שמלה של אווה מנדלבאום במתנה

קולקציית הקיץ של המותג הצעיר אווה מנדלבאום היא אחת האהובות עלינו | רוצה לזכות בשמלה שלהם?

מאת  | ‏ 20 מאי 2011

שמלה של אווה מנדלבאום

שווי המתנה – 619 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. כל מה שאתן צריכות לעשות כדי להיכנס לתחרות ואולי לזכות בשמלה של המותג החדש והמסקרן "אווה מנדלבאום", הוא לספר לנו בתגובות על הגילוי האופנתי הכי מרגש שלך. זה יכול להיות למשל מותג חדש ומעניין, חנות נסתרת בארץ או בחו"ל, או גזרת שמלה מחמיאה שחיפשת כל החיים. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בשמלה שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 22.5.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את השמלה ניתן להשיג בבסטודיו המעצבים, רחוב שפע טל 8, תל אביב, ובחנויות: רזילי, גברת לוין וגוטיק

 

הזוכה בשמלה של אלון ליבנה לקסטרו מהשבוע שעבר היא "עדיין רווקה" שכתבה לנו מה היא עשתה עד גיל 26:

"עד גיל 26 ביטלתי 3 חתונות!!!
עכשיו אני צריכה את השמלה ללכת לחתונות של אחרים"

השאירו תגובה

 

  • אני לא יודעת למה את רוצה למסור את המתנה שמלה עם את רוצה תתני לי אני אשה חולה במחלה ואני גם אלמנה עם את רוצה תעברי אלי הנייד שלי 0506569797 בואי להכין לחיים שיהיה שמח אמן שולמית

    מאת: שולמית אראלי |‏ 12 ביוני 2018 | 12:08
  • רוצות שמלה של אווה מנדלבאום במתנה? | Fashion Forward | אופנה I was recommended this blog by my cousin. I'm not sure whether this post is written by him as no one else know such detailed about my difficulty. You are incredible! Thanks! your article about רוצות שמלה של אווה מנדלבאום במתנה? | Fashion Forward | אופנהBest Regards Veronica

    מאת: Friendship Quotes |‏ 8 במאי 2012 | 21:24
  •  

    מאת: ליטל |‏ 15 ביולי 2011 | 17:31
  •  
    אספר לכם על הגילוי האופנתי שלי. מאז ומתמיד נמשכתי לאסתטיקה, ליופי ולעיצוב. גם בתור ילדה, אהבתי לנבור בארון הבגדים של אמא ולמדוד את שמלותיה. לעיתים מצאתי בגדים ישנים שלה, שאם לא הייתה תורמת כבר, היום היו מתפרשים כשיא השיק.
    בביקורים אצל סבתא- תמיד הייתי מחטטת בארונות הישנים, מתרשמת מהריח האופייני של פעם ומחפשת לי מציאות. יום אחד, נכנסתי לאותו חדר חשוך בבית סבתא. מצאתי עצמי מעמיקה במדפי הסריגים והשמלות. ממששת את מטפחות המשי אשר במגירה. קיוויתי למצוא משהו שאוכל ללבוש ולהתגאות בו… לפתע ראיתי מעיל פרווה תלוי, בצבעי שחור ולבן, כולו אמירה ונקיטת עמדה. מיששתי והרחתי אותו. זה היה אחר מכל אשר נח לו בארון ההוא. התפעלתי מהעושר שהוא ייצג, מסמל אולי חויה, אירוע או תקופה ששייכת למי שלבשה אותו. זה היה ניגוד מוחלט לבגדים הפשוטים והעדינים שהיו שייכים לסבתי. הבנתי שאופנה זה דבר שהיה קיים מאז ומעולם. הבנתי שאופנה זהו עולם דינאמי שמשתנה בצבעיו, במרקמו ובקולותיו המגוונים, אך לעולם יהיה קיים. זהו חלום שעוטף אותך בכל רגע, גם בעוני ובפשטות, במדינות עולם שלישי או בהוליווד- זו התדמית שלך. זה חלק ממסורת כללית או פרטית שאתה יוצר לעצמך. זה מי שאתה.

    מאת: little |‏ 15 ביולי 2011 | 14:45
  •  

    מאת: little |‏ 15 ביולי 2011 | 14:40
  • אספר לכם על הגילוי האופנתי שלי. מאז ומתמיד נשמכתי לאסתטיקה, ליופי ולעיצוב. גם בתור ילדה, אהבתי לנבור בארון הבגדים של אמא ולמדוד את שמלותיה. לעיתים מצאתי בגדים ישנים שלה, שאם לא הייתה תורמת כבר, היום היו מתפרשים כשיא השיק.
    בביקורים אצל סבתא- תמיד הייתי מחטטת בארונות הישנים, מתרשמת מהריח האופייני של פעם ומחפשת לי מציאות. יום אחד, נכנסתי לאותו חדר חשוך בבית סבתא, ומעמיקה במדפי הסריגים והשמלות. ממששת את מטפחות המשי אשר במגירה. קיוויתי למצוא משהו שאוכל ללבוש ולהתגאות בו… לפתע ראיתי מעיל פרווה תלוי, בצבעי שחור ולבן, כולו אמירה ונקיטת עמדה. מיששתי והרחתי אותו. זה היה אחר מכל אשר נח לו בארון ההוא. התפעלתי מהעושר שהוא ייצג, מסמל אולי חויה, אירוע או תקופה ששייכת למי שלבשה אותו. זה היה ניגוד מוחלט לבגדים הפשוטים והעדינים שהיו שייכים לסבתי. הבנתי שאופנה זה דבר שהיה קיים מאז ומעולם. הבנתי שאופנה זהו עולם דינאמי שמשתנה בצבעיו, במרקמו ובקולותיו המגוונים, אך לעולם יהיה קיים. זהו חלום שעוטף אותך בכל רגע, גם בעוני ובפשטות, במדינות עולם שלישי או בהוליווד- זו התדמית שלך. זה חלק ממסורת כללית או פרטית שאתה יוצר לעצמך. זה מי שאתה.

    מאת: little |‏ 15 ביולי 2011 | 14:37
  • את האמת לא לובשת שמלות לא מעיזה, אבל הצבע שבא את ליבי ועוד יותר האלגנטיות שבה.
    והגילוי שלי זו השמלה המקסימה הזו, יפיפה.

