תגובות לפוסט: "מתנה בשישי: מארז קרטייה לה פנתר בשווי 559 שקלים"

מאת: דוריאל בן שמעון

דוריאל בן שמעון — Sun, 05 Feb 2017 09:27:11 +0000

הייתי במסיבת בריכה לפני 4 שנים וענדתי שרשרת עם חמסה שאמא שלי הביאה לי לפני שהיא נפטרה.
שמרתי עליה תמיד הכי קרוב שיש ואף פעם לא הורדתי אותה ממני והאמנתי שהשרשרת הזאת שומרת עליי ובלעדיה אני כלום.
במסיבה רק תליון החמסה נפל והשרשרת נשארה באורח פלא ובכיתי את נשמתי כי הרגשתי שאיבדתי את אמא שלי לגמרי.
לאחר כמה רגעים שנרגעתי הבנתי שאמא שלי היא בלב ולא בתליון חמסה חומרי ושהיא איתי ושומרת עליי תמיד, אבל ללא ספק זה היה אובדן כואב! :(

מאת: אסתי

אסתי — Sun, 05 Feb 2017 08:32:28 +0000

כשהתחתנתי לפני 5 שנים קיבלתי מסבתא שלי במתנה שרשרת camieo מושלמת. היא היתה של אמא שלה,ובדרך ניסית שרדה את השואה. הייתי היחידה מבין הנכדות שקיבלה אותה,ושמרתי עליה מכל משמר..
יום אחד הבן שלי שהיה אז בן שנתיים שיחק לי בשרשרת תוך כדי הירדמות,וכנראה פתח את הסוגר בטעות.. השרשרת נפלה ולא מצאתי אותה מאז,ואפילו לא היה לי על מי לכעוס:(

מאת: כוכי

כוכי — Sun, 05 Feb 2017 08:04:45 +0000

לפני 15 שנים קנינו רכב חדש, הייתי נשואה כבר 10 שנים. באחת הנסיעות של שבת לצפון הורדתי את הטבעת נישואין והיא התגלגלה לה באוטו… ונשכחה. אני תמיד חשבתי שאיבדתי אותה בבית. רציתי למות. יש לציין שגם את טבעת האירוסין איבדתי קצת אחרי. אחרי בערך 7 שנים מכרנו את האוטו, ואחרי כמה שבועות אני מקבלת טלפון מהאיש שקנה מאיתנו את הרכב והוא שואל אותי אם יש מצב שיש באוטו טבעת ששייכת לי, קפצתי מאושר ותיארתי לעצמי שזו טבעת האירוסין, הגעתי לשם ואני מגלה את טבעת הנישואין שלי, הייתי בשוק מוחלט!!! לא מאמינה עד היום שהיא אצלי.

מאת: אורית

אורית — Sun, 05 Feb 2017 07:33:11 +0000

אז ככה הייתי בבת מצווה של מישהי במשפחה שלי. ושמתי עגילים ממש יפים באותה תקופה עבדתי במגנוליה , וקניתי אותם בהטבת יום הולדת זה היה כסף מושחר עם מרקיזתות שהעגיל ממש מושלם . והיה רק צריך להשחיל לאוזן בלי סוגר . וזה גם עגיל ממש עדין , שבקלות יכול להישבר
ואני באמת כזה מתלהבת ורוקדת ופתאום מגלה שנפל לי עגיל , באותו רגע באמת שנפל לי הלב כי מאוד אהבתי אותם והן עלו יקר שגם להזמין בודד לא היה כזה זול.
וידעתי שהסיכוי למצוא אותו קלוש , ובטח ובטח לא שבור.
בכל זאת החלטתי לנסות ,ותודה לאל שמרפי הפעם פסח עליי ומצאתי את העגיל שלם ובריא
ומאז אני שמה אותם רק עם סוגר סיליקון :)

מאת: גל

גל — Sun, 05 Feb 2017 07:01:17 +0000

בחופשת סוכות האחרונה נסעתי עם המשפחה לטיול ענק במערב ארה"ב. חזרתי הביתה והכל היה רגיל. יום למחרת לאחר שחזרתי מהעבודה גיליתי שפרצו לי הביתה, גנבו את כל התכשיטים ודברי הערך ולא השאירו לי דבר. בין התכשיטים היו שרשרת היהלום הראשונה שקיבלתי מהורי, שרשרת חמסה שקיבלתי מסבתי ז"ל ועגילי היהלום שקיבלתי מבן זוגי. לצערי הרב לא מצאו את הגנבים ואני נשארתי חסרת תכישיטים..

מאת: זהר

זהר — Sun, 05 Feb 2017 06:26:34 +0000

כיתה י"ב, סבתא שלי נפטרה לפני כמה שבועות והורישה לי שרשרת פנינים שסבא שלי ז"ל קנה לה באחד המסעות לחו"ל. קצת מגעגוע, קצת מבושמת מכך שיש לי תכשיט יקר מפנינים אמיתיות, החלטתי לענוד את השרשרת לבית הספר.
זו ללא ספק הייתה השרשרת הכי יפה שהייתה לי, הפנינים מקדימה גדולות מעט מהפנינים שליד הסוגר, הכל סימטרי והרמוני בצורה מדהימה. הסוגר, זהב כמובן, מעט ישן, מה לעשות, סבא קנה את זה מזמן.
מרגישה קורנת כל היום, מרגישה מחוזקת כאילו סבא שומר עלי ממש עכשיו.
מגיעה הביתה, והופ, השרשרת אינה. מיותר לציין שמעולם לא נמצאה האבדה :(

מאת: גל יוגב

גל יוגב — Sun, 05 Feb 2017 05:58:17 +0000

בערב יום בעצמאות האחרון יצאתי עם חברים, פתאום אני מקבלת טלפון משותף שלי שפרתו לנו הביתה וכל הבית הפוך.
לא רק שהפורצים בילגנו את כל הבית הם גנבו לפ-טופים ועוד מלא דברים.
הנורא מכל היה שהם גנבו לי את כל (כןןןן את כל) התכשיטים שלי, כולל תכשיטים שהיו של סבתא שלי ז"ל, ותכשיטים של אמא שלי, מהפשוטים ביותר, לתכשיטים יקרים.
עדיין לא התאוששתי, ומזל שחלק מהתכשיטים היו עלי..לפחות מה שענדתי נשאר :)
אני חושבת שאחרי כזה אירוע, מגיע לי לזכות בצ'ופר כזה שווה :)
תודה רבה
גל.

מאת: נטע

נטע — Sat, 04 Feb 2017 21:46:21 +0000

לסבא היה מנהג לקנות לכל נכדה שנולדה שרשרת זהב עם תליון של מגן דויד. חודשיים אחרי שנולדתי סבא שלי נפטר והשרשרת הזו היא כל מה שהיה לי. השרשרת לא ירדה לי מהצוואר. יום אחד באמצע טיול קלטתי שהשרשרת לא על הצוואר שלי. עצרנו את הטיול וחיפשנו את השרשרת אך ללא הצלחה. כעבור שעות של בכי הגעתי הביתה והלכתי להתקלח. כשהורדתי את הבגדים השרשרת נפלה. היא נתפסה בחולצה מהפנים. לצד השמחה הענקית פחדתי שזה ייקרה שוב אז החלטתי לתת את השרשרת לאמא שלי שתשמור בכספת. שנה מאוחר יותר פרצו להורים שלי וגנבו את הכספת יחד עם כל תכולתה כולל השרשרת שלי. היה לי עצוב מאוד כי השרשרת הזו נתנה לי תחושת חיבור לסבא שלי. 5 שנים נוספות עברו. ההורים שלי עברו דירה וארזו את ביתם. בארון באחת הקופסאות למעלה נמצאה השרשרת שלי ואז אבא שלי נזכר שהוא רצה לשים את השרשרת שלי בכספת אך שכח את המספר והניח את השרשרת בצד עד שייזכר או יישאל את אמא שלי. בדרך לא דרך אחרי שפעמיים חשבתי שאיבדתי אותה השרשרת אצלי….

מאת: חן ורסולקר

חן ורסולקר — Sat, 04 Feb 2017 21:14:49 +0000

האבידה קרתה לפני 6 שנים כשהייתי בת 18, לכבוד בת המצווה קיבלתי מהמשפחה צמיד תליונים מזהב לבן במתנה (הרבה לפני עידן הפנדורה). הצמיד הוכן בהתאמה אישית עם תליונים שנבחרו בקפידה ולא ירד ממני במשך 6 שנים והיה מקור גאווה וגרף בכל מקום מחמאות רבות. בכיתה י"ב הוא אבד במהלך מירוץ שנערך בעיר מגוריי, את האובדן גיליתי רק כשהגעתי הביתה ואמא שלי הפנתה את תשומת ליבי לכך שהוא לא עליי. באותו הרגע יצאתי עם אבא שלי חזרה למקום המירוץ ונסענו עם הרכב לכל אורך המסלול (10 ק"מ) כשאני מסתכלת מהחלון ומחפשת אותו על הכביש, כמובן שהוא לא נמצא והתאבלתי ובכיתי עליו ימים שלמים. ההורים המדהימים שלי קנו לי במתנה צמיד חדש (אמנם שונה מהצמיד שאבד אך יפה לא פחות ממנו) ועד היום אני באובססיביות מטורפת לכל התכשיטים שלי ותמיד בודקת שהם עליי.

מאת: יובל

יובל — Sat, 04 Feb 2017 20:47:25 +0000

בתור קניידלעך אמיתית ונצר למשפחת פולנים אדוקים, כמתנה לגיוס לפני כחמש שנים קיבלתי מסבתי שרשרת זהב, פשוטה על פניו, חוט בעובי של מ"מ ודי צמוד לצוואר (וזה עוד היה לפני שהצ'וקרים חזרו לאופנה). סבתי סיפרה שזו למעשה המזכרת היחידה שנותרה לה ממשפחתה שלא שרדה את השואה, והשרשרת הייתה שייכת לסבתה שנספתה באושוויץ ואותה מעולם לא הכירה. מכיוון שאני וסבתי מאוד קשורות אחת לשנייה, ענדתי אותה לאורך כל השירות הצבאי ולא הורדתי אותה.
לימים השתחררתי וטסתי למזרח לטיול אחרי צבא המסורתי וכמובן שלקחתי את השרשרת איתי.
באחד הימים הרגועים בחוף בפיליפינים, כייס מקומי תלש לי אותה מהצוואר ורץ מבלי שהצלחתי לתפוס אותו. מיותר לציין שהייתי פשוט הרוסה, ואף שקלתי לקצר את הטיול ולחזור הביתה מרוב הצער (הערך הסנטימנטלי של השרשרת עבורי היה עצום). אחרי שהחברות הצליחו לשכנע אותי להמשיך את הטיול כרגיל, חזרתי לארץ ללא השרשרת ועם הרבה מאוד עצב. מכיוון שאני מאוד קשורה לצד הפולני, לשושלת הייחודית של משפחתי ולהיסטוריה – אני עוסקת (כתחביב) בחקר היסטוריית המשפחה שלי בתקופה שלפני השואה ובמהלכה. כחלק מהמחקר שאני עושה, אני בקשר אדוק עם גנאולוגים, חוקרים ועורכי דין אשר עוזרים לי להשיג כמה שיותר מידע. לפני כשבועיים התכתבתי במייל עם אחד הגנאולוגים שעובדים במכון לשימור ההיסטוריה היהודית בוורשה, וכחלק מבקשתי, הוא שלח לי תמונה אחת שמצא בארכיון, מלפני יותר ממאה שנה, של סבתא-רבא וסבא-רבא שלי (ההורים של סבתי) בחתונתם בוורשה, כאשר סבתא-רבא מצולמת בתמונה עם לא פחות מאשר… השרשרת שניתנה לי ונגנבה. מיותר לציין שפרצתי בבכי מרוב התרגשות (בכל זאת, פולנייה) ואף הראתי זאת לסבתי וגם היא פרצה בבכי. כל שנותר לי לקוות הוא שהשרשרת נמצאת במקום שבו יעריכו את ההיסטוריה אשר סחבה איתה….

מאת: סול שוורץ

סול שוורץ — Sat, 04 Feb 2017 20:43:21 +0000

כשהייתי קטנה אמא קנתה לי ליום הולדתי עגילי פרחים בצבע זהב אני זוכרת אך הרגשתי ״עשירה״ ומאושרת במשך שנה לא הורדתי אותם ולו ליום אחד. יום אחד כשקמתי בבוקר שמתי לב שאני רק עם עגיל אחד. אמא היתה אז גרושה אם חד הורית שעבדה מאוד קשה בשביל לקנותלי את המתנה הזאת במשך חוגשים הלכתי עם שיער פזור שהיא לא תצטער.

מאת: סול שוורץ

סול שוורץ — Sat, 04 Feb 2017 20:40:30 +0000

איזה מהמם חולה על האתר מבקר בו לפחות אלף פעמים בשבוע אשמח לזכות

מאת: מעין

מעין — Sat, 04 Feb 2017 20:30:42 +0000

סוף יום העצמאות, לפני 8 שנים. כולם עייפים אחרי הנסיעות והחגיגות והמנגל. אני הולכת לזרוק את הזבל בפח צפרדע השכונתי.
היה יום חם- שרב אביבי ומהביל, שנשבר בבת אחת עם רוח קפואה. נהיה קר מאוד, פתאום. מכירים את זה שהאצבעות נהיות דקות יותר כשקר?
אז העפתי את שקית הזבל לפח. ויחד איתה התעופפה אל תוך הפח טבעת הנישואין שלי.
אחרי שעתיים של נבירה זוגית בין שאריות קבבים ופרגיות חצי אכולות – ויתרנו.

מאת: מיה

מיה — Sat, 04 Feb 2017 19:39:14 +0000

אז לפני שנתיים בערך קיבלתי מאמא שלי את התכשיט הכי יקר ויפה שהיה לי אי פעם… אני לא מרבה לענוד או לרכוש תכשיטים וכל כך שמחתי לקבל טבעת יפיפיה עם פרחי יהלומים עדינים… כל כך התרגשתי שקיבלתי את הטבעת כך שענדתי אותה מאז כל היום… לצערי במהלך נסיעה ברכב זמן קצר אחרי שקיבלתי את הטבעת כנראה שנפלה לי מהיד… אני עד היום לא יודעת מה קרה לה… רגע אחד היא הייתה לי על האצבע ושניה לאחר מכן היא נעלמה… אחרי חיפושים נרחבים ברכב היא לא נמצאה… גם הליכות הלוך ושוב בסביבת הבית העלו חרס בידי… מאז הרכב כבר לא ברשותי ואני תוהה לעיתים אם הטבעת נמצאה… אבל התגובה של אמא שלי הייתה בהחלט מרגשת- היא ממש לא התעצבנה או כעסה או התעצבה להפך ראתה בכך דבר חיובי: עכשיו האצבע שלי התפנתה ליהלום מאהובי :)

מאת: טופז

טופז — Sat, 04 Feb 2017 18:00:33 +0000

היי, תמיד הייתה לי בעיה עם עגילים. אני יכולה לענוד רק עגילים מזהב, אפילו לא גולדפילד. ותמיד רק העגילים שסבתא קנתה לי לא עשו לי בעיות ולא אינפקציה ולא כלום. בחורף שעבר הורדתי סוודר וככה כנראה אחד מהעגילים שלי יצא מהמקום שלו ועף בחדר, כנראה מאחורי ארון מאסיבי ולא הצלחנו למצוא אותו עד היום, וזה עגיל מסבתא !