תגובות לפוסט: "סט תכשיטים של שלומית אופיר במתנה"

מאת: שחר הכוסית

שחר הכוסית — Sat, 19 May 2012 13:11:52 +0000

לא היה לי עגילים ובאיזה פעם אחת שהלכתי בית מולון עשיתי שם זה היה כוואב ואני חולה על העגילים שליייייייי

מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

משתמש אנונימי (לא מזוהה) — Sat, 19 May 2012 13:09:54 +0000

מהמכייכעגעגי

מאת: איילה

איילה — Sun, 24 Jul 2011 13:41:30 +0000

תמיד מאוד אהבתי תכשיטים, מילדותי. כשרק נולדתי סבתא שלי קנתה לי שתי צמידים מרוקאיים מזהב, ממש אהבתי אותם וסירבתי להיפרד מהם גם כשהתבגרתי. כשגדלתי (והיד שלי גם גדלה, מן הסתם) ההורים שלי אמרו לי שצריך להוריד את הצמידים כי הוא כבר קטן מידי ליד שלי, סירבתי להוריד אותם בתוקף. עד שההורים שלי שיכנעו אותי, ניסיתי להוריד את הצמידים והם לא יצאו, ניסיתי לדחוף אותם מחוץ ליד שלי ועדיין, הם לא יצאו. אמרתי להורים שלי שזה סימן ושלא צריך להוריד את הצמידים, אבל הם התעקשו. פתאום אני רואה את אבא שלי בא עם קאטר, בהתחלה לא הבנתי למה זה, אבל אז ראיתי שהוא בא לחתוך את הצמידים מהיד שלי, כדי שיצאו. וואו, כמה הצטערתי על הצמידים..
כנראה כבר אין צורך להגיד איזה תכשיט מועדף עליי.. אולי הצמיד הזה יהיה חוויה מתקנת..?
עוד סיפור שאהוב עליי במיוחד. תמיד היו מתחילים איתי בחורים ברחוב, זה היה מחמיא אבל באיזה שהוא שלב זה כבר נהיה מעצבן, אז קניתי טבעת שנראת כמו טבעת אירוסים. תמיד כשהיו מתחילים איתי הייתי מראה להם את הטבעת ואומרת שאני מאורסת, ככה גברים היו עוזבים אותי. יום אחד הלכתי לבר עם חברה, כשישבתי על הבר ראיתי בחור מסתכל עליי, והוא ממש מצא חן בעיני. כל הערב הסתכלנו אחד על השניה. עד שפתאום הוא ניגש אליי ואמר לי "תשמעי, את ממש נראית לי מיוחדת, אפשר לקבל את המספר שלך?" אז נענתי בחיוב, הוא הביא לי דף ועט (אלוהים יודע מאיפה הוא שלף את זה), התחלתי לכתוב את המספר שלי ופתאום הוא אומר לי "תשמעי, אני ממש לא בקטע של נשים נשואות. לא ידעתי שאת.. היית אומרת.." באותו רגע ששמעתי את זה ממש צחקתי, והוא היה ממש מבולבל לראות שאני צוחקת. אז הסברתי לו מה הסיפור מאחורי הטבעת. היום, אנחנו נשואים.. אז יש לסיפור הזה סוף טוב
אגב, גם שאר התכשיטים מאוד אהובים עליי. בכלל, אני בן אדם שמאוד אוהב להוסיף אקססוריז בכלל, ותכשיטים בפרט, לאאוטפיט, זה ממש מוסיף.

מאת: יובל מוצפי

יובל מוצפי — Sun, 24 Jul 2011 13:17:40 +0000

התכשיט האהוב עליי הוא צמיד
כשהייתי קטנה הייתה לי סבתא שהייתי אצלה באמת כל היום היינו ממש קשורות,שהייתי בת 5 היא נפטרה והשאירה לי את הצמיד המרוקאי שלה מזהב אמיתי 22 קרט , לא ייחסתי אליו חשיבות כעבור שנה הצמיד כבר לא היה על היד שלי ולא ידעתי איפה הוא כשגדלתי כל כך בכיתי רציתי מזכרת ממנה ולא מצאתי אותו בשום מקום,לילה אחד חלמתי על שמלה שנורא נורא אהבתי כשהייתי קטנה , ובחלום סבתא שלי הופיעה והצביע על הכיס של אותה שמלה והתחילה לבכות לא הבנתי מה זה אומר .. חיפשתי את השמלה עד שמצאתי אותה והצמיד היה בתוך הכיס .. כמובן שהצמיד לא יורד מהיד שלי הוא כל כך בעל משמעות עבורי .

מאת: אפרת

אפרת — Sun, 24 Jul 2011 11:58:23 +0000

בעיניי אין בכלל מקום לדיון, שרשראות הם התכשיט הכי משמעותי, עם הכי הרבה אימפקט.
מכל סוגי התכשיטים, שרשראות יכולות לשדרג באופן הכי משמעותי את הלוק הכללי, ולמשוך תשומת לב, יותר מכל אקססורי אחר.
לפעמים עם שרשרת יפה ומיוחדת, בעלת 'נוכחות', אפשר ללבוש משהו ממש פשוט, ולהראות מיליון דולר.
אי אפשר להגיד זאת על סוג תכשיט אחר….
בקיצור, שרשראות הם התכשיט המועדף עליי, ואף פעם לא יהיו לי מספיק…

מאת: מירי

מירי — Sun, 24 Jul 2011 09:00:42 +0000

אבל לצערי כנראה שהתקופה הזו הסתיימה.
נשבר הלב.

מאת: איילה ברששת

איילה ברששת — Sun, 24 Jul 2011 07:14:13 +0000

נכנסתי במקרה לאתר וכשראיתי את סט התכשיטים עברה בגופי צמרמורת ונזכרתי שהיה לאימי את אותו צמיד אחד לאחד ןלפני כ15 שנה אימי ואחותי נסעו לטיול למרוקו והיא מכרה שם את הצמיד מתוך אילןץ כי נגמר לה הכסף ןמאז היא כל הזמן מזכירה את הצמיד היפה שהיה לה וחבל שהיא מכרה ולא היה שווה למכור במכיר שנתנו לה ולהורים שלי יש 20.9 יש יובל לנשואין והייתי מאוד רוצה להפתיע את אימי בצמיד זה יגרום לה לאושר

מאת: גלי

גלי — Sun, 24 Jul 2011 07:11:45 +0000

התכשיט המועדף עליי הוא השרשרת יש לי אוסף מרהיב של שרשראות ,
צמידים ועגילים יש לי מעט אבל שרשראות יש לי המון,גדולות מצועצעות ענקיות עם אמירה אני יכולה ללבוש את השרשראות עם טי שרט פשוטה ,גופיה או שמלה ולשדרג כול פריט.

מאת: הדס

הדס — Sun, 24 Jul 2011 07:04:59 +0000

אני אוהבת מאד תכשיטים. ידוע שהם משדרגים פלאים כל הופעה. כמובן שגם יתאימו לאופי הבגד.
אני מעדיפה שרשרת, כיוון שהיא מוסיפה מאד ומשדרגת את הלוק, גם בחורף וגם בקיץ.
אני אוהבת שרשרת דומיננטית למשל כאשר אני לובשת בחורף חולצה עם גולף. שרשרת ארוכה מאד מחמיאה. בעונת הקיץ למשל, אפשר ללבוש גופייה הכי פשוטה, אבל כשמוסיפים שרשרת מעניינת- כל ההופעה מקפיצה את העין. בהצלחה.

מאת: ניבה

ניבה — Sun, 24 Jul 2011 07:01:49 +0000

נולדתי בפרו, ושם נהוג לנקב את אוזניה של כל תינוקת, זמן קצר לאחר הלידה, על מנת לענוד לה עגילים, כך שאפשר לומר שעגילים זה ממש עניין מולד אצלי…
כשהייתי נערה היה לי אוסף עגילים עצום – חישוקים בכל הגדלים והצבעים, עגילים אתניים מעור ומתכת, וגולת הכותרת: אוסף עצום של עגילים בצורת תוכי, מגולפים מעץ, מכל המינים והצבעים. כיום, ממרום גילי (35) ועבודתי הסולידית אני כבר לא עונדת את האוסף ההוא, וכל מה שנשאר לי מאז זה זוג עגילי זהב שקנתה לי סבתא שלי ז"ל, שנראו לי אז מבוגרים ומשעממים, והיום מתאימים בול.
לצערי, כיום, אין לי את הזמן והאנרגיות להקים לי אוסף עגילים ראוי לשמו, ואני מסתפקת בכמה זוגות שקיבלתי במתנה בימי הולדת שונים (ואני ממש אשמח לשדרג את האוסף הצנוע הנוכחי שלי עם הסט המקסים של שלומית אופיר)

מאת: יעל

יעל — Sun, 24 Jul 2011 06:48:57 +0000

למה? חוץ מהעובדה שאין לי חורים לעגילים(אני מכינה לעצמי קליפסים) ;)
תמיד הסתכלתי על הבחורות האלה שיש להן שרשרת אחת קבועה שמתאימה להן בדיוק, וחשבתי איזה קונספט יפהפה זה, שרשרת שיכולה להיות גם אלגנטית וגם ליום יום, שכל אחד שמסתכל עליה רואה בה משהו מיוחד, ואפילו יש בה קצת ממה שמגדיר את הבנאדם ("נועה..? הבחורה עם שרשרת הזהב, נכון?")

לדעתי היא גם התכשיט הכי בולט, יותר מטבעות, צמידים…לפעמים אפילו יותר מעגילים.

אגב, ציינתי שהשרשרת המיוחדת שלי, זאת שמתאימה לכל דבר…היא שרשרת המחומשים של שלומית אופיר?! :)

מאת: חן

חן — Sun, 24 Jul 2011 06:38:53 +0000

קצת לפני שאמי היתה בהיריון (כשאני הייתי בבטינה) אמה נפטרה, לאמא קראו חנה ואני כמובן נקראתי על שמה -חן.
לפני 12 שנה בסדר הנקיונת\ות של פסח הגעתי לשידת התכשיטים של אימי ושם מצאתי 2 צמידי זהב מגולפים בעבודת יד יפייפים שאלתי את אמא מאיפה הם ולמה היא לא עונדת אותם אז היא הסבירה שהם של אמא שלה ז"ל והיו לה 7 צמידים ולפני שהיא נפטרה היא נתנה צמיד אחד לכל אחת מהבנות והכלות שלה, לאיעמי היו 2 כי גם של אחותה התאומה של אימי היה אצלה. אני נתמלאתי גאווה כשחשבתי שאזכה לענוד את הצמידים של סבתא. וכך היה, הייתי בת 14 עם 2 צמידים מרשרשים ( שאני רוצה לציין שזה בכלל לא היה באופנה בזמנו אבל לא היה אכפת לי כי זה היה של סבתא חנה שלי שאני מכירה רק מהסיפורים)
היום הם עדיין איתי וכל יום הולדת או חג בעלי יודע שהוא יכול לקנות לי איזה תכשיט שרק ירצה אבל לא צמיד כי כמו הצמיד של סבתא חנה פשוט אין !

נ.ב
יום הולדתי ה26 חל ביום שיש הזה 22.7 אז זו תהיה מתנת יום הולדת נהדרת לזכות בסט המיוחד הזה.

מאת: אורית

אורית — Sun, 24 Jul 2011 05:13:15 +0000

עגילים, עגילים, עגילים… אני אוהבת עגילים!!! מזהב, כסף, גולדפילד, פנינים, חרוזים, קריסטלים.. צמודים, נופלים, קטנים וגדולים… אני פשוט אוהבת עגילים!!!
העגילים היכ יפים שלי הם מזכרת מסבתי ז"ל שאת חיבתי לעגילים ירשתי ממנה.. אני זוכרת שבתור ילדה קטנה הייתי טובעת בין קופסאות התכשיטים שלה, מודדת ומסתכלת במראה, מודדת ומסתכלת במראה.. וכך במשך שעות ארוכות.
אני אוהבת במיוחד את העגילילם הספציפיים האלו כי הם יפים בטירוף אבל בעיקר בגלל…(לא תאמינו).. עדיין יש להם את הריח של סבתי! אני מוכרחה לציין שמכל המזכרות שהיא השאירה לי.. אין אין אין על הריח ובעיקר על הזכרונות הבלתי נשכחים!!! חברות.. תעריכו רגעים יפים עם אהוביכם, לא תמיד הם חוזרים!!!

מאת: נעם

נעם — Sun, 24 Jul 2011 04:50:01 +0000

הכי אני אוהבת שרשרת, ובייחוד שרשרת מסוימת. מעשה שהיה כך היה: בגיל חמש הייתי בטוחה שאני מאומצת, ולא הועילו תמונות ההיריון של אמי. הדבר נבע כנראה מפינוק יתר ומכינוי ה"נסיכה" שהדביקו לי הדודים. לכן, פיתחתי לי מנהג: לשבת על אדן החלון בדירה הפתח‏־תקוואית הקטנה שלנו ולבהות בכביש בציפייה שיבוא סוף־סוף הנסיך וייקח אותי. כך נמשך הדבר כמה זמן רב, עד שאמי היקרה, שלמדה תכשיטנות בבצלאל, הבטיחה להכין לי תליון מכסף עם דמות הנסיך שלי וסוסו, וכל זאת בתנאי שארד קצת למטה לבלות איתה ועם יתר בני המשפחה. ואכן, כך היה. עד היום, שניים שלושה עשורים מאוחר יותר, אני עונדת את שרשרת תליון הנסיך שהכינה אמי בהיותי בת חמש, ומדמיינת את חיי מעבר לאופק…

מאת: רותי

רותי — Sun, 24 Jul 2011 00:26:11 +0000

האמת שאם כבר מדברים על תכשיטים אז ללא ספק טבעת היהלום של..אחותי. כל פעם שהיא מורידה לרגע אני מודדת, היא מורידה ואני מודדת. לפעמים זה יוצר מצבים לא נעימים למשל שהם רוצים לצאת מהבית וגיסי נגש לשאול אם ראיתי את הטבעת..(אממ..לא, לא זכור לי)
עד שטבעת היהלום ש ל י תבוא, נראה לי שהסט המהממם הזה יעשה את העבודה.