    מאת: נורית |‏ 22 במאי 2011 | 13:38
  • ישלנו יום נשואין השבוע. חשבתי לפנק את אישתי בשמלה חדשה. האמת אין לי שום גילוי אופנתי חדש.

    מאת: יחיעם |‏ 22 במאי 2011 | 11:32
  • "היא נולדה אצל קוקו שאנל, אומצה בחום על ידי הוליווד, נזנחה בעידן הדיסקו והיום היא עושה קאמבק היסטרי: השמלה השחורה הקטנה כבר בת 82"…
    שמלה קלאסית או חולצה שמתאימה להכל.
    כל אישה יוצא לה לחפש פריטים בצבע שחור.
    תכירו חנות שהיא רק לבגדים שחורים: תומאס בלאק. דיזנגוף 126, תל אביב.

    מאת: נעמי |‏ 22 במאי 2011 | 10:47
  • אחרי כמה שנים של הזנחה. החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולרדת 12 קילו.
    ואז גיליתי את עולם הבגדים היפייפים..הגילוי שלי הוא סגנון הוינטג' המקסים והמחמיא, במיוחד המותג של המעצבת המוכשרת "מונה"..שמלות רומנטיות, חולצות שיפון..ומה שנהדר הכי זה שהכל נראה יפה סוף סוף :) אז עכשיו במקום ללכת עם טייצים וטוניקות שמסתירות את הבטן ושאר ירקות…אני הולכת עם שמלות צמודות. מכנסונים מחמיאים ונעלי עקב..אודם סומק..ואין מאושרת ממני :) אין מה לומר, הבטחון העצמי שלי עלה פלאים ברגע שהתחלתי להתלבש יפה..

    מאת: שרון |‏ 22 במאי 2011 | 10:10
  • לא כל אחד שלום עם הגוף שלו וכן גם אני לא !
    דיי התבישתי ללכת עם שמלות והתילבושת הקבועה שלי הייתה גינס גבוהה וחולצה אבל לחתונה מין הסתם שאי אפשר ללכת ככה !
    הלכתי לי לחנויות בשנקין ניכנסתי והמוכרות פשוט "הכריחו " אותי ללבוש שימלה מדדתי ופשוט אהבתי איך שזה יושב על הגוף הבנתי שאפחד לא מושלם אבל צריך להגיד תודה על מה שיש ועל הדברים הטובים שאלוהים ברא ..
    עכשיו יש לי את הביטחון לילבוש שימלה ולהרגיש הכי נוח שאפשר :)

    מאת: מאיה |‏ 22 במאי 2011 | 10:01
  • יש לי פטיש רציני לסטים של הלבשה תחתונה. כמה שיותר סקסי יותר טוב. במיוחד שזה עם הגבר שאת אוהבת. בארץ, כל מי שרוצה להשקיע בסטים של הלבשה תחתונה צריכה להוציא מאות שקלים עבור כל פריט בנפרד. את התגלית שלי גיליתי באמסטרדם, ושמה NewYorker. חנות ענקית שיש בה הכל. אבל ההלבשה התחתונה שם תופסת חלק ניכר והיא נדירה!!! בלי להיסחף קנינו שם, אני וחברה כל אחת, 7 סטים בתור התחלה. כל סט בין 80-100 ש"ח. עיצובים מטורפים וסקסיים שלא ייבשו את הסט של ליל הכלולות. קיימים שם מידות גדולות בחזיות עד D+. אם הייתה אפשרות הייתי מצרפת כמה תמונות של הסטים רק שתראו מה אתן מפסידות. אז בנות לא כולן בבת אחת, אני מצפה שישאר לי משהו בחנות :).

    מאת: נועה חכים |‏ 22 במאי 2011 | 09:19
  • את הגילוי שלי לא רואים… אני גיליתי מחדש את הקומבינזונים…
    מצאתי בבית של סבתא שלי מדף שלם של קומבינזונים בגזרות, אורכים וצבעים שונים. אומנם הם לא נלבשו ב30 שנה האחרונות אבל למזלי הם היו במצב מעולה.
    אין לתאר את ההרגשה… מפנקת ונעימה, זה כמו הסוד הקטן שלי.

    מאת: לי |‏ 22 במאי 2011 | 08:34
  • אני בת 19 ועד היום לא העזתי ללכת עם שמלות/חצאיות למיניהן !!
    ג'ינסים וכאלה,הכי ספורטיבי שיש !!
    לפני שלושה חודשים,אחרי חיפושים מייגעים של בגדים לבת מצווה של אחותי,מצאתי בגולף (חנות שבחיים לא הייתי חושבת למצוא בה משהו לאירוע) שמלה שחורה בדיוק בגזרה הזאת !!! רק עם 'מחשוף' פחות עמוק ..
    ואני דיי מלאה ועם השמלה פשוט נראתי נפלא !!
    מאז אני מחפשת שמלות בגזרה הזאת,עם השרוול עד המרפק ושמגיעות עד הברך (דתיה) ולצערי אין כבר כי הקיץ הגיע והכל בחנויות גופיות ומיני :P
    אשמח לזכות בשמלה וללבוש דברים ש19 שנים לא לבשתי..^_^

    מאת: בת אל |‏ 22 במאי 2011 | 02:44
  • אבל אין כמו בגד שגורם לך להרגיש מיליון דולר

    מאת: אופיר |‏ 22 במאי 2011 | 02:32
  • הגילוי שלי היה בלונדון.
    בזמן שהסתובבתי לי מסוחררת מרחובות לונדון מישהו דחף לי פלךאייר ליד – חנות נעליים.
    הדבר הראשון שראיתי זה ד"ר מרטינס מקוריות, ולכן במקום לזרוק אותו לפח כל אותו שבוע הדבר היחיד שההורים שלי שמעו זה על החנות הזו.
    ביום האחרון בלונדון ההורים הסכימו לבוא איתי לחנות המצ'וקמק'ת הזו, ומצאתי את אהבת האמת שלי: ד"ר מרטינס חצי-שוק באדום לכה.
    הן עלו די והותר, אבל כבר במשך שנתיים וחצי כל פעם שאני מציצה עליהן אני יודעת שעשיתי נכון כשקניתי אותן..

    מאת: סתיו London Addicted |‏ 22 במאי 2011 | 00:57
  • הגילוי האופנתי הכי מרגש שלי הוא בעלי. עוד לפני שהתחתנו, גיליתי שכשהוא מצטרף לשופינג או קונה לי מתנה בגד בעצמו, הוא תמיד הולך על דברים שלא הייתי מעזה או חושבת לנסות ולמדוד…
    איכשהו זה תמיד יושב טוב יותר, יפה יותר ומיוחד או מקורי יותר ממה שאני בוחרת לעצמי.

    מאת: שרון |‏ 21 במאי 2011 | 23:15
  • במסגרת עבודתי פגשתי הרבה נשים מארצות ערב, שחייבות להתלבש לפי קוד לבוש מחמיר, מכוסות מכף רגל ועד ראש.
    בשיחת "בנות" שאחרי העבודה, גיליתי שהרבה מהן לובשות לנג'רי מתחת לבגדים הצנועים. ההתעקשות שלהן לשמור על נשיותן ולתת ביטוי לתשוקות אסורות, וגם לבטא מחאה נגד הדיכוי החברתי – הוא הגלוי האופנתי הכי מרגש עבורי.
    השמלה שבתמונה היא הזמנה לפיתוי נסתר שכזה,

    מאת: מולי |‏ 21 במאי 2011 | 22:28
  • וואוו, שמלה מדהימה, יש לי אירוע בחודש הבא, חיפשתי הכל, מכנס וגופיה מעניינת, שמלה מיוחדת וכלום לא נראה לי, עד שעכשיו ראיתי את השמלה הזו וידעתי שהיא כל מה שחיפשתי.

    מאת: מיטל |‏ 21 במאי 2011 | 21:37
  • אני גיליתי את האתר Etsy שאפשר למצוא בו ה-כ-ל!!
    האתר ממש נוח לתפעול ועל פי הבחירות של המועדפים יש מומלצים נוספים
    אחת החנויות האהובות עלי היא: http://www.etsy.com/shop/JulesAtelier ו-http://www.etsy.com/shop/BetaBoutique מומלץ מומלץ מומלץ!!

    מאת: מעייני |‏ 21 במאי 2011 | 21:01
  • לפני שנתיים מצאתי בחנות יד שנייה קטנה בגבעתיים תיק יד קטן שהתאהבתי בו מיד. הגעתי איתו לאירוע משפחתי וסבא שלי, במקום השלום הרגיל, הביט בתיק וישר אמר לי שהוא היה שייך לסבתא שלי. הוא לקח ממני את התיק והראה לי בידיים רועדות תיקון תפר פנימי שהוא עצמו עשה. ההתרגשות היתה גדולה… מאז הגילוי כל פעם שאני נכנסת לחנות הקטנה הזו אני מרגישה סוג של בית

    מאת: אבי |‏ 21 במאי 2011 | 20:55
  • היי שמי מיכל,1.58סנטימטרים ,לאנמוכה -מרוכזת …. :)
    כל חיי הייתי מיניאטורית , בשנות ה-20 המוקדמות שלי תמיד אבל תמיד לא ירדתי מנעלי העקב,פלטפורמה וכל מיני ההכלאות שמוסיפות גובה לבנאדם :)
    בשנתיים האחרונות גיליתי את נעלי הסירה השטוחות שהולכות יופי עם ג'ינס,ושמלות . אולי הזדקנתי ,לא יודעת מה בדיוק הסיבה,אבל אני לא מוכנה יותר לשבור את הרגליים בהליכה על כלונסאות …..
    אומרים שדברים טובים באים האריזות קטנות ….

    מאת: מיכל .א. |‏ 21 במאי 2011 | 20:34
  • עכשיו אני מתכננת את החתונה שלי ושלשום ראיתי שמלת כלה קצרה מאוד לבנה וקניתי אותה מהמעצבת!! מסתבר שיש לי רגליים יפות, ואני מקווה שהמשפחה של החתן לא תקבל התקף לב כשאבוא עם שמלה קצרה חח
    מקווה לזכות בשמלה אולי אוכל ללבוש אותה למסיבת הרווקות שלי?!

    מאת: שירלי |‏ 21 במאי 2011 | 20:24
  • תמיד הייתי ילדה מלאה, וככל שהתבגרתי נשאר רק "גלגל" בבטן (לא גדול במיוחד אבל "גלגל"). כתוצאה מכך תמיד הייתי עם תסביך שאני מלאה ולכן אני לא יכולה להרשות לעצמי ללבוש שמלה, חצאית וכו'. כל מה שלבשתי היה מכנסים שחורים או גינסים , דבר שפחות מחמיא לרגלי ה"סנוקר" שלי (יש לי אגן רחב ורגליים רזות).
    היום שבו התחלתי לאהוב את גופי וכל מה שקשור בנשיות היה ביום הסטודנט לפני שנתיים (היום אני בת 29), היה בו מלא דוכני בגדים וחבר שלי(שיחייה….) החליט שנמאס לו שהוא מעולם לא ראה אותי בשמלה ושהוא "מזמין" אותי לשמלה על חשבונו, אחרי חוסר רצון משבע מצדי נעניתי לאתגר, ומדדתי שמלת מיני יחסית צמודה של העין השלישית, כשיצאתי מתא ההלבשה ראיתי שחבר שלי מלא גאווה, הסתכלתי על עצמי והתאהבתי , זה פשוט היה מחמיא!! הרגשתי ממש יפה… איזה כיף! אחריי מדדו את אותה שמלה כמה בנות, דבר שאישר לי שהשמלה יפה ולא סתם יפה אלא יפה עליי!! היום אני נהנית מנשיות ומשמלות יפות, והשמלה של אווה ממש יפה!!!

    מאת: סיון |‏ 21 במאי 2011 | 19:39
  • כל חיי הוחרמתי חברתית, כי כולם לבשו מה שמלכת הכיתה הכתיבה ורק אני שמתי את מה שבעייני נראה נפלא. למרות שהארון שלי היה דל, הייתי מתלבשת מקסים ולא הבנתי למה אחרים מסתכלים עליי מוזר, כאילו נפלתי מכוכב אחרת. הרגשתי שונה, אחרת ולא שייכת, אבל בכל זאת המשכתי ולא וויתרתי על האמת שלי, כי זה הרגיש לי הכי נכון.
    כיום אני מבינה שאופנה היא תפיסה סובייקטיבית, מה שבעייני נחשב לאופנתי בעייני אחרים נראה מגוחך. אומנם זה כביכול פוגע בך, אבל אין תחושה יותר ממלאת מלייצג את האופי שלך ולהרגיש שלם!

    מאת: הילה |‏ 21 במאי 2011 | 17:28
  • מזה שנים שאני מחפשת אחר השמלה המושלמת, אבל לא מצאתי אותה בכל הארץ.
    עד שיום אחד בהיר החלטתי לטוס לי לאיטליה, בחיפושים אחר בגדים שיחמיאו לסגנון ולגוף שלי, וכאמור אחרי שמלת חלומותי.
    הסגנון שלי מתאפיין בבגדים רטרו שיק, ובהרבה סניקרס וחולצות מגניבות.
    לאחר שבוע ימים באיטליה, נואשתי בחיפושי, עד שהלכתי בעיירה קטנה ליד רומא, ושם מצאתי לי את החנות שאותה חייפשה כה רבות: חנות קטנה המוחבאת בין בתים בתוך סמטה צרה, שם ישבה אישה מבוגרת, ומסביבה בגדים יפיפיהם. לאחר שיחה קצרה עימה, שבה הסברתי לה מה אני מחפשת, היא הלכה , בהתחלה לא הבנתי לאן, עד שהיא הגיעה עם השמלה , השמלה שלי.
    זאת שמלה של שאנל שמעולם לא נלבשה. השימלה היא כבת שישים בערך. היא כל כך נסיכותית. היא שמלת מקסי, שבחלקה העליון היא עשויה מתחרהה מיוחדת בצבע שמנת עם כתפיות מפנינים, ובחלקה התחתון יש חצאית מיוחדת בעלת קצת נפח. באותו רגע שילמתי למוכרת שאני מאושרת מהקנייה!
    כיום השימלה שלי שמורה במקום מיוחד לאירוע מיוחד, אך אני אשמח לקבל גם את השמלה הזאת[=

    מאת: שובל |‏ 21 במאי 2011 | 16:21
  • זה אתרי האופנה בחולל :)
    כל זמן פנוי כל רגע קט אנחנו נכנסות לבדוק מה חדש, מזמינות ומחכות כבר שיגיע !

    מאת: ליטל |‏ 21 במאי 2011 | 16:05
  • ביום 23/05/1 אמורה ביתי להינשא ומזה 3 חודשים אני מחפשת אחר שמלה לאירוע.
    בכל מקום שנשלחתי נסעתי, נתניה, ת"א , רחובות, ואפילו בני ברק ולא מצאתי שמלה לאירוע.
    לפני 3 ימים עברתי במקרה בחדרה עיר מגוריי וראיתי חנות קטנה הנמצאת במקום אפרורי בעיר ללא פרסום ונכנסתי לשם , שם ישבה אשה מבוגרת בשם "ג'נט" על שם החנות אשה מרוקאית מבוגרת ונחמדה והיא מיד נגשה לשרת אותי ואכן במקום הלא צפוי מצאתי שמלה לחתונת ביתי.
    לשבת חתן כבר אין לי כל לחפש ושמלה זו בהחלט תתאים לי לשבת החתן אשמח לקבלה במתנה.
    תודה זהבה

    מאת: זהבה |‏ 21 במאי 2011 | 15:04
  • אני מקבלת השראה מחלונות ראווה של חנויות בדים. זריקת הבד על הבובה והתאמות הבדים השונים. לפעמים קרה שעברתי ליד חנות ואמרתי לעצמי איזו שמלה מהממת וראיתי שזה רק חנות בדים.

    מאת: נעמי |‏ 21 במאי 2011 | 11:37
  • עוד כשראיתי את התמונות הישנות של אמא שלי משנות השבעים, התלהבתי מהבגדים המהממים שלה וכעסתי עליה שזרקה את כולם. השבוע מצאתי ג'ינס כמו של אמא שלי מהתמונות, זה היה במקום לא צפוי- H&M. מדובר בג'ינס כחול כהה עם תפרים חומים, שקו המותן שלו עובר את הפופיק- גזרה רחבה וממש גבוהה- מאריכת רגליים, מדדתי את המכנסיים בתא המדידה וכשצפיתי בעצמי במראה ראיתי את אמא שלי לפני שלושים שנה…

    מאת: שלומיתי |‏ 21 במאי 2011 | 10:54
  • וואוווו הגילוי האופנה שלי הראשון והיחיד היה לפני 5 שנים שעבדתי בעגלות בלוס אנג'לס, מסתבר שיום אחרי הקריסמס המחירים יורדים לרצפה ואם יש לך אומץ לנסוע לאזור של המקסיקנים (ולצאת בחיים) המחירים עוד יותר יורדים לרצפה.
    אני וחברה שלי החלטנו לקחת אוטובוס (עם כל ההיספנים והומלסים למניהם, ומי שהיה בלוס אנג'לס יבין על מה אני מדברת) ולנסוע לקניון של המקסיקנים לראות מה יש שם. באותה תקופה קסטרו הוציאה לשוק את המעילים האדומים שלה במחיר קרוב ל1000 ש"ח, בחנות הראשונה שנכנסנו מצאתי את אותו מעיל אחד לאחד (ויש לי תמונה) ב-10 דולר, כן כן כמו שאתם שומעים ב-10 דולר,ואפילו שהוא היה מעט גדול עליי קניתי אותו

    מאת: עירית |‏ 21 במאי 2011 | 10:54
  • עד גיל 18 כתבתי כתבה בנושא וינטאג' במעריב לנוער והתראיינתי בנושא וינטאג' בערוץ 11.
    היום אני חיילת, וכמו שאתן יודעות,צהל לא מפרגן במשכורות.
    השמלה עם ההדפס של פעם והכתפיים הנפוחות פשוט קוראת לי! והמינוס בבנק לא מאפשר לי לקנות אותה..ואני פריקית של אופנה!

    מאת: מור |‏ 21 במאי 2011 | 10:28
  • לא כל אחד שלם עם הגוף שלו וכן גם אני לא !
    אף פעם לא הייתי מוכנה ללבוש שמלה .. אבל אין מה לעשות שמדובר בחתונות אין שום דבר יותר יפה מאשר שימלה !
    ניכנסתי לחנות ומדדתי שימלה ראיתי עד כמה היא יושבת על הגוף יפה ומחמיאה מאותו רגע … אני אומרת לאלוהים תודה על מה שהבאתה לי ושהכי חשוב לקבל את עצמך :)

    מאת: מאיה |‏ 21 במאי 2011 | 10:19
  • מכשיר הקסם הזה הופך אותי בשניות ממראה זרוק, מוזנח ופרוע למראה מסודר, אופנתי שמתאים לכל אירוע, לא משנה אם אני בטרנינג או בשמלת ערב עדיין אני אראה טוב. חוצמזה הוא מחזיק מעמד הרבה מאוד זמן כמו פן. ותודה לאחותי על המתנה המדהימה ששלחת לי.

    מאת: דנית |‏ 21 במאי 2011 | 09:42
  • במשך שנים הייתי אובססיבית לגבי החזה שלי שהיה קטן מדי להכל. כל שמלה לא ישבה כמו שצריך, התביישתי ללכת עם ביקיני, נו אתם מתארים לעצמכם…
    אבל סוף כל סוף, כשחציתי את גיל 25 הבנתי את היתרונות לראשונה בחיי: סטרפלסים, שמלות בלי חזיה ומליון אפשרויות נוספות. את האמת? נראה לי שגם השמלה הזאת תראה מעולה על ציצי קטן. מה דעתכם?

    מאת: שלי |‏ 21 במאי 2011 | 09:20
  • אני עם הקפה
    היא עם הקמומיל
    אני מתעדכנת במה שהולידו דפי הרשת בלילה, בזמן שאצלנו צמחה לה עוד טוחנת.
    מגיעה אל השמלה-
    בוהה. מדמיינת אותה עם הפיפטואו והקלאץ'.מושלמת, במיוחד לגינה.
    וואו וגם להנקה!
    ויד קטנה מלטפת את ראשי "אמא, איזו שמלה מגניבה את רוצה שאני אקנה לך ? "
    איך אפשר לאכזב ? זהו דור העתיד!
    בואו ביחד נחזיר את האופנה לגינה :)

    מאת: אופנתית + 2 |‏ 21 במאי 2011 | 08:45
  • הגילויים שלי הם וירטואליים: אני לא ממש אוהבת לכתת רגליים ומשתעממת מהר, אז יותר פשוט לעבור דף. גילוי אחד הוא שאורבן אאוטפיטרס הרשת האמריקאית שולחת לארץ http://www.urbanoutfitters.com/urban/index.jsp! אז המחיר של המשלוח שערורייתי, אבל כיוון שהוא כולל מכס – זה לא כזה נורא. מיותר לציין שבתקופת הסיילים הכל עף משם מהר ולפעמים יש לי מצוד של כמה ימים במהלכו נגמרים לי דברים, אחרים פתאום מוצעים במחיר מעולה ממש, ובסופו של דבר אחרי כמה ימי טרפת אני לוחצת על שלם. ומחכה לקבל את הגודיז שלי, שכולם שואלים תמיד מאיפה הם. ובכלל האושר שלי מול השליח (הם שולחים ב-UPS) כשאני עומדת מולו ומחייכת חיוך דבילי בזמן שהוא שם את הקופסה על הרצפה – זו חוויה שלא ניתן לתאר. ואז אני מחטטת באושר בקופסה מול הדף של ההזמנה – עושה וי ורצה למדוד כל דבר. מה שלא מתאים, לא נורא, שולחים להם בחזרה.
    והגילוי השני – הוא האתר http://www.gmarket.co.kr/ שממנו, אני מודה, קשה להזמין. אבל הוא כיפי לווינדוז שופינג. הכל שם בנוי בניגוד לכל היגיון שאנחנו מכירים, התמונות לא מפסיקות להתחלף ולהטריף אותך, והאמת שרק הזמנתי משם פעמיים בסיום של מסע מרתק בין תרבויות. מומלץ רק לכרישי איביי וכו' רציניים כי הניווט שם לא קל, והחוויה הרפתקנית משהו. אבל מדהים לגלות כמה שכל דבר בערך מייבאים משם, אפילו דברים שתראו כאן ברשתות הפופולריות במחיר כפול ומכופל.

    מאת: יאנקה |‏ 21 במאי 2011 | 05:09
  • בלונד-יש
    שיזוף-עובדים על זה
    שמלה?-אין…
    דרושה- שמלה שתתאים לגבוהה ורזה גזרת A מומלצת…וזאת שבתמונה נראית לי לא רעה בכלל…יש שמלות שמעוניינות להצטרף אלי לנשף סיום יב? (:

    מאת: מיתר |‏ 21 במאי 2011 | 02:29
  • כשאמי עלתה ארצה היא גילתה את ה"מכנסיים" ומאז כמעט אף פעם לא ראיתי אותה בשמלה.
    הייתי רוצה לראות אותה בשמלות כמו בתמונות הישנות.

    מאת: מריה |‏ 21 במאי 2011 | 00:59
  • אז השבוע סוף סוף יצא לי ולאמא שלי לסדר קצת את הבלאגן שהיה בשידת אלבומי התמונות של המשפחה… וברור שתוך כדי הועלתה המון נוסטלגיה אבל לא רק…
    הסתכלתי על תמונות של אמא שלי, כיום כבר בת 50, ולרגע התבלבלתי… נראה כאילו הייתה לה מין מכונת זמן, הריצה 30 שנה קדימה והלכה לקנות! השקעה חכמה לטווח הארוך (מאוד)… בכל מקרה, תוך כדי דיי התאכזבתי לגלות שחולצה מהממת נתרמה לפני שנה ומישהי ברמת מזל בטח לובשת אותה עכשיו, ומשקפיים אופנתיות כל כך גם הם, אך למזלי ג'קט אחד שחור קטנטן בדיוק כמו שרואים בתצוגות אופנה וחולצת סריג זרוקה בצבע ניוד פשוט יפייפיה ניצלו! אז כמובן שישר יצאתי איתן (זה ממש מרגיש כמו לקנות בגד חדש) והמחמאות רק רצו…
    אז מסתבר שאני לובשת בגדים מיימי הרווקות של אימי, ועכשיו? עכשיו זו הרווקות שלי… :)

    מאת: דנה |‏ 20 במאי 2011 | 21:12
  • לא משנה בכמה חנויות ביקרתי, ועוד אבקר, כמה מסעות שלמים של שופינג אני אעשה, במבחן התוצאה, ברגע האמת, בערב של בילוי חשוב וכייפי- הגילוי האופנתי נמצא בארון בגדים של אמא שלי!
    ככה זה היה תמיד…כשהייתי מחפשת דקות ארוכות מה ללבוש, הייתי מגלה לגמרי במקרה בגד מהמם שאמא שלי לבשה בתור נערה, שיצאה לבלות ו…פשוט שמרה אותו.
    וזה ככה עד היום… ואין יותר הרגשה טובה מזו של לדעת שברגעים שהכי כיף לך בתור צעירה את לובשת משהו שאמא לבשה ברגעים הכי יפים שלה בחיים- ושהיום הם הגילוי האופנתי שלך!!

    מאת: מודל החיקוי של אמא |‏ 20 במאי 2011 | 21:00
  • 1. החנות הכי שווה בניו יורק היא 'CENTURY 21' , חנות ענק שבה ניתן למצוא בגדי מעצבים , נעליים ואקססוריז, במחירים מטורפים.
    הייתי בחנות ליד הגרד זירו וגם בזו שבברוקלין,
    זו של ברוקלין מומלצת במיוחד, פחות עמוסה, ויותר מבצעים!
    חנות חובה לכל מי שמבקר בניו יורק!! כדאי להגיע מוקדם לאחר שינה טובה ולהקצות מס' שעות לחנות.
    2. מומלץ למבקרים בירושלים בכלל ובעיר העתיקה בפרט, להכנס לחנויות הבגדים של השוק המוסלמי, ניתן למצוא שם ג'ינסים של מעצבים במחירים מגוחכים, מטפחות שוות,חצאיות מקסי בשלל גזרות וצבעים, תיקי עור בעבודת יד,ואפילו שמלות לארוע חגיגי במיוחד (לא הכל עם פייטים), וכן, הקדושה עושה חשק לקניות!!

    מאת: אסתי |‏ 20 במאי 2011 | 20:49
  • הוא רחוב שלם, למעשה. רחוב Kalversraat באמסטרדם. זהו רחוב עמוס חנויות קטנות מלאות בשרשראות, עגילים, תיקים, קשקושים לשיער, אופנת רחוב ועוד ועוד פיצ'עפקס שונים ומשונים. מרחוב זה יוצאות סמטאות קטנות ובהן גם כן חנויות שוות ביותר, שאינן שייכות לרשתות השונות. תמיד כשאני באמסטרדם אני לא מחמיצה ביקור ברחוב הציורי והמקסים הזה. שווה ביותר!

    מאת: ניבה |‏ 20 במאי 2011 | 19:53
  • בגיל 17 הפסקתי לשתות קולה ועברתי לרק מים
    בגיל 22 הפסקתי לאכול ג'אנק והתחלתי לאכול בריא, או לפחות להשתדל
    בגיל 25 הפסקתי לפחד מג'וקים, ואימצתי שלושה חתולים
    בגיל 28 הפסקתי לצאת עם גברים שאני צריכה לטפל בהם, והתחלתי לצאת עם מישהו שמטפל רק בי
    בגיל 30 הפסקתי ללבוש מכנסיים, והארון שלי מלא שמלות,
    לא מלא מספיק

    מאת: ניצי |‏ 20 במאי 2011 | 19:52
  • כשגיליתי שיש גזרה מושלמת של שמלה שתמיד נראית עליי טוב, עכשיו גם בימים שאני מרגישה פחות אדיר אני תמיד יודעת מה בטוח יגרום לי להראות ולהרגיש נהדר :)

    מאת: חן |‏ 20 במאי 2011 | 19:07
  • לפני כשנתיים נחשפתי לעולם הקניות באינטרנט- asos, ebay, forever21….והרשימה עוד ארוכה.
    הגילוי היה כל כך משמעותי עבורי כי פתאום הבנתי שאני לא צריכה להיות מוגבלת להיצע המצומצם שבחנויות הקניון. פתאום גיליתי שנשים לא באות רק במידה 34 עד 38. החיים שלי השתנו!

    היום אני יודעת להגיד שבזכות הקניות באינטרנט גיליתי את עצמי, את הסגנון האישי שלי, ואת הייחוד שלי. והכי חשוב, זה זול, ועושה הרגשה הכי טובה בעולם.

    מומלץ!

    מאת: מרב |‏ 20 במאי 2011 | 18:30
  • הוא לאו דווקא מותג, חנות או שמלה מסויימים.
    הגילוי האופנתי שלי, ההארה האופנתית שלי הייתה ההתוודעות שלי לסדרה "גוסיפ גירל". תמיד היה לי את החוש הזה לאופנה, את התשוקה לאופנה…
    אבל הסטייל שבסדרה הזו הוא פשוט חלומה הרטוב של כל פשיוניסטה :)

    מאת: סרינה |‏ 20 במאי 2011 | 18:00
  • היי שמי נעמה ואני בת 27 מתל אביב. הגילוי האופנתי שלי הוא להקשיב לגוף שלי ולאישיות שלי. כשעברתי לתל אביב, נהנתי מאוד מחנויות האופנה שלעיר יש להציע ספגתי את אופנת הרחוב הכרתי את כל חנויות המעצבים השווים וגלשתי בכל הבלוגים המובילים בארץ ובחול. ניסיתי להעתיק הופעות שראיתי על בלוגריות,אייקוני אופנה ועל בנות אחרות ברחוב ולהתלבש תמיד לפי "צו האופנה" אבל יחד עם זה לא תמיד הרגשתי טוב בבגדים האלו- כי לא תמיד זה החמיא למבנה הגוף שלי ובכלל למי שאני. עם הזמן גיליתי מה מתאים לי , והבנתי את "הטריק". אפשר לצרוך אופנה ולקבל ממנה השראה ןלתת לה ביטוי דרך האישיות שלך ולמבנה גוף שמתאים לך מבלי "להעתיק" אאוטפיטים או לרכוש פריטים סופר טרנדים. כיום אני מרגישה יותר שלמה עצמי ונהנית להתלבש בהתאם למי שאני תוך שאיבת השארה מאתרי אופנה, תוכניות טלויזיה ובלוגים וזהו הגילוי האופנתי שלי :-)

    מאת: נעמה |‏ 20 במאי 2011 | 17:42
  • לפני כמה שבועות פירסמו בחדשות את האתר ASOS לקניית אופנה ברשת.
    מאז אני לא מפסיקה לקנות שם..אפשר למצוא שם הכללל ממכנסיים לנשים עד חולצות לגברים ונעלים….
    והבונוס הכי גדול הוא-יש שם חלק שהוא רק של סיילים!!!!
    מומלץ ב-י-ו-ת-ר

    מאת: רויטל |‏ 20 במאי 2011 | 17:36
  • אני מגיל קטן פשוט שנאתי גי'נסים ההיתי חושבת שזה גברי .. אבל בשנים האחרונות לקחתי גיזרות מתאימות וההבנתי שעל הגוף שלי זה יושב שונה ומהיום אני ממש אוהבת גי'נסים .. . במיוחד גיזרות בהירות , גבוהות …! : )

    מאת: אנאל |‏ 20 במאי 2011 | 17:31
  • הילדה הזאת גאון, לגמרי פתחה לי תראש אופנתית, שילובים פסיכודלים של צבעים וטקסטורות!, בגללה אני כבר עמוק בקולור בלוק הרבה לפני שזו נהייתה האופנה.
    מאז שגיליתי את הבלוג הקסום שלה, פתחתי אובססיה אמיתית לאופנה.

    מאת: רעות |‏ 20 במאי 2011 | 17:30
  • בגיל 35 גיליתי ש…מתאים לי ללבוש שמלות.
    שנים לבשתי ג'ינס וטישטר או חולצה מכופתרת, הכי ארוך היה טוניקה.
    הייתי בפוקס ובמקום טוניקה לקחתי בטעות שמלה-מדדתי והתאהבתי. מעכשיו אני בשמלות קצרות, ארוכות, מתנפנות, מסתובבות, עם שרוולים קצרים, עם כתפיות ספגטי -כל סוג, צורה וצבע

    מאת: מאיה |‏ 20 במאי 2011 | 16:45
  • לפני חודשיים אחי התחתן מה שאומר שלפני החתונה חיפשתי שמלה אלגנטית יפה וכשרואים אותה כולם אומרים וואו!! חיפשתי ימים אחר אותה שמלה עד שהלכתי בדיזנגוף ונכנסתי להלנה וראיתי ישר את השמלה שחיפשתי ולאותה שמלה היה שרוול מיוחד ויפיפה מאז קניתי בכל מיני מקומות שמלות עם אותו השרוול.. בחתונה עצמה כולם החמיאו לי יותר על השרוול מאשר כל השמלה!!!
    מה שהוכיח ששרוול יכול לעשות את כל השמלה אפילו אם היא בלי הדפסים או דוגמאות

    מאת: שי |‏ 20 במאי 2011 | 16:30
  • אני לא אשכח את כאב הלב והאכזבה לאחר הפעם הראשונה ששמלה שכ"כ אהבתי נהרסה בכביסה. ומאז גיליתי את ה"סוד" האופנתי הגדול ביותר; כ-ב-י-ס-ה (או בכללי-שימור הבגד). החכמה היא לשמור על הבגד, שגם כשיעבור זמן הבגד יראה כאילו נלבש לראשונה.

    "האופנה מתיישנת; הסגנון – לעולם לא!" (ק.שאנל)

    מאת: ORIN |‏ 20 במאי 2011 | 16:20
  • הגילוי האופנתי הכי גדול שלי היו מכונת תפירה,זוג ידיים שקיבלתי במתנה מאמא טבע,וראש יצירתי ביותר (וכמובן איך אפשר בלי-בדים)
    יום אחד טיילתי לי בעיר בשונת הדר בחיפה,ולפתע ראיתי מולי מכונת תפירה מבריקה ומהממת! מעולם לא התלהבתי כל כך מחתיכת מכונה,ברגע שראיתי אותה מוחי הוצף בשלל ראיונות ,כמובן שלא יכולתי לזוז משם מבלי לקנות אותה….
    עכשיו רוב הבגדים שאני לובשת הםמעשי ידי,כולם מתלהבים אני מוצפת מחמאות מידי יום .
    זהו ללא ספק-גילוי אופנתי גדול שלא מצריך למשכן את הבית בשביל איזו מסיבת תה!

    מאת: דנה |‏ 20 במאי 2011 | 16:11
  • שמלה יד שניה ב30 שקל יכולה להיראות בדיוק כמו שמלה ב800 שקל. כל מה שעושה את ההבדל הוא: (1) חגורה נכונה (2) נעליים (3) החייט בשכונה שלי

    מאת: דידי |‏ 20 במאי 2011 | 15:04
  • בתור מי שאוהבת פריטי מעצבים, הבנתי שאפשר לחכות לסופי עונות ולכל מיני שווקים ומכירות מיוחדות כדי להתחדש וליהנות מדברים יחודיים ואיכותיים.
    אבל הכי חשוב זה שלא חייבים להוציא הון כדי להיות אופנתיים, צריך להשאיר את העיניים פקוחות ואת הראש פתוח; כך מוצאים שרשרת בדוכן בקניון שעלותה 5 שקלים אך היא נראית כמו יצאה מדפי האופנה של מגזין-על כלשהו.
    במקביל, יש דברים ששווה להשקיע בהם כיוון שהם קלאסיים ויישארו איתך שנים ארוכות.

    מאת: רביד |‏ 20 במאי 2011 | 14:39
  • כל החיים אהבתי ג'ינסים. זה הכי נוח ותמיד מתאים להכל. אלגנטי אך, לא מחייב.
    היה לי קשה למצוא את הג'ינס המושלם שיתאים לגזרה המוזרה שלי. ותמיד נאלצתי להתפשר. כל זה השתנה כשהגעתי לטופ שופ. למרות שזאת נראת כמו חנות לקייט מוס ודומותיה הג'ינסים שם הם הכי מחמיאים בעולם! ולא רק הג'ינסים. מאז שהחנות בדיזנגוף סנטר נפתחה אני מכורה קשה. תמיד אפשר למצוא שם את הפריט הקטן שאפר לשלב ולהוסיף לכל הופעה, ולכן למרות שלא זול שם שווה להשקיע בכמה פריטים. אז, אולי בעיינכם אין שום דבר מרגש בטופ שופ אבל בעייני זה הגילוי הכי משמח שיש.
    תודה ג'ינס ג'ימי שינת את חיי!

    מאת: זוהר |‏ 20 במאי 2011 | 13:53
  • אני דתיה. כשהייתי קטנה שמרתי בעיקר על המסורת אך בעקבות מחלה התחזקתי והפסקתי ללכת עם ג'ינס ומנסיים. זה היה מאוד קשה בהתחלה, לא ידעתי מה ללבוש (בתור אחת שמאז ומתמיד זה היה ממש חשוב לה), ניסיתי לחפש חצאיות אבל בזמנו לא הצלחתי להתלבש באופן ראוי, כמו שאהבתי בעבר- כשהתלבשתי איך שרציתי בלי מגבלות. עם הזמן, התחלתי להיכנס לעניינים ורכשתי חצאיות שיקיות ושמלות מדהימות וכיום אני ממש מרוצה מהסטייל שלי- גם חילוניות וגם דתיות מחמיאות לי ומעניקות לי את התואר הנכסף -פאשניסטה. השמלה הזאת נראית לי מתאימה מאוד לסגנון החדש שלי, שבו אני מתלבשת יפה ואם יש בעיה אני משלבת מתחת גרביון או טייטס צמודים ומבריקים, כמובן בשילוב סטילטו מדהימות. אני מאמינה שצריך להוכיח שגם דתיות יכולות להתלבש בסטייל ואשמח אם תעזרו לי להוכיח זאת!!

    מאת: לילך |‏ 20 במאי 2011 | 13:44
  • למרות שאני רק בת 14 אני נורא אוהבת בגדים ושמלות בכלל בעיקר את הקלאסיות.
    לפני בערך כחודש (בסביבות פסח) יצאתי עם אמא שלי לקניות כדי למצוא את השמלה המושלמת לפסח, חיפשנו בכל הקניון וכלום! שום דבר.
    חזרתי הבייתה מבואסת מאוד העפתי את הארנק על השיגה ונשכבתי על המיטה והתחלתי פשוט לבהות בחדר שפתאום שמתי לב לשקית שתיק בית הספר שלי הסתיר, לפי מה שזכרתי השקית הזו הייתה שם המון זמן (לפחות 6 חודשים) לא זכרתי מאיפה היא אבל קמתי לראות ופתאום אני מגלה בתוך השקית שמלץ ערב חומה עם שרוולים וחגורה פשוט מהממת, מדהימה ממש.
    ןככה גיליתי במקרה את השמלה האהובה עליי.

    מאת: קרן |‏ 20 במאי 2011 | 13:39
  • הגילוי האופנתי שלי הוא בלוגי אופנה צרפתיים מאוירים

    מאת: הגר |‏ 20 במאי 2011 | 13:37
  • אני בת 16, ותמיד הייתה לי את התפיסה המוטעה, שאם אתלבש יותר מדי באופנתיות- יראו אותי כמישהי שטחית, לא רצינית, שמתעסקת רק במראה שלה. בכל קבוצה בה אני נמצאת, אני רגילה להיות בתפקיד ה"מוח", שלא לומר החנונית…ואני אוהבת את זה- זאת מי שאני! אך משום מה, היה נדמה לי שאינטיליגנציה ואופנה לא הולכים יחד.
    עד שיום אחד, פשוט הבנתי- למה אני צריכה להגביל את עצמי לחיות ע"פ סטראוטיפים? אני זאת שקובעת באיזה אופן יראו אותי, ואני צריכה לעשות מה שטוב לי ומה שאני רוצה, לא להתאים עצמי לאף תווית שמנסים לשים עליי- אם מה שעושה לי הרגשה טובה זה להתלבש יפה ובאופנתיות, זה מה שאני אעשה!
    מאז אני אוהבת להתעדכן במה שאופנתי, ולהתלבש בהתאם- כמובן באופן שמביע את האישיות שלי- ולא כמו "קורבן אופנה"… פשוט גיליתי את הסיפוק של ללכת ברחוב ולומר לעצמי- "איזה כיף, אני לבושה יפה!"

    מאת: רותם |‏ 20 במאי 2011 | 12:53
  • טוב, אני חושבת שכמו כל אישה גם אני מכורה לבגדים/אקססוריז/נעלים וכד'
    אבל יש לי סיפור שקרה לי לפני מס' שנים..
    אמי ואני הלכנו לים לכבוד יום הולדתי וכשטיילנו על החוף היא סיפרה לי סיפור:
    "הייתה ילדה קטנה שהיה לה יומולדת ולהורים שלה לא היה כסף לקנות לה מתנה, אז היא הלכה לים וביקשה מהים שיביא לה מתנה,בובה יפיפיה, וכנראה שהים שמע לליבה ובאמת הביא לה קופסה מהודרת ובתוכה הייתה בובה יפיפיה"
    אחרי שאמא סיפרה לי את הסיפור שאלתי אותה בתמימותי אם דבר כזה יכול לקרות- שהים יביא לי מתנות?! אמא צחקה ואמרה לי שאני חמודה :)
    המשכנו ללכת על החוף (וחשוב לציין שלא היו אנשים באזור) ולא עברו 5 דקות ופתאום בא עלינו גל קטן ובו היו 50 ש"ח ואני כל כל התלהבתי וצעקתי לאמא
    א-מ-אאאא הים הביא לי 50 ש"ח, אמא הייתה בשוק..לא עברה דקה והים פלט לי עוד 100 ש"ח, עכשיו היה ברור כשמש שהים הקשיב לי ואמא שלי חמודה מאוד :)
    עד היום לא נפתרה התעלומה מאיפה הכסף, אבל מה שכן אמא ואני נכנסנו לחנות של סיגל דקל וקניתי שם שימלה מהממת (מה, נימצא 150 ש"ח ולא ניקנה בהם בגד?!?!) לא משנה שאמא שילמה על ההפרש הרבה כסף אבל עד היום יש לי סנטימנט רב לשמלה הזאת :)

    מאת: שירה שמש |‏ 20 במאי 2011 | 12:52
  • אני לומדת ,אל אבל בשנקר.. התגלית הכי דרמתית שלי באופנה הייתה פשוט להגיע ללימודים, לשבת בהפסקות ולראות את תצוגת האופנה של הבגדים ההכי ביזאריים, הכי שיקיים השילובים ההכי ייחודיים ולספוג מהם את האוירה. זה פתח לי אופקים חדשים בעולם האופנה, לימד אותי לבצע שילובים מיוחדים ולא לפחד להעיז. לדעת שלא רק על המסלול ובמגזינים אפשר להתלבש מיוחד אלא גם ביומיום ולהנות מכל רגע.

    מאת: ליהיא |‏ 20 במאי 2011 | 12:50
  • אני זוכרת שלפני כמה שנים הייתה לי בת מצווה והייתי בלחץ לא למצוא שמלה , ואז גילתי חנות מקסימה בעיר העתיקה שמיד מצאתי את השמלה שרציתי לבת מצווה שלי . כמובן שזה היה אירוע שקשה לי לשכוח .
    שבת שלום

    מאת: אוריה בוקובזה |‏ 20 במאי 2011 | 12:47
  • כן חברות וחברים, התחנה המרכזית. מצאתי שם חנות בקומה הרביעