תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מוצרי MAC בשווי 1,032 שקלים"

מאת: חן

חן — Sun, 17 Sep 2017 11:23:18 +0000

ערב חג סוכות 2013, הייתי בטיול במזרח, היינו בתאילנד באי קופיפי.
בקופיפי אין בית חב"ד או מקום כשר שניתן לחגוג,
בזמן שאני מתמוטטת מרעב (ובנתיים חייה על בננות וקוקוסים) מכיוון שאין כלום כשר על האי ובמסע חיפושים כמו בהישרדות אחרי אוכל ומזון שאכיל וכשר,
אני רואה מול עיניי זוג חרדיים מבוגר בצד השני של האי, מסיימים לקשט את הסוכה שלהם.
כל הילדים שלהם נשואים והזוג ממוצא רוסי (הם אינם ישראלים! הם רוסים חרדים שמתגוררים ברוסיה), שבאו לחגוג את החג בדירת הנופש שלהם בקופיפי.
אני ילידת רוסיה, ושאלתי אותם בשיא חוצפתי האם אני יכולה להגיע לערב חג ולהתארח אצלם כי אחרת אני אמות ברעב ( שתי החברות שטיילו איתי אינן שומרות ועוד סיימו לי את כל השימורים והמנות חמות לפני ההגעה לאי), האם ישר הסכימה, בינתיים נתנה לי ארוחה חמה וטעימה של מרק בורשט.
קבענו שעה, ובאמת הלכנו אליהם,
כל מאכלי החג היו בדיוק כמו מאכלי החג אצלי במשפחה (רוסים אחרי הכל). בטעמים המדויקים של אימא שלי.
אני כל כך הופתעתי מכך שבכלל לא חשבתי שאני אחגוג חג כמו שצריך ועוד עם ארוחת חג כמו בבית! אפילו הצלחות היו זהות לאלו של אימא שלי.
האישה הצדיקה דאגה לי לאכול כשר וטעים במהלך כל שהותי בקופיפי.
הזוג הזה כל כך חבר לליבי על הפתיחות והקבלה של השונה (אני לא דתייה ולא מתלבשת כמו דתייה ובתאילנד כמו בתאילנד כולנו עם בגדי ים כל היום והם עדין קיבלו אותנו בזרועות פחותות!)

מאת: עדי

עדי — Sun, 17 Sep 2017 10:37:22 +0000

זה היה בערב פסח אצל סבתא וסבא שלי
זה היה לגמרי הארוחה הכי מוזרה שהייתה לי בחיים
סבא שלי לא חזר מהבית כנסת והלכנו לחפש אותו , הסתבר שהוא לא היה בבית הכנסת אלא הוא היה עם מישההיי אחרת!!
סבתא שלי התעצבנה ממשש ואת כל הדברים שהיו על השולחן התחילה לזרוק ולשבור
סבא שלי חזר שבכלל התברר שהוא עשה לה מתיחה
ואחרי שצחקנו וחפרנו על זה
לא היה מה לאכול כי סבתא שלי זרקה את הרוב
ישבנו ואכלנו ממש מעט ממה שנשאר .
בהלחט היה מוזר ומצחיק!!!

מאת: גלי

גלי — Sun, 17 Sep 2017 08:46:59 +0000

הארוחה הכי מוזרה הייתה בראש השנה לפני שנתיים, הייתי אז רווקה ( בת 32 ) נסעתי עם ההורים שלי לחברי ילדות שלהם. כולם שם היו חבורה של זוגות בני 60. ואני רווקה " מזדקנת" במונחים הפולנים של חבורת זוגות שבה כולם משוויצים בנכדים שלהם. הייתי היחידה מתחת לגיל 60 , היחידה שידעה אז מזה סלפי, והיחידה מבין החברים שלי שלא העלתה שום תמונת חג שמח מעוררת קנאה..
יצאתי משם עם עשרות טלפונים של שכנים, עובדים, מכרים ובנים של.. שפשוט "חייבים" להכיר לי. כמובן שמיותר לציין, שבמשך כל הארוחה בכל ברכה מישהו בירך אותי ב"זיווג" זוגיות, אהבה וכו' …

מזל שחודשיים אח"כ הכרתי את מי שהיום בעלי ובפסח הייתי כבר מסודרת….:)

