תגובות לפוסט: "נעלי עקב של שני בר במתנה"

מאת: שובל ברק

שובל ברק — Tue, 30 Oct 2012 07:44:03 +0000

גיבורת הילדות שלי היא ילדה יפיפיה וטוב ושמה סינדרלה שהתייתמה מההורים ואביה נישא לאשה שנייה והיו לו 2 בנות.
אחרי הנישואים היתגלה פרצופה האמיתי של האם החורגת, סינדרלה הפכה להיות המשרתת שלהן וניקתה וקירצפה להן את הבית.
בסיום עבודתה הייתה יושבת בתוך אפר ולכן קראו לה סינדרלה.
סינדרלה לא התלוננה לאביה כי גם הן השתלטו גם בו.
יום אחד היה נשף והנסיך הזמין את כולם לנשף.
ובערב 2 האחיות והאם החורגת יצאו מהבית לנשף וסינדרלה פרצה בבכי.
הסנדקית שלה שהייתה פייה טובה עזרה לה להגיע לנשף בעזרת קסם את הבגדים של סינדרלה הבלויים היא הפכה לשמלת נשף, את נעליה הקרועות היא הפכה לנעלי זכוכית. 6 לטאות הפכו למשרתים אישיים, דלעת הפכה לכרכרה, ועכברים לסוסים .
והפיה הזהירה את סינדרלה שהשעון יצלצל בחצות ואז כל הקסם יעלם והכל.
וסינדרלה כל כך שמחה ורצה לנשף בארמון.וכל האורחים שראו אותה בארמון היו מוקסמים ממנה והנסיך הבחין בה מיד והוביל אותה לריקודים. הנסיך לא הניח לה והרעיף עליה מילות אהבה מתוקות. סינדרלה שוכחת את עצמה והשעון הקיש חצות.
היא נמלטת מהארמון ומרוב חיפזון נשמטת מרגלה נעל הזכוכית ונותרת על מדרגות הארמון. הנסיך הרים את הנעל ומשרתיו מדדו לכל הנשים את הנעל ולמה שתהיא הנעל מתאימה אז הוא ידע שזו סינדרלה וכך הוא ימצא אותה.
הנעל לא התאימה לאף אחת, הלכו לבית סינדרלה והאחיות והאם החורגת ניסו בכל כוחן להכניס את הנעל הקטנה לרגן אך הן לא הצליחו.
רק לסינדרלה הנעל התאימה והנסיך היתחתן איתה, בזכות הנעל שנפלה לה במדרגות .

מאת: מאי

מאי — Thu, 01 Mar 2012 07:09:24 +0000

גיבור הילדות שלי הוא בעצם מרקו תמיד הייתי ימי שישי יושבת כול היום ורואה את הפרקים שלו פשוט הייתי בוכה ובוכה ובוכה תמיד רציתי להיות כמוהו לצאת למסע מהעולם לחפש את אמא שלי ולהרגיש ממש ממש בסיפור שלו , תאמת לא מעניין אותי כול כך מהנעל אבל סתם רציתי שתדעו (-:

מאת: נטלי

נטלי — Sat, 29 Oct 2011 17:43:24 +0000

הלוואי שהייתי מקבלת אותה \: אבל אני סתם עוד אחת מ1456987654 אנשים שרוצים אותהה אז אין לי כח לכתווב מהיי הגיבורת ילדות שליי כי איין ליי גיבוורה וזה האמת וזה לא משנהה כי חח למה שאני אקבל אותהה

מאת: דנה

דנה — Fri, 21 Oct 2011 18:59:33 +0000

גיבורת הילדות שלי היא בהחלט המכשפה מעמי ותמי….כן כן!
היא נראית לי די חביבה בסך הכל פשוט 2 ילדים מעצבנים עם נטיית פירור מטורפת הולכים ונעלמים וחוזרים ונעלמים כל הזמן וכשהם לא עושים את זה הם אוכלים לה את הבית.
מגיע להם והיא גיבורה רק כי היא ניסתה להלחם בילדים המעצבנים האלו…אז היא עשתה את זה בדרך לא הומאנית…בסדר…אבל העקרון נשאר אותו העקרון…מקווה ללמוד ממנה ולפרש את מעשיה בדרך שונה.

מאת: זנפות

זנפות — Fri, 16 Sep 2011 09:37:54 +0000

אני מכורה לדיסני ואכן היו לי הרבה גיבורות ילדות, אבל האחת והיחידה ה-גיבורה שלי תמיד היתה אמא שלי!:)
אמא שלי היא אשת קריירה מצד אחד שהייתה חוזרת הביתה בשעות מאוחרות ובכל זאת היתה מצליחה למצוא את הזמן לשבת איתנו על שיעורים ולהשכיב אותנו במיטות ולדבר על כל מה שמציק.
אמא שלי היא סופר-וומן וסופר-אמא! חוץ מזה שכשהייתי קטנה הייתי בטוחה שאפריל אוניל מצבי הנינג'ה היא אמא שלי חחח הן קצת דומות וגם היא אשה חזקה וקרייריסטית.

אמא שלי השפיעה עליי המון- והיא מודל להערצה נשגבת מבחינתי.

מאת: דנית

דנית — Fri, 16 Sep 2011 09:36:02 +0000

אמא שלי השפיעה עליי המון- והיא מודל להערצה נשגבת מבחינתי.

מאת: שרון ברנע

שרון ברנע — Sat, 27 Aug 2011 20:13:28 +0000

שאלה כזו באופן מיידי גורמת לי להריץ בראש את כל סרטי דיסני שקיימים וראיתי עשרות פעמים כל אחד ואיך אפשר בלי כל ספרי הילדות המקסימים האסופית, נשים קטנות וכו', אבל דמות אחת נשית שבבגרותי אני מבינה שהערצתי לאורך חיי היא סבתא שלי. אייקון אופנה, אומנית סידור השיער ובעלת רגליים על הקרקע (מעבר להיות בדרנית בין אם תרצה או לא, בכ"ז פולניה :) ).

מאת: לילה

לילה — Sat, 16 Jul 2011 22:14:13 +0000

היא דמות מדהימה, גרמה לי לבכות. נערה מקסימה, שמזלה לא שפר עליה והיא סבלה רבות. רצתה שיאהבו אותה, שיעריכו אותה, אך זה לא קרה. לבסף גילתה אהבה אמיתית וטהורה. אך…. כל כך אהבתי אותה. אני ממשד אוהבת אותה היא דמות מקסימה ומדהימה!!!!!
יופיה מתחבא עמוק בפנים שכאשר היא הופכת לסינדרלה רואיםאת יופיה האמיתי, בתור אנסטסיה. היא נערה מדהימה ומקסימה שנעוררת הזדהות רבה.

מאת: אני

אני — Sat, 16 Jul 2011 22:06:42 +0000

כן, בהחלט. אחרי שראיתי את סינדרלה 3, היא הפכה לגיבורת הילדות שלי.פתאום תפסתי עד כמה היא עדינה ושברירית. וכל כך טובה…… עד היום אני אוהבת אותה. היא דמות מקסימה ורגישה!

מאת: אשרת

אשרת — Sat, 09 Jul 2011 20:18:49 +0000

גיבורת הילדות שלי -דורותי מהקוסם מארץ עוץ
אני הייתי צופה מושבעת של התוכנית בטלויזיה והייתי מרותקת לכל התפתחות בעיני הדמות שלה הייתה חיובית וכזו שתמיד ממשיכה ולא מתייאשת ואף פעם לא מאבדת תקווה ותמיד מעודדת את חבריה להתמודד עם קשיים ומשברים.בעקבות הסופת טורנדו היא עפה באויר ומצאה עצמה במקום חדש ועם חברים חדשים שכל אחד הוא בעל אופי שונה ומראה שונה הם הסתדרו ביחדץ

מאת: שיר

שיר — Sat, 09 Jul 2011 17:17:33 +0000

ללא ספק זהו אחד הספרים בהם נמצאות גיבורות ילדותי – אשר חוות אהבה,מפתחות תקווה,מתאכזבות ,נפגעות ונפרדות מהילדות כל אחת בדרכה שלה..
סיפור זה הנו על ארבעה בנות עשירים לשעבר אשר התהפך גורלן וכעט נאלצות להתגבר על כיסופיהן ולשמוח בחלקן.
מג- זו כועסת על מר גורלה שחמס את עושרה נקודם של המשפחה ונאלצת לעבוד כאומנת לילדי עשירים מפונקים.
ג'ו- זו מתמרדת להיות בת לוויה ולדודתה הזקנה-נכה וקפדנית, ההפך הגבור מתכליתה של ג'ו החופשייה והסוררת.
בת'- ילדה ביישנית ומוכשרת בנגינת פסנתר כאוות נפשה לנגן ובמקום זאת את עבודות הבית מוכרחה היא לעשות.
איימי- נערה יפייפיה וכישרונית בציור, שאת יופייה מאוד אוהבת להראות.
ארבעת בנות אלה למרות מר גורלן לומדות במהלך סיפור זה להעריך את חוג המשפחה האוהב והמגונן ומוצאות דרכים להשתעשע ולהנות גם ללא מותרות שכבר אינן.

מאת: נטע

נטע — Wed, 06 Jul 2011 21:23:54 +0000

גיבורת הילדות שלי- הייתה הנסיך מסינדרלה.
אמא שלי, פמינסטית מוצהרת-לא קיצונית (בעד שוויון, שאמור להיות מטבע הדברים), החליטה לחנך אותי אחרת- הנסיך הוא "לכלוכון/לכלוכית", והנסיכה היפה בוחרת אותו מכל הנסיכים.
בסיפור שלה לא הייתה פיה שהפכה אותו ליפהפיה- היופי בו היה הפשטות, העוני, הייחוד שבין כל העשירים הפלצניים בנשף.

מאת: אפרת

אפרת — Wed, 06 Jul 2011 10:17:57 +0000

כשהייתי ילדה, הייתי שבויה בקסמה של הסדרה המצוירת "האריה, המכשפה וארון הבגדים". זה היה טרום עידן סרטי הפנטזיה, כדוגמת הארי פוטר, שר הטבעות ורבים אחרים, ובזמנו, הסדרה הכניסה אותי לעולם חדש, קסום ומרתק של דמיון, פנטזיה והרפתקאות, שלא הכרתי קודם.
הסדרה מספרת על ארבעה ילדים, אשר בזמן מלחמת העולם השניה, נשלחים לבית של דודם הפרופסור. כאשר הם נכנסים דרך ארון מכושף, הם עוברים לעולם אחר, ממלכת נארניה, שבו יצורים מיתולוגיים, חיות מדברות ומכשפה רעה ששולטת.
אחת הדמויות שהכי הרשימו אותי בזמנו, היה הגיבור המרכזי, האריה הגדול אסלן, מלך העולם, שהיה דמות של מנהיג כריזמטי, שלבסוף אף הקריב את עצמו כדי לגאול את בני האדם מחטאיהם, ובכך שבר את כוחה של המלכה הרעה הזמנית ששלטה בעולם.
ובעיקר אני זוכרת את האפקט של הארון המפורסם, שהכניסה אליו הובילה אל עולם חדש. בשבילי זה נראה היה אמצעי בריחה אולטימטיבי, קסום, מרגש, וכל כך רציתי גם ארון כזה, שאוכל לברוח ממנו לעולם אחר, מתי שרק ארצה…..

מאת: אירה

אירה — Wed, 06 Jul 2011 07:05:24 +0000

אני תמיד הייתי משהו ביניים – בין אליסה מארץ הפלאות, הסקרנית והמשתנה, עם כל מיני רעיונות ודעות משלי, עם עולם עשיר מאוד, לבין היצור הפרוותי החמקמק שרק חיוכו עופף אי שם… קראו לי מיסתורית, לעתים סנובית, אבל זה לא היה זה. העולם הרגיל קיבל אצלי פרשנויות אצמעיות, כל דבר היה חי ונפלא בו – איך האחרים לא ראו את זה? למי אכפת:)

מאת: נעה סמלסון

נעה סמלסון — Mon, 04 Jul 2011 07:05:12 +0000

כשהייתי ילדה קראתי כמה וכמה פעמים ספר על בית יתומות בפולניה (!) שבו אחת הגיבורות, ושמה אילזה, היתה ילדה מלאת דמיון, שובבה וגמלונית (הזדהיתי לחלוטין) וחטאה הגדול ביותר היה שהיא לא הצליחה לסרוג גרביים מצמר לבן וצח בלי להשאיר עליהם טביעות אצבע מרובבות בוץ. חלום חיי במשך שנים היה לגור לי בבית יתומות בפולניה הרחוקה, בשלג, קרוב לזאקופנה, אתר הנופש היוקרתי, ולהיכשל בסריגת גרביים לצד אילזה המגניבה (אז קראו לזה חבר'מנית, או מקסימום גזעית). וחוץ מזה, אני מתה לנעליים של שני בר המחוננת.