תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: 500 שקלים לאסתי לאודר"

מאת: חני עמר

חני עמר — Thu, 24 Aug 2017 17:36:03 +0000

כשהייתי בכיתה י"ב הייתי קצת מרוששת, ולנשף הלכתי עם שמלה די ישנה (בת 3 שנים) והחלטתי לא ללכת למאפר/ת, אלא החלטתי שאנסה לאפר את עצמי לבד בבית.
עד אז בחיים לא התאפרתי מעבר לעיפרון שחור בעיניים (ומסקרה אם ממש ממש רציתי להשקיע).
הלכתי לאחת מרשתות האיפור הזולות שקיימות בשוק (איפור שמיוצר בסין), וקניתי מייק אפ, סומק וצללית בצבע כסף.
צבע המייק אפ לא היה מותאם לעור שלי בשום צורה, והרגשתי שהוא בכמה גוונים כהה מהעור שלי. ניסיתי לאזן את זה עם הסומק, שמתי קצת צללית והלכתי.
כשהגעתי לנשף מלא בנות שאלו אותי "למה החלטת ללכת לים דווקא ביום של הנשף? כל הפנים שלך שרופות".
אז לא, לא הלכתי לים ביום של הנשף, והפנים שלי לא היו שרופות, זה היה קוקטייל של מייק אפ כהה מידי וכמויות סומק סיטונאיות.
מאז דאגתי למחוק כל תמונה/תיעוד שלי מהנשף הזה, כל כך התביישתי שהלכתי משם אחרי חצי שעה.
hanale1962@gmail.com

מאת: עדן

עדן — Mon, 21 Aug 2017 22:18:49 +0000

שהייתי בת 15 והתאהבתי באיפור,כל כך אהבתי לשים צלליות בזמן הפנוי ואודם ולתייפיף מול המראה וסתם לעשות פוזות.. אני זוכרת שאחותי הקטנה צילמה אותי והראתה את התמונה לאמא שלי בתגובה שאני מאופרת כמו אורסולה מבית הים הקטנה!!!!!

מאת: עליזה

עליזה — Sun, 20 Aug 2017 08:49:09 +0000

לפני שנתיים זכיתי סוף סוף לחתן את בתי הבכורה והיא בת 42, לקראת חתונתה כתבתי לה ברכה אותה תכננתי להקריא באמצע האירוע. המסע המתיש בו ליוויתי אותה כחברה באינספור דייטים כושלים ואפילו פנייה לבנק הזרע הסתיים בהודיה בחתונה מקסימה, שלאחריה בתי ובעלה הטרי עתידים להמריא לניו-יורק, עיר מגוריי החתן הטרי. הייתי נרגשת מאוד, לבושה בשמלה כחולה. בבוקר החתונה ביליתי עם בתי במלון, והמאפרת התעקשה להתאים את האיפור לשמלה שלבשתי ואיפרה אותי בגווני כחול. לא אהבתי את התוצאה בלשון המעטה, אך לא רציתי להעכיר על הרגשתה של בתי, ומפאת קוצר הזמן- הבלגתי. כאשר הגיע תורי להקריא את המכתב, הכריז עליי התקליטן, שהיה מבוסם וצוהל: קבלו את האמא של הכלה שהתאפרה בסגנון הדרדסים. כל כך התביישתי אך צחקתי כדי לא ליצור אישיו, ובקול נרעד הקראתי את המכתב לבתי, כשפרצתי בבכי הודיתי לאל שתוכן המכתב היה מרגש, כך שאיש לא חשד שאני בוכה גם כי כל כך נעלבתי ממה שאמר עליי התקליטן מול כולם כמה רגעים קודם.