מאת: שרה

שרה — Sun, 17 Sep 2017 08:41:42 +0000

לפני שנתיים טסתי עם בעלי ושלושת ילדינו לתאילנד, בעלי התחיל להקפיד על כשרות אז בנינו את הטיול סביב בתי החב"ד המפנקים, ובאמת הסתדרנו מהבחינה הזו, יופ לפני ראש השנה הגענו לעיר בשם פטיה, שם אין בית חב"ד, אז קניתי שם מחבת וסיר, הלכתי לשוק וחיפשתי מצרכים בסיסיים לצורך בישול, בשוק לא מצאתי שום כלום למעט ירקות, שאלתי ישראלים שראיתי שם וכיוונו אותי לאיזה קניון, במקום לטייל התחלתי בחיפוש קניון וחיפוש מצרכים לחג, הלכתי שם לאיבוד כמעט 6 שעות אני מחפשת את עצמי, בסוף התייאשתי, חזרתי לחדר עם פירות וירקות, וציירו בדמיונכם- משפחה בטיול במקום הכי אקזוטי בעולם יושבים על שולחן החג ומתענגים על ארוחת שחיתות של ירקות ולקינוח פירות, כשממול מנצנצים לנו הסיר והמחבת החדשים שלא השתמשנו בהם, ככה כל ארוחות החג, היה שונה אבל מצד שני, הרבה פחות קלוריות להוריד אחרי החג

מאת: דבורה בר אשר

דבורה בר אשר — Sun, 17 Sep 2017 08:32:58 +0000

לפני כמה שנים השתתפתי כתיכוניסטית בתכנית שנועדה ליצור מפגש ושיח בין גוונים שונים בעם ולכן חולקה הכיתה לקבוצות שכל אחת מהן נשלחה לחגוג את החג עם משפחה חרדית ממאה שערים. כל קבוצה נשלחה למשפחה אחרת.
חברתי ואני הגענו למשפחה שכנראה שכחה שהוזמנו להתארח אצלה כיוון שברגע הראשון הם לא הבינו מה אנו עושות בדלתם… הבית היה הפוך, בעל הבית ישן וכל הילדים התרוצצו בסלון. נכנסנו אל המטבח ופשוט ראינו מיטה באמצע המטבח, חלה מונחת ישירות על הפלטה המלוכלכת בלי שום חציצה… התחלנו לדאוג. אם כל זה לא הספיק – נשמעה דפיקה בדלת ובדלת עמדו שלוש בנות נוספות מהכיתה. כנראה שנעשתה טעות וגם הן נשלחו למשפחה הזו. ישבנו שישתנו מובכות אצל משפחה שאיננו מכירות (למרבה המזל הם לא שאלו איך פתאום צצו עוד שלוש…) מחכות שהארוחה תתחיל. באמצע הארוחת חג התיישב אחד הילדים על המיטה במטבח והיא קרסה. לא ידענו איפה לקבור את עצמנו….. הגישו מאכלים מסורתיים ומוזרים ואנחנו רק חיכינו לצאת משם. ללא ספק שמחנו שהארוחה הסתיימה וזו היתה הארוחת חג הכי מוזרה שהיתה לי בחיים!!
Ayeletba10@gmail.com

מאת: אסקדר זנבה

אסקדר זנבה — Sun, 17 Sep 2017 08:01:08 +0000

הארוחת חג הכי מוזרה שנכחתי היא שנה שעברה בערב ראש השנה. החג הראשון אצל משפחתו של הבן זוג שלי.כמובן שלא רציתי להגיע בידיים ריקות ורציתי להרשים את כולם עם קינוח של שני עוגות שוקולד שהיו נראות מדהים! הארוחה עברה טוב ממש, שיחה קולחת, אוכל מדהים שהוגש לכבוד החג. לאחר הארוחה לקראת השעה 11 בלילה הוגשו העוגות לשולחן ןהתפנקנו לנו בעוגות.. אלא שתוך כדי הביסים אבא של חבר שלי מרגיש מעין עיקצוץ בפה ובלשון, ולאחר שבדק עם עצמו הוא גילה כי אלה היו נמלים. וכאשר בדק את שאר העוגה או ליתר דיוק מה שנותר ממנה הוא ראה כי היא מלאה בנמלים. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב מבוכה ובושה אבל לאחר מספר דק של הלם וצעקות של פחד מצד אחותו, הערב נמשך בצחוק ואמירות של "איך מתאים לך לקנות משהו כזה יה אבו נזק". עד היום כשנזכרים בזה כולם נקרעים מצחוק ואני עוד עם תחושת הפאדיחה.

