מתנה בשישי: שעון של ורסוס ורסאצ'ה בשווי 699 שקלים

כמעט חטפתי מסבתא שלי בת התשעים לפני כחודש את הזפטא של חיי. לא יודעת למה החלטתי שהמטען לטלפון הנוקיה שלה בן השני עשורים חייב להתאים לאייפון שלי שעמד על שני אחוזי סוללה …. אחרי הרבה מלחמות וניסיונות ״זיווג״ כושלים ביניהם שברתי לה את תקע המטען והשארתי אותה בלי מטען לטלפון הגם ככה מקרטע שלה שהחמור ביותר הוא שכבר לא ניתן להשיג כזה היום רק בהזמנה מיוחדת ובמחיר לא הגיוני. בלית ברירה, נאלצתי לקנות לה מכשיר חדש בבהול… בכל זאת היא גרה לבד בבית … עם שלושה חתולים אבל לבד כמו שהיא דואגת להזכיר לי שעובר שבוע מהפגישה האחרונה שלנו.

שפעת מהסרטים היא קוראת לזה עד היום . שלושים ימים מלאים והמנהלת שלי שכבה בבית עם חום נושק ל-ארבעים . החלטתי ללכת לבקר. בעלה פתח לי את הדלת, היא על הספה רועדת מתחת לפוך. בעלה הכין לנו תה ואני עמדתי לידו במטבח, לשמור מרחק ממנה ומהחיידקיקיס, ודיברנו כולנו על הא ודא. בהיסח הדעת שיחקתי עם איזה ידית שהייתה מתחת לארון שמעל הכיור שלהם. ופתאום…כל התחתית של הארון והמדף שהיה מחובר אליו נפלו כולל כל הצלחות והכוסות שהיו בפנים שפשוט התרסקו לתוך הכיור, וכל זה מול שניהם, איך הם הלבינו משוק אני לא אשכח מעולם…! מסתבר שהידית איכשהו החזיקה את הארון ומשיכה קלה היה כל מה שצריך כדי להוביל לקטסטרופה הזאת. לטובת הבוסית שלי יש לציין שהם לקחו את זה בקטע ממש טוב, אמרו שמזמן הם היו צריכים להחליף את הארון הזה והיו די משועשעים מזה שכל כך נבהלתי. גם כשאזרתי אומץ להגיע שוב אליה ביום גיבוש מחלקתי כעבור כמה חודשים לא יכולתי להסתכל על הארון החדש שלה בלי להסמיק…

הלכתי לנקות את הבית של אמא שלי לפני שבת, ומסביב למיטה שלה היו המון ניירות טישיו בגלל צינון. אספתי את כולם בערימה לשקית, שזרקתי לפח בחוץ כשסיימתי לנקות הכל. התברר שבאחד מניירות הטישיו האלו היו מגולגלות השיניים התותבות של אמא שלי. לא נעים. היא נאלצה להסתובב בלי שיניים שלושה שבועות עד שב.ה היא קיבלה את השיניים החדשות שלה.

זה קרה לפני שנה בערך,
אני מורה פרטית למתמטיקה ופיזיקה והגעתי לבית של אחת התלמידות שלי לשיעור פרטי. בסוף השיעור התלמידה שלי מבקשת להראות לי בהתרגשות רבה את "המתנה החדשה" שקיבלה מסבתא שלה: טאבלט חדש של אפל לאחר שהיא לא מפסיקה לתאר איך היא אוהבת אותו וכמה הוא מעולה. כשהיא מעבירה לי אותו לידיים הוא פשוט מחליק ונופל!!!!!
פשוט החוורתי מהבושה ומיד בדקתי את מצב הטאבלט, מסתבך שנשבר לה המסך.
האמת שלמרות שהיא רצתה להרוג אותי באותו הרגע היא שמרה על רוגע יחסי ואמרה שיש לה אחריות על המוצר. התנצלתי אין ספור פעמים ואמרתי לה שכמובן אם יהיה צורך אשלם לה על התיקון או בכלל…. אחרי חודש בערך הגעתי אליה שוב לשיעור והיא צוחקת ואומרת לי תנחשי מי חזר בריא ושלם?! אבל הפעם זה -"אלא לראותם בלבד" :)

תמיד כשאני נזכרת במפגש הזה אני מתכווצת באי נוחות ומנסה לשכוח..והנה הרגע שאולי יש מקום ששווה לספר בו את מה שקרה.זה היה ערב קריר במיוחד, יצאנו מהבית אני ובן זוגי- שאז יצאנו כקרוב לשנה ואחיו לפגוש סוף סוף את אביו שאותו לא ראיתי מעולם עד אותו הרגע (מכיוון שהוריו גרושים). חגגנו לאביו יום הולדת, ואכלנו בביתו המאוד מדוגם . בסוף הארוחה כשאביו שאל אותי איזו שתיה חמה ארצה לשתות ביקשתי-תה, אשר הגיע בצורת תיונים בתוך קופסאות משי אישיות, כוסות יפהפיות מעוצבות וקנקן חרסינה עתיק ויוקרתי עם מים רותחיםםם בעל מכסה זכוכית. כשרציתי למזוג לעצמי, כנראה שכחתי את העובדה החשובה שמחייבת להצמיד את המכסה לקנקן בעודי מוזגת. מה שקרה שהמכסה נפל והתנפץ למאות רסיסים קטנים, המים השורפים פשוט נשפכו לכל עבר ומרוב בהלה קפצתי והנפתי את היד בצורה כזאת שכוס היין שעליה סיפר לנו אביו בשולחן כמה שהיא עלתה לו מעט נשפכה, ועל מי? על אבא שלו כמובן ועל הבגדים החדשים שהוא לבש. אבל הפאדיחה האמיתית הייתה שכל זה קרה בזמן שהוא נתן לו את ״ברכת הדרך״ לזוגיות .ולצערי התודה שהחזרתי לו על הארוחה והברכה לא הייתה התודה האידיאלית…

אמנם לא בתוך בית, אבל לחלק מהאנשים זה חשוב יותר מהבית שלהם!
בגיל 17 התארחתי אצל זוג חברים נשוי שהיו יותר גדולים ממני לשבת במושב. לפני כניסת השבת, הבעל של חברה שלי הציע שאני אעשה סיבוב באוטו שלו במושב – הייתי בעיצומם של לימודי הנהיגה דאז.
למרות שחששתי תחילה כי אני 'ילדה טובה ירושלים' ולא רוצה 'לפרוע חוק' די נכנעתי לשכנועים – עשינו סיבוב במושב והכל היה מצוין עד לכדי 'אובר' ביטחון עצמי שצברתי באחת הפניות… אני זוכרת ברקע בהילוך איטי אותו אומר "רגגעעעע" ואני נכנסת באהבה ברכב החונה מימיננו.
למזלי הרב לרכב החונה לא קרה דבר, ולרכב של החברים שלי נשבר הפנס הצדי.
זה היה קצת פחות משווי השעון ;) אבל למשכורת של נערה לגמרי הרגיש חור בכיס.
מאשרת את התקנון buchmandana@gmail.com

בשבת לפני כחודשיים הלכנו לבקר חברים ששהו אצל .הוריהם בירושלים. מכיוון שאנו בני בית שם, הרשיתי לעצמי לקום ולהכין לעצמי קפה.
בחזרתי לשולחן שמתי לב שהדלת של אחד הארונות פתוחה- אז סגרתי אותה. א ב ל – זו הייתה הדלת של הארון בו עומדים הכלים לייבוש מעל לכיור. כל הכלים שהיו בארון נפלו לתוך הכיור, שגם הוא היה מלא כלים!! בקיצור- שוד ושבר תרתי משמע.. מזל שהכוסות שהיו על השיש נשארו עומדות..
בבית של מישהו אחר כבר הייתי קוברת את עצמי אך כנראה שבאמת מזל שזה קרה ליד דווקא אצל החברים האלו. כל מה שהאמא המקסימה אמרה לאחר שכולם צחקו צחוק גדול היה " נו, סוף סוף יש לי סיבה אמיתית להחליף את הסרויס!!!".

לפני כמה שנים אחותי עברה לתל אביב לדירת שותפים והיא ביקשה ממני ומחבר שלי שנבוא לתלות לה תמונות, וילון ומדפים. הבאנו מחיפה סולם, ארגז כלים וכל הציוד שצריך. במרכז החדר שלה הייתה תלויה מנורה מהממת שהשותף שלה השאיר לה לבינתיים (הוא עבר לחדר הגדול יותר ועוד לא הספיק להעביר אותה לחדר שלו). תוך כדי ההתקנה של הווילון, הרמתי את הסולם והזזתי אותו ופתאום שמענו בום מטורף. שלושתנו היינו מלאים בזכוכיות ונותרנו המומים, ואני אכולת רגשות אשם. המנורה עלתה לשותף בסביבות ה-2,000 שח, אבל הוא היה ממש בסדר ולא ביקש כלום. צריך לדעת על איזה שותף ליפול. אחותי והוא נהיו ביחד והתחתנו.
סתם.. הוא גיי :)

הרסתי לחברה שולחן. אני מעשנת רגילה באופן קבוע. הרסתי לחברה שולחן חדש.הגחל נפל ושרף את השולחן.

פעם הייתי בבית של מעשהוא והיה לו שעון רוקיה והתקבתי לגעת בו והציפור נפל .אס שלחתי את הבחור להביא לי לשתות ונץהכנסתי את הציפור לקוקיה וברחתי דרך החלון

התמחתי במשרד יחסי ציבור ובאחד הימים שעבדתי במשרד, קבלתי מחזור. דווקא באותו יום החלפתי תיק, שבו לא היו תחבושות. רצתי לשירותים במשרד, בתקווה למצוא שם תחבושת, טמפון, משהו שיעזור.
אך, בשנייה שפתחתי את הדלת של הארון מתחת לכיור, הדלת יצאה מהמקום. לא ידעתי מה לעשות ופחדתי להגיד לאחראי את מה שקרה, מהחשש שיעיפו אותי. אז פשוט יצאתי מהשירותים בשקט ובחשש, בתקווה שאף אחד לא יגלה את מה שקרה.

בפעם הראשונה שפגשתי את המשפחה של החבר מהצבא, הוא הביא אותי לארוחה בבית של אימא שלו. הערב התחיל מצוין, היא עשתה לי סיור בבית שרק עכשיו שופץ, סיפרה לי מאיפה כל הרהיטים החדשים ואפילו החמיאה לי על הלבוש. בזמן הארוחה החבר שלי אמר כדרך אגב שאני עובדת בתור ברמנית, מה שהפך אותי לפותחת בקבוקי השתייה הרשמית של הערב. למרות שבעבודתי פתחתי לפחות 10 בקבוקי יין בערב בלי שום בעיה, אחד הבקבוקים סירב להיפתח לא משנה מה, ובשלב כלשהו כנראה שהפעלתי עליו יותר מידי לחץ והבקבוק נשבר. היין, שאגב היה אדום, נשפך עליי, על החבר שלי ועל הכיסאות הלבנים שישבנו עליהם. באותו ערב לא רק שהרסתי את השמלה שלבשתי ואת הכיסאות, הרסתי גם את מערכת היחסים שלי עם האימא של החבר..
mayamgc@gmail.com

בגיל עשרים וקצת התגוררתי תקופה אצל אמא של בן זוגי מי שהיום חמותי….אישה שהיתה ועודנה קנאית לביתה בצורה מוגזמת. יום אחד רציתי להסיר לק ברגליים והעדפתי לעשות זאת במרפסת מתוך כוונה ורצון טוב לא להסריח את ביתה בריח אציטון …מפה לשם טיפות מהאציטון טפטפו על לא פחות ולא יותר הפרקט במרפסת והשאירו סימנים כעורים שנותרו שם עד היום ושבשעתו גרמו ל"יום זעם"…

בתיכון הלכתי לחברה טובה שלי שהייתי אצלה כבר בת בית. היינו אני וכל המשפחה שלה בסלון, מעל השולחן הייתה מנורה תלויה ארוכה ומרשימה. אני לא זוכרת על מה דיברנו אבל כנראה מישהו סיפר משהו שהלהיב אותי וקיפצתי מההתלהבות. נתקעתי במנורה הארוכה ופשוט צד שלם שלה נפל, היא נשברה והשתלשלה מהתקרה עד השולחן . אני לא כל כך זוכרת את המשך השתלשלות העניינים רק שמאז אני משתדלת לא לקפוץ מההתלהבות אלא אם כן אני נמצאת באזור פתוח בלי חפצים.
inbalwi@gmail.com

אני בחיים לא אשכח את זה עד היום זה רודף אותי ,בכיתה ב׳ אני זוכרת שהייתה ילדה בכיתה שפשוט הערצתי היא היתה כמו מלכת הכיתה כולם אהבו אותה ורצו להיות בחברתה וממש רציתי להיות חברה שלה
כי באותה תקופה לא היו לי ממש חברים נגדיר זאת כך,
אני זוכרת שאיכשהו יצא מצב שאמא שלה ואמא שלי דיברו והלכנו לקורס קרמיקה (אני, היא, ואמא שלה)
רמת האושר שלי הייתה בעננים באותו הרגע בו נודע לי על זה וככ חיכיתי לקורס!!
ובאמת שהיה לנו כיף ביחד וצחקנו ועשינו שטויות אחר כך כשסיימנו את הקורס לקחנו את העבודות אלייה הבייתה להתייבש אני זוכרת שאמא שלה פיסלה צפרדע ואני והיא פילסנו דובי ,
הגענו לבית שלה והנחנו את העבודות להתייבש על המדף בסלון וכדי להעביר את הזמן שכנעתי אותה לשחק כדורגל,או לפחות ללמד אותה (כזאת אני שנונה ומיוחדת והולכת נגד הזרם,תמיד אהבתי ספורט אפילו שלא הייתי ככ טובה בו)
לקחתי את הכדור וכדי להרשים אותה בעטתי אותו ככ חזק שהוא פגע במדף והעבודת קרמיקה שלה ושל אמא שלה נשברו אני זוכרת שהיא בכתה בטירוף וגם אני מהלחץ והיה היסטרייה חחחח ואז אמא שלי באה לקחת אותי וזהו פשוט הקשר התנתק בערך עד היום (כיתה יב) כשאני רואה אותה במסדרון בית הספר מתקיימת בנינו שתיקה מביכה ,מקווה אולי שיום אחד יצא לנו לדבר על זה או סתם מעניין אותי לדעת אם היא עדיין זוכרת את הסיפור.

הוזמנתי לארוחת שישי אצל החמים של אחותי. יש לנו הפרש גילאים קטן, ומגיל צעיר אנחנו כל הזמן מקניטות אחת את השניה ורבות על כל מיני שטויות, וזה ממשיך למרות שכבר עברנו את השלושים.
בסוף הארוחה הטעימה הביאו לשולחן קינוחים, ואכלתי כמה וכמה חתיכות. אחותי התחילה להציק לי שאפסיק כי אני צריכה דיאטה, אני בהפגנתיות לקחתי עוד חתיכה והיא קמה לחטוף לי אותה מהיד. זה הסתיים במרדף מביך שלה אחריי ברחבי הסלון שנגמר בכך שנכנסתי עם הראש שלי בקיר גבס ועשיתי חור.
הקיר תוקן, לראשי שלום, אבל מאז בעלה ומשפחתו מסתכלים עלינו מוזר במיוחד כשזה בסביבת אוכל.

בתור תיכוניסטית בת 18, כל ערב הכולל אלכוהול הייתה אצלי סיבה לחגיגה. חברה שלי שבדיוק עברה לבית חדש, עם רהיטים חדשים לגמרי חגגה חוקיות בביתה. לכבוד המאורע המשמח אירגנה בקבוק ויסקי ותכננו לשתות קצת בבית כל החברות ולצאת למסיבת צעירים שהייתה באיזור. בתור בחורה מתלהבת מאלכוהול השתכרתי טיפה יותר מדי, והעובדה שההורים שלה לא היו בבית בכלל הוסיף להכל. עשינו אצלה בלאגן ושכל החברות לא שמו לב הצלחתי להפיל את הכיסא של שולחן האוכל (החדש) ולשבור את המשענת. למזלי אף אחת לא שמה לב אז פשוט הנחתי באלגנטיות את המשענת חזרה וצרחתי על החברות שלי לצאת מהר שלא נאחר למסיבה בתקווה שלא אתפס על מה שעשיתי. עד היום החברה לא יודעת מה קרה לכיסא ומי שברה אותו.

התחלנו לצאת אני ואישתי היינו רעבים מצאנו בבית של אמא שלה סטייקים אבל המנגל חשמלי לא עבד הצלחתי לשכנע אותה שנלך ונקנה מנגל חד פעמים ונעשה על האש בבית הדלקנו מנגל חשמלי בשולחן בסלון שנינו היינו שיכורים ולא חשבנו שיקרה משהו אחרי שסיימנו גילינו ששרפנו את השולחן בסלון Amit.shimon@gmail.com

כשהייתי בת 7 בערך סבתא שלי עשתה עלי ביביסיטר והלכנו לביקור אצל חברה שלה שבדיוק קנתה ספות חדשות לסלון. כדי להעסיק אותי וכדי שאני לא אפריע להן, סבתא שלי נתנה לי לשחק בתיק שלה. כמובן שבתור ילדה בת 7 הדבר שהכי נהנתי ממנו באותה תקופה הוא איפור. אז כמובן שהגעתי לאודם של סבתא שלי וחוץ מלאפר את עצמי החלטתי לייפות את הספות החדשות של חברה של סבתא שלי כי הן לא היו מספיק יפות בעייני. אחרי חצי שעה הן מצאו את היצירות שלי על כל הספות החדשות. אז חוץ מזה שהרסתי ספות חדשות, את האודם של סבתא שלי הרסתי גם את החברות של סבתא שלי עם האישה ההיא. סהכ כיף להיות בת.

האמת שזה סיפור די מצחיק. כשהייתי ביסודי בערך עשיתי בייביסיטר באחד הבתים במושב וחברה באה לבקר אותי שם. הילדים ישנו אז סתם הסתכלנו על דברים בחדר משחקים. היה שם כסא פלסטיק קטן כזה של ילדים והחברה ניסתה בצחוק להתיישב עליו והוא נשבר… נלחצנו ולא ידענו מה לעשות. בסוף פשוט הנחנו אותו בצד עם כל שאר הדברים. החדר היה מבולגן בטירוף בכל מקרה וקיווינו שלא ישימו לב. אני די בטוחה שעד היום לאף אחד אין מושג שאנחנו האשמות בזה…

לצערי את הלב שלי . כל יום נוסף שהייתי אצלו בבית רק הרסתי יותר ויותר את הלב שלי

כשהייתי בת חמש היתה לי חברה טובה שגרה קומה מתחתי בבניין.
יום אחד ההורים שלה קנו לה מערכת מדפים לחדר שכיסתה קיר שלם. בזמן ששיחקנו בחדר שלה, אמא שלה נכנסה וביקשה מאיתנו לא לגעת במדפים מאחר ורק עכשיו התקינו אותם והדבק טרם התייבש לחלוטין.
כמובן שמיד כשיצאה מהחדר החלטתי לבדוק עד כמה המדפים באמת חזקים. אז טיפסתי עליהם עד שהגעתי לאחד המדפים העליונים ואז.. בום! המדף קרס תחתי, ביחד איתי ועם כל המדפים האחרים וכל המשחקים של החברה, והרבה מהטיח של הקיר…
גורשתי משם בבושת פנים ורק אחרי חודש הסכימו שאבקר שוב…

לפני כמה שנים חברה טובה הזמינה את כל החבורה לחנוכת דירה חדשה שהיא שוכרת. הגעתי מוקדם אז הרשתי לעצמי לעשות סיור קטן לפני שמגיעים כל השאר. הדירה הייתה קטנה בצורה קיצונית, וכשנכנסתי לחדר השינה הפלתי בטעות עם התיק שעון זכוכית שהיה על השידה. לשמחתי השעון עוד היה בחלק אחד וחברה שלי הייתה ליד הטלוויזיה ולא שמעה כלום. אחר כך כשכולם כבר הגיעו, היא עשתה סיור לכולם. כשהגענו לחדר השינה היא רצתה להראות לכולם את שעון הזכוכית שקיבלה בירושה מסבתא שלה, וברגע שהניחה אותו בחזרה על השידה (טיפה חזק מידי) הוא פשוט התנפץ.. עד היום לא היה לי האומץ לספר לה שהפלתי אותו כמה רגעים קודם לכן, וכנראה שהיה לי חלק באסון..

כשההיתי אצל חברה הביאו לי להחזיק תינוקת ממש לשנייה , ואני נשענתי על מזנון ונפל פמוט קריסטל חדש …( לפחות נשאר להם את הפמוט השני?!)
זה היה ממש פדיחה הוא נשבר ועפו רסיסים על כל הרצפה , ואני עוד הייתי עם התינוקת ביד והם פחדו שלא נכנס לה רסיס…
מסקנות מהאירוע : אל תרימו תינוקות בבית לא שלכם , ובטח שאל תישענו איתם על רהיטים!!:)

לפני כמה חודשים חברה שלי עברה לגור לבד אחרי פרידה קשה. בלילה הראשון באתי לארח לה חברה כדי שלא תרגיש את הבדידות, וכמובן הבאתי איתי פיצה ויין…תוך כדי שהיא דיברה ודיברה, אני שתיתי ושתיתי, עד כדי חיסול הבקבוק לבדי. כמובן שההמשך הצפוי אכן התרחש, וכוס היין האדום נשפכה על הספה החדשה שלה (שהייתה בצבע קרם מכל הצבעים), והחברה שלי הסתכלה עליי במבט ששמור רק לאלו שהיא רוצה לחסל. לצערה (ולצערי) הכתם לא ירד והיא נאלצה להפוך את הכרית לצד השני כדי שלא יראו את הכתם. מאז, בכל פעם שאני באה אליה היא טורחת להפוך את הכרית חזרה, ולהראות לי את הנזק כדי שלא אשכח.

מה שהרסתי בבית של חברה הוא מנורת שנדליר, בגלל שרקדנו וקפצנו ובטעות היד שלי קרעה את החוט של השנדליר והמנורה פשוט נפלה והתנפצה

התארחתי בבית של חברה שהמשפחה שלה בדיוק קנתה לסלון שטיח יוקרתי בשווי 12,000 שקל
התפעלתי מהשטיח והחמאתי לבעלת הבית על הטעם המיוחד..
בעודי מדברת איתה באתי לקחת משהו מהשולחן שמעל השטיח ובטעות נשפך על חלק גדול מהשטיח כוס עם מים סיגריות מגעילות ואפר שחור!!\
רציתי למות והתנצלתי מליון פעמים. כמובן שרצתי לנקות את הבלאגן אבל האפר רק התפזר ונכנס יותר עמוק בשטיח…
בסופו של דבר השטיח הוחלף לשטיח חדש.. אין לי מושג אם הם שילמו שוב את המחיר. אבל למזלי הם לא חייבו אותי :)

בימים הראשונים שהתחלתי לצאת עם בעלי החלטתי שאני מכינה לנו לאכול בלי שום ידע מקדים במטבח כמובן… אז שרפתי שניצלים להנאתי במחבת אבל בנוסף להם החלטתי לעשות צ'יפס בצ'יפסר והדלקתי אותו וחיכיתי שיתחמם…מפה לשם מהלחץ של הפעם ראשונה במטבח שרפתי לא רק את השניצלים אלא גם את הצ'יפסר כי שכחתי ממנו לגמריי…בעלי הרבה זמן קרא לי נזק אחרי זה…אבל היום נזק לא נזק נשוי לי כמו גדול ויש לי גם צ'יפסר חדש חחח
בכיתבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

בדרך כלל אני בנאדם מאוד זהיר ואחראי, במיוחד שמדובר בציוד של אנשים אחרים. חברה הזמינה אותי לדירה שהיא שוכרת, לארוחת ערב ויין. היא ביטלה ואני בינתיים ערכתי את השולחן, הוצאתי בקבוק יין מהמקרר ושמתי על השולחן – שבמקרה הוא שולחן וזכוכית, והופ – הבקבוק נפל על השולחן … היה כמובן רעש והיא נבהלה לגמרי, ואני עוד יותר. אמרתי לה שכלום לא קרה והסתרתי את הסדק שנשאר על השולחן עם צלחת… מקווה שהיא לא בדקה את השולחן אחרי שהלכתי!