מאת: שושנה

שושנה — Sun, 20 Aug 2017 08:13:45 +0000

פריז. 2015. אני ושתי האחיות שלי טסות לעיר האורות להופעה של מטאליקה, להקת מטאל שאנחנו מעריצים עשור וחצי. שלוש שעות לפני ההופעה אנחנו בנוהל הרגיל מתגנדרות , מתאפרות ומתיזות ניחוחות מגוונים לכל עבר.
הגענו להופעה ממש ברגע האחרון כי הנהלת המטרו החליטה על שביתה בת שעתיים לאור הזדהות עם הנהגים העייפים… חברי מטאליקה עולים להופיע, מאופרים כמיטב המסורת בפנים צבועות בלבן טיפקס ושפתיים משוחות באדום בוהק וצעקני ופתאום בקטע מעבר שקט אני שומעת את זו שיושבת שורה לפני אומרת לחברה שלה ברומנית(שפת האם שלי) שאני עם כמות המייקאפ המוגזם שלי והאודם המעוות שלי יכולה גם בלי אודישן להחליף את לארס המתופף שידוע באיפור המוגזם והמרתיע שלו שנבצר ממנו להגיע לאותה הופעה בגלל סיבוך רפואי…

מאת: נועה

נועה — Sun, 20 Aug 2017 08:12:27 +0000

אף פעם לא הייתי מתאפרת בצורה מקצועית או מנסה אפילו להשקיע בצורה דרסטית במראה שלי, מייקאפ של חברה פשוטה, סומק, צללית קטנה במקרים שיש לי חשק על הבוקר ואודם הכי טבעי שיש. יום אחד החלטתי שאני מעלה את הרמה והלכתי להתענג ולקנות מוצרי קוסמטיקה יקרים ושווים. יום אחרי שמתי אותו (בהשקעה רבה!), כשהגעתי למשרד הבנות מהמחלקה שאלו אותי אם אני מרגישה טוב כי אני נראית קצת חיוורת..שעה אח"כ הבוס נכנס ללבקש משהו הסתכל עלי מוזר ושאל אם אכלתי =S. לא ממש הבנתי על מה המהומה ואחרי העבודה נפגשתי עם חברה טובה. הדבר הראשון שהיא שאלה כשראתה אותי זה מתי עשיתי בפעם האחרונה בדיקת דם לראות שאני לא אנמית!! באותו רגע די נשברתי, כמעט התחלתי לבכות ואמרתי לה שרק ניסיתי להתאפר. מרוב רחמים היא נכנסה איתי לסופר פארם ומשם הסיפור הפך למעודד וחי יותר =)

מאת: הדר

הדר — Sun, 20 Aug 2017 07:45:59 +0000

כנס הוקרה למשתחררות מצה״ל- עשרות דוכני פינוק של תבשילים ואיך לא המון ביוטי… הדוכן שלי התמקם אחרון בטור ואני הייתי כל כך גאה בו… רגיש לי כמו הדובדבן שבקצפת… והנה פוסעת אליו משתחררת טרייה וחייכנית-שואלת אותי באיזה שעה התור שלי ומתי נראה לי תורה ומתי בכלל מתחילה סדנת מתחילות ׳איפור בקוויק׳… הייתי בשמיים מהמחמאה שנדמה לה שאני אחת מהמשוחררות ולפני שהספקתי להשיב לה היא כבר שלפה- ״מעריצה אנשים כמוך, לא כל יום אנשים שמודעים לחסרונות שלהם ובאים להתמקצע בהם … ״ כל כך נעלבתי!!! ןכמובן שלא התאפקתי כשגיליתי לה שאני לא אחרת מאשר המאפרת,בעלת הדוכן,שמעבירה את הקורס…

מאת: לבנה מלוך

לבנה מלוך — Sun, 20 Aug 2017 07:43:35 +0000

לפני הרבה שנים כשעוד הייתי סטודנטית תפרנית הבת דודה שלי שגרה בירושלים התחתנה . כבר ערב קודם לחתונה ,שמחה ומאושרת מצוידת במיטב מחלצותי הגעתי לירושלים . אז שמלה יש , נעלים היו ועכשיו נותר לסדר רק את עניין האיפור והשיער .
בגלל שלא הכרתי אף מאפרת/מספרה בירושלים סמכתי על המלצת דודתי. הגעתי למספרה אחר הצהרים כולי נרגשת ולחוצה בעיקר בגלל שאין לי ממש נסיון בלהתאפר ובטח לא אצל מאפרת מקצוענית.
איפור הפנים לקח לפחות 30 דקות , לא ממש יודעת מה היא בדיוק עשתה לפנים שלי אבל אני הרגשתי אותן בוערות ובמיוחד באיזור העיניים . המאפרת ניסתה להרגיע אותי שהכל בסדר וכמה יפה אני נראית….
עזבתי את המספר והצטרפתי לזוג כאחת המלוות בצילומים.
כעבור זמן קצר אומר לי הנהג… העיניים שלך כמו 2 פנסים מאירים ולא בגלל הצבע שלהם..מסתכלת במראה וחשכו עיני ( תרתי משמע ).
כל אזור העניים קיבל מין צבע אדום כהה , קרוב לשחור . לא ידעתי מה לעשות , העדפתי לקבור את עצמי באותו הרגע אבל הייתי כמובן חייבת להגיע לחתונה . אנשים השתדלו להיות קורקטיים ורק שאלו מה קרה לפנים שלי אבל המבטים , המבטים שלהם אמרו הכל.
נראיתי יותר כמו ליצן מאשר כמו שושבינה.
mlevana@walla.com

מאת: שני

שני — Sun, 20 Aug 2017 07:38:43 +0000

שכחתי לציין כי אני מאשרת את התקנון

מאת: שני

שני — Sun, 20 Aug 2017 07:37:44 +0000

היי….
קוראים לי שני.
מאז הלידות יש לי פיגמנטציה על הפנים, דבר שמאוד מוריד לי את הביטחון העצמי.
בעלי יודע שאני לא יוצאת מהבית (אפילו לזרוק את הזבל), ללא מייק אפ על הפנים.
אני משתמשת קבוע במייק אפ של אסתי לאודר דאבל וואר.
לפני כשלושה חודשים היה לי אירוע משפחתי וחברה מאוד טובה שלי המליצה לי על מאפרת טובה.
הלכתי לאותה מאפרת שהשתמשה במייק אפ של חברה אחרת ואיפרה אותי מאוד יפה לאירוע.
במהלך האירוע אחיותיי וחברותיי באות אליי ושואלות אותי איך המאפרת לא שמה לי מייק אפ על הפנים ואיך שילמתי לה סכום כזה, מכיוון שרואים את כל הפיגמנטציה שיש לי על הפנים ואיך זה שיש לי כתמים, כי מעולם לא ראו אותי ככה (רק אחיותי ידעו על זה).
מאוד נפגעתי הייתי השוק רצתי מיד לשירותים וחשכו עיני המייק אפ שהמאפרת איפרה אותי בו כאילו נעלם, כאילו לא מרחתי מייק אפ לפני שיצאתי מהבית. בראש נפול ובבכי ביקשתי מבעלי שיעזוב הכל וניסע הביתה. (כמובן שחברותי התנצלו והן לא התכוונו לפגוע בי או משהו כזה, הן רק היו בהלם מהכתמים שמעולם לא ראו).
בעלי ראה שהייתי בדיכאון וטרודה כל כך שפשוט יצאנו משם ונעלמנו לכולם , נסענו חזרה הביתה.
ומאז אין סיכוי שאני נותנת למישהו אחר לאפר אותי ללא המייק אפ שלי של אסתי לאודר הדאבל וואר שנישאר על הפנים לכל אורך היום ואינו יורד כלל!!!!

מאת: רעות

רעות — Sun, 20 Aug 2017 07:06:07 +0000

היה לי דייט ראשון עם בחור שחברה הכירה בינינו. במהלך כל האיפור של לפני השתמשתי כהרגלי במעגל ריסים, דבר שאני עושה קבוע לפני אירועים רק שהפעם… הפעם הזזתי את היד לפני שהמעגל נפתח לגמרי. התוצאה הייתה ששליש מהריסים בקו העליון של העין (בצד החיצוני של העין) נתלשו לי!
נכנסתי ללחץ ולא ממש ידעתי מה לעשות. איך אני אמורה ללכת לדייט עם שליש עין עליונה בלי ריסים? לשים מסקרה ידגיש יותר, לא לשים מסקרה אז כל איפור הערב שעשיתי ייראה עוד יותר מגוכך (הלכתי על מעושן…).
בסוף ניזכרתי שראיתי פעם בסרטון איפור ביוטיוב שמישהי ציירה על העפעף עצמו ריסים. כמובן שהיא עשתה את זה כדי להדגיש את הקיימים שלה ולא להמציא ריסים יש מאין, אבל לא בדיוק חשבתי באותו רגע… ניסיתי לעשות את זה הכי עדין שאפשר אבל הצלחה כבירה זה ממש לא היה כמו שאתם מבינים. הבחור עוד ניסה בקטע טוב "להאיר" את תשומת ליבי שמשהו נמרח לי מעל העין ושזה נראה כמו לכלוך ענק. לא ידעתי אם להעמיד פנים שאני מודה לו ולנקות את הזוועה (שתחשוף זוועה אחרת) או להסתכן ולספר לו על שיקול הדעת הלקוי שלי…

מאת: מיכל

מיכל — Sun, 20 Aug 2017 05:34:58 +0000

רוב שנות ההתבגרות היו לי פצעונים וכשגיליתי את הקונסילר הירוק הייתי ממש בהיי. הייתי בטוחה שהוא מסתיר הכל ושמיותר לכסות אותו במייקאפ/קונסילר בגוון עור. יום אחד השתמתי קצת יותר מידי בקונסילר הירוק ויצאתי מהבית …… אני אולי פספסתי את התוצאה הסופית בגלל התאורה הגרועה אבל הסביבה לא. בהתחלה היו רק מבטים ותהיות ואחר כך באו ואמרו לי שהפרצוף שלי ירוק (בצורה סופר מעליבה אבל כנראה הדחקתי את זה ממש). בתור מתבגרת לא ממש ידעתי איפה לקבור את עצמי ועברו שנים עד שחזרתי להשתמש בקונסילר ירוק שוב (למורות שממש היייתי צריכה אותו)

מאת: עדי

עדי — Sun, 20 Aug 2017 05:05:57 +0000

לפני כמה שנים קניתי סומק ורוד ושמתי קצת יותר מידיי והגעתי לעבודה,ונראתי כמו ליצן והעירו לי על זה..לא נעים

מאת: הילה נחום

הילה נחום — Sat, 19 Aug 2017 20:40:02 +0000

אני אוהבת מאוד איפור זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי זה ממנף אותי ובעיקר עושה לי טוב בנשמה.
שבוע הבאה בע״ה אני בת ארבעים ולצערי אני חולת
סרטן מזה מספר שנים,אני מאוד חיוורת לאור לטיפולים הקשים כימוטרפיה הקרנות ניתוחים…
אני לא מצליחה להתאפר כמו פעם האיפור לא נראה טוב על פניי אף פעם העניים לא מאופרת זהה בעיניים, כל פעם הבנים שלי הקטנים אומרים לי שאני לא מתאפרת תואם לצבע אור שלי ולא מאפרת באופן שווה את עיניי.
אשמח לקבל באהבה ענקית איפור חדש שמתאים לגוון עורי ובכלל לשמח את ילדיי ובעיקר את ליבי

מאת: שירז

שירז — Sat, 19 Aug 2017 20:33:14 +0000

בחטיבת הביניים, קיבלתי תגובה שהצליחה לפגוע בי מאוד מאוד !!
הייתי כבר מנוסה באיפור קליל ובסיסי וחשבתי שאני מושלמת ,
יום אחד, אחת מבנות הכיתה התקרבה אליי , רגע לפני שכולם יצאו להפסקה,
ואז היא הרימה את קולה כדי שכולם ישמעו ואמרה :
"תגידי את לא שמה לב שהסומק מנשק לך את הריסים " ?
באותו רגע, מאוד נפגעתי ובמבט לאחור… זה המשפט הכי שטותי שאמרו לי !
הגיל עושה את שלו, מתבגרים וצוחקים על העבר :)
היום איפור זו אהבת חיי ♥

מאת: טל קריגמן

טל קריגמן — Sat, 19 Aug 2017 18:41:56 +0000