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 17 Sep 2017 07:58:35 +0000

זה קרה בערב ראש השנה של שנה שעברה התארחנו אצל זוג חברים טובים שהזמין בנוסף אלינו גם עוד 3 זוגות חברים מהמעגל הקרוב , בתחילת הארוחה שיש לציין שהיתה מושקעת ,איכותית ומצוינת בעלי הלך להתפנות בחדר השירותים והשתהה שם באופן מחשיד.
"לאחר כרבע שעה קיבלתי ממנו SMS שהוא סתם את השירותים באופן קטלני ושהתכולה הריחנית עלתה על גדות האסלה. ניסיתי להתחמק לחדר השני אך מבט מהיר בזירת הפשע הבהיר לי שרק אינסטלטור מקצועי יוכל לפתור את הבעיה.
"לא ידעתי עם הפלונטר נגרם בגלל מערכת הביוב הביתית או רק בזכות פעילות המעיים של בעלי, אבל לא היתה לנו ברירה וחזרנו לסלון במבטים מבוישים ותחושת מחנק בגרון כאשר בעל הדירה בעצמו תפס יוזמה והזמין במהרה אינסטלטור. מיותר לציין שארוחת החג שספגה את תמהיל הריחות הקטלני נשארה מיותמת ובודדה כאשר כל מעגל החברים הקרוב פלט את עצמו החוצה…

מאת: הילה

הילה — Sun, 17 Sep 2017 07:49:58 +0000

היה זה חג שבועות .לפני כמה שנים טובות. ארוחת חג בגינה של חברה טובה עם כל המשפחה המורחבת, נשמע נחמד לא? אוכל גבינתי וטעים, יין טוב והנחיה מאוד מסויימת שעליי ללבוש בגדים שאינם לבנים.
אוקי , אמנם די הפוך ממה שאני מכירה אבל זרמתי עם העניין.
כמו אורחת טובה הוצאתי את בקבוק היין שקניתי לבשתי שמלה כחולה ויצאתי לדרכי.
כשהגעתי נוכחתי לגלות שלמשפחה המדוברת יש מסורת מעניינת בנוגע לשבועות – כל אחד מהאורחים מתלבש בצבע מסויים שאינו לבן וסדר הישיבה מסביב לשולחן יהיה לפי צבעי הקשת בהתאם לצבע שבחרת.
כך יצא שאת ארוחת החג הביזארית הזו העברתי בישיבה בין הדוד השיכור עם החולצה הירוקה לאחיינית הקטנה בשמלה הפרחונית.
את אותה חברה שלא הזהירה אותי ולבשה שמלה זהובה עם חמניות ראיתי רק בשלב הקינוח.

מאת: שני

שני — Sun, 17 Sep 2017 07:46:53 +0000

המשפט הידוע "המציאות עולה על כל דימיון" הסתבר כנכון בראש השנה במשפחה שלי לפני כמה שנים. עשינו את החג אצל הסבים שלי, סבא שלי כבר היה מבוגר מאוד ומאז ומעולם היה חולמני ושכחן וכך כשיצא עם אחי הגדול לבית הכנסת הוא נעל את כולנו בתוך הבית, אין יוצא ואין בא. המצב היה חמור שבעתיים לגבי בני המשפחה שהגייו ואיתם מרכיבים חשובים לארוחת החג. סבתא, אנחנו קראנו לה "המוח", כי הייתה ראציונלית ומחושבת בניגוד לבעלה, הרכיבה מעלית משא קטנה בעזרת סל הכביסה וחבל התלייה וכך העלתה מהחניון לקומה הרביעית את כל ארוחת החג. אני ניצלתי את ההזדמנות וצלפתי רימונים בבני הדודים שלי מוגנת במבצר בקומה הרביעית. כשסבי ואחי חזרו הארוחה הייתה חמה ומוכנה, בי נקמו הדודים, וגם סיפור בלתי נשכח הוגש חם.

מאת: נטע

נטע — Sun, 17 Sep 2017 07:30:09 +0000

ארוחת החג המיוחדת והמוזרה ביותר הייתה בסיני לפני המון המון שנים. שבוע לפני ראש השנה החבר של אחותי נפרד ממנה אחרי 5 שנים. בת דודה שלנו, שהיא כמו אחותנו הקטנה, בדיוק הגיעה לביקור לחג מארצות הברית. אחותי הייתה כל כך בדיכאון שהתלבטנו איך לשמח אותה. החלטנו לעזוב את הכל ולרדת בספונטניות לסיני. הודענו להורים שלנו שאת החג הזה הם יחגגו מבוגרים בלבד ויומיים לפני ערב החג נסענו. מצאנו את עצמנו זרוקות על החוף, בחושות מבודדות בלי אף אחד. ביום השני גילינו מלון מהמם ממש לא רחוק מהחוף שלנו והתגנבנו אליו לשכשך קצת בבריכה. הכרנו שם חבר׳ה מקסימים מדנמרק ונהיינו חברים טובים. באותו ערב גילינו פאב חמוד ובו גם הכרנו שני זוגות מתל אביב וחבורה מצרפת. החלטנו לארגן באופן ספונטני ארוחת חג מאולתרת אצלנו על החוף. וכך בערב החג, על חוף הים המדהים בסיני, לבושים בשרוואלים לבנים ישבנו ליד שולחן מאולתר ישראליות, ישראלים, אמריקאית, חתיכים מדנמרק, וחבורה שמחה ומצחיקה מצרפת. רובם לא יהודים. בארוחה אכלנו לאבנה עם פיתות וחול, וסלמון שהדנים הביאו מהמלון, ספגטי מהמם ומיצי פירות. היה מצחיק, שמח, הזוי וחוויה בלתי נשכחת שנמשכה כמעט עד הבוקר. סיכמנו ששנה הבאה נחזור כולנו לבלות שוב את החג ביחד על החוף בסיני. כשחזרנו מסיני אחותי חזרה לחבר שלה והם התחתנו שנה אחרי.ולסיני לא נסענו שוב.

מאת: אביטל

אביטל — Sun, 17 Sep 2017 05:07:16 +0000

ארוחת החג המוזרה שלנו הייתה ראש השנה לפני כ4 שנים. ובאמת שאין מילה יותר מתאימה לתאר אותה מפשוט מוזרה. זוג חברים די טובים של ההורים שלי הזמין אותנו לארוחת החג. כבר כשהגענו הרגשנו תחושה מוזרה באוויר. דבר ראשון הכריחו אותנו להוריד נעליים ולשים כפכפים מיוחדים. כן, בארוחת חג. כי בבית שלהם אסור להסתובב עם נעליים מבחוץ. נוסף על כך, הילדים המתבגרים לא תקשרו איתנו כלל, וגם הזוג לא הרבה לדבר ביניהם. חשבנו שזה עניין של ביישנות לפחות של הילדים והתיישבנו לאכול. מאותו רגע שבו הכנסנו את הביס הראשון לפה כל המשפחה שלנו החליפה מבטים. האוכל היה פשוט בלתי אכיל בעליל! כל מה שבישלה האישה היה עם טעם רע מאוד או מוזר. אפילו את הסלט הכי פשוט עם ירקות היא הצליחה להרוס. אבל לא "טיפה לא טעים" אלא ממש מגעיל. הכל ללא יוצא מן הכלל. איך מישהו מצליח להפוך אורז פשוט לדוחה? זה ממש כישרון. אנחנו נאלצנו לאכול את כל האוכל לאורך הארוחה וכאילו שזה לא הספיק היא כל הזמן הפצירה בנו לטעום מעוד משהו ועוד משהו בזמן שבסתר אנחנו על סף בחילה מכל ביס. עם כל האוכל הלא אכיל ויחסי המשפחה המוזרים לנגד עינינו בתוספת הרגלי האירוח הלוקים בחסר הרגשתי פשוט בפרק של משפחת אדמס. סיימנו את הארוחה וברחנו משם ממש בטיל. כמה חודשים אחרי הארוחה הזוג התגרש (מה שהסביר את חוסר התקשורת שלהם בארוחה) וההורים נשארו חברים בעיקר של הבעל. ואני רק שמחתי שלא נצטרך לפגוש באוכל של גרושתו לעולם.

מאת: שחר

שחר — Sun, 17 Sep 2017 04:54:20 +0000

ארוחת החג הכי מוזרה הייתה מנת קרב כשנאלצתי לסגור חג בשטח. שמרתי במוצב באחת המדבריות ואכלתי לוף מקופסת שימורים. זה כל כך מוזר איך שמאנשים מפונקים הצבא הופך אותנו לכאלה שאוכלים בערב ראש השנה עם הפקק של השימורים. אני לא אשכח כמה שמחתי שהיו שם גם בוטנים והכל לתפארת מדינת ישראל.

מאת: חן לוי

חן לוי — Sun, 17 Sep 2017 04:53:00 +0000

ערב חג פסח, כ"כ רציתי כבר אחיינים וחיכיתי כבר שאחי הגדול התחתן,
שמעתי על סגולה שלוקחים את הזרוע של הברכות ושמים בחליפה של הגבר וזה סגולה לזיווג עוד השנה
חח כמובן שלא היססתי והכנסתי את הזרוע לתוך הכיס של החליפה שלא אחי,
למחרת שהוא התעורר והתלבש והכניס ידיים לכיסים על היד התמלאה שמן מהזרוע של העוף
חחח כמובן שזה הייתה מכוונה טהורה לחלוטין, למרות שזה ביאס מאוד את אחי

*הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
chenlevi96@hotmail.com

מאת: עמית גבע

עמית גבע — Sun, 17 Sep 2017 00:31:08 +0000

ארוחת החג הכי מוזרה (ועצובה) שהייתי בה הייתה בשנה שהורי התגרשו. הייתי בת 23 אחותי בת 20 ואחי היה חייל קרבי שסגר את החג בבסיס. מלבד מצב רוחו העגום והכאוב של אחי הקטן שהורגש באופן בולט מצידו השני של הקו כאשר התקשר לאחל לאמא חג שמח, (זהו הילד הקטן של אמא שמאז ומעולם חש צורך להגן עליה מכל משמר, הגבר הקטן של הבית), מלבד כל זאת, המועקה העיקרית קיננה בליבנו כאשר שולחן החג היה ריק..אני אחותי אימי והדוד. אנחנו, שרגילים לשולחן חג של עשרות אנשים לפתע יושבים ומתאמצים לשיר את ההגדה. אמא עושה הצגה כדי שלא נישבר כליל, עמחה בישלה ואפילו הקפידה על שולחן ערוך מושקע ויפייפה כדי שנרגיש חג. אבל אף אחד לא הרגיש כך. אמא שרה ומחאה כפיים והדוד האהוב שלנו קרא בקול ברור וגבוה ובביטחון בכדי שנרים את פנינו שנפלו כמעט מטה. כל כך התביישנו והרגשנו בודדות. אחותי סרבה לשיר וכאות מחאה שתקה כל הסדר ואני שיתפתי פעולה ובתוכי רק פיללתי שזה יגמר. אמרתי לעצמי בלב שוב ושוב באותם הרגעים…שכשאמצא את בחיר ליבי ואביא לעולם ילדים משלי…נשמור זה על זה מלוכדים וגם נחבק את אמא, שתמיד תשמח ושביתה יהיה תמיד שורץ קולות, ריחות וטעמים בדיוק כמו שהיא אוהבת!!!

מאת: שובל שלום

שובל שלום — Sat, 16 Sep 2017 23:03:17 +0000

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתה לי?
תכלס כל הארוחות החג עם המשפחה שלי מוזרות אבל הייתה אחת מוזרה ביותר.
טוב אז שנה שעברה הייתה השיא,
ישבנו מסביב לשולחן לשמוע כולם ביחד את האגדה רק לציין שהמשפחה שלי מסורתית דתית ככה שהאגדה ארוכה מהרגיל כי כמובן שצריך לעבור על כל מיליון הברכות ופתאום בהפתעה גמורה באמצע האגדה הפלאפון שלי מתחיל לצלצל כאילו זה לא מספיק מביך הצלצול היה טראנס של השיר "כולם להזיז את הטוסיק" באנגלית, למזלי סבא שלי לא יודע אנגלית.
אז אחרי החימום הנחמד בן דוד שלי בן השנה שפך על כל בגדי החג החדשים וה ל ב נ י ם שלי(סימן קריאה !!!!!!!!!!!) את הפירות המרוסקים שלו שהשאירו לי באהבה כתם ענקי וצבעוני.
אתם בטח שואלים איך הערב הזה עוד יכול להשתבש? טוב התשובה לפניכם.
בסוף הארוחה רצנו בנלהבות לחפש את האפיקומן ובואו נגיד השפרצוף שלי פגש מקרוב את רצפת המדרגות אבל ההשפלה האמיתית והכואבת הייתה כשאח שלי הקטן מצא את האפיקומן במקומי והרס לי רצף של ניצחונות מכובדים.
אז כמו שהבנתם את חג הפסח הפסקתי לאהוב, נקווה שראש השנה ישאיר לי טעם יותר טוב.
בכל מקרה שיהיה לכולם שנה טובה ומתוקה, מי יתן ותהיו לראש ולא לרצפת המדרגות כמוני.