנפלא הזה. הריח מאוד מזכיר לי אותה ואת הילדות הנפלאה במחיצתה.
tanyaf7@walla.com

מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) — Sun, 24 Dec 2017 04:45:48 +0000

אני הכי מתגעגעת לריח של תות עץ. כשגרתי עם סבתי ז"ל בילדות היה לנו עץ של תות עץ מתחת לבית והייתי קוטפת את הפירות הטריים ישירות מהעץ ומביאה הביתה. סבתי ז" ל הייתה מכינה מזה ריבה וגם קומפוט והיה לזה ריח טרי ומשגע.
היא הייתה שוטפת לי גם קערת פירות ונותנת לי לאכול אותם ככה, מאוד מתגעגעת לטעם שלהם.
tanyaf7@walla.com

מאת: עליזה

עליזה — Sat, 23 Dec 2017 21:10:36 +0000

ריח הילדות של עצי האורן והדבק אשר מזכיר לי את רחשי הפיצפוץ שנשמעו כאשר השמש פיצחה בחומה את האיצטרובלים החומים והבשלים.
ומתוכם נשרו לאדמה המכוסה מחטי האורנים-הצנוברים בקליפתם הקשיחה
אספנו אני והחברים מהשכונה את הצנוברים הללו בקליפתם ובאבן חלקה פיצחנו אותם.
הם נפתחו ומתוכם יצא הצנובר הלבן הבשרני שהיה כה טעים.
אכלנו בכמות כזו גדולה שבטננו התמלאה בהנאה צרופה והגענו הביתה שבעים ומרוצים.
וכאשר נשרו לאדמה איצטרובלים סגורים אנחנו חיממנו אותם על אש וריח הדבק המשכר שעולה עד עתה באפי וברוחי…

מאת: שירלי זגורי

שירלי זגורי — Sat, 23 Dec 2017 19:52:38 +0000

אני מתגעגעת מאוד לריח של דאונדורנט " הוואי ". אני כמעט בטוחה שהוא כבר לא מיוצר בארץ ואם כן שנים לא ראיתי אותו ברשתות הפארם. הריח שלו ממש מלווה אותי מתקופת נערותי, ואני אפילו זוכרת את צבע הפסים הצבעוניים שהיו על התרסיס. כנראה שככה הזכרונות שלנו כילדים גורמים לנו כמבוגרים להתרפק ולהמשיך להתגעגע אליהם כזכרון…
אני מאשרת שקראתי את התקנון ואני מאשרת אותו.

מאת: שני

שני — Sat, 23 Dec 2017 19:16:57 +0000

בצעירותי גרנו משפחתי ואני בשכונה בחיפה . בכל בוקר בדרכי לביה"ס הייתי חולפת ליד המאפייה השכונתית . הניחוחות שעלו משם גרמו לי להרגשה טובה ובמיוחד משה, בעל המאפייה המבוגר והמקסים , שהיה מברך אותנו הילדים ומחלק לנו מהמטעמים שהיה מכין .היה לי ממש כיף לפתוח את היום ככה ומשם בעצם נוצרה האהבה שלי למאפים . הזיכרונות של ריח המאפים הטריים הם זיכרון ילדות מתוק שחקוק אצלי עד היום . אני קיבלתי השראה מאותו איש מופלא ובזכותו אני עוסקת היום בקונדיטוריה .

מאת: יעל מסלטי

יעל מסלטי — Sat, 23 Dec 2017 17:35:02 +0000

בושם ריח של תינוקות הכי ממכר זה וקלואה אין כל הריחות האלהה בעולם

מאת: דניאל חדד

דניאל חדד — Sat, 23 Dec 2017 16:57:40 +0000

זו אולי תהיה תגובה יוצאת דופן, אבל כשהייתי קטנה היה לי סבא מחו״ל שהיה בא לבקר פעם בשנה והיה שוהה במלון דן בתל אביב. היינו הולכים לבקר אותו הרבה ולפעמים אף נשארים לישון שם. בכל אופן, בארוחות הבוקר היו דייסות עם ריח מדהים וטעם מטורף. לא הרחתי ריח כזה מאז שוב ואני מתגעגעת לריח ולטעם.. הלוואי שהייתי יודעת מי היו השפים באותה תקופה..

מייל: daniellemhadad@gmail.com

מאת: מירה

מירה — Sat, 23 Dec 2017 16:03:02 +0000

בדיוק השבוע נזכרתי שפעם כשהייתי ילדה היו מקררים אחרים לארטיקים וגם הטעמים היו מדהימים
היה מקרר עם מכסה מגומי וכשהיינו פותחים את.המקרר היה יוצא אדים של קור וריח משגע
ארטיק משמש ולימון היה להם ריח משגע
ממש מתגעגעת. לזה .

מאת: ענבר

ענבר — Sat, 23 Dec 2017 14:35:25 +0000

כל שישי היינו נוסעים למושב שבו אבא שלי גדל לארוחת שישי אצל סבא שלי ודודה שלי שגרו יחד. באופן קבוע, ברגע שנכנסים למושב היה ריח של פריחה משולב בניחוח רפת. זה אמנם לא נשמע מגרה במיוחד, אבל משהו בזה עשה לי אוירה מיוחדת. כל פעם שאני עוברת שם אני נזכרת בתמונה שלנו נוסעים יחד באוטו כל המשפחה בערב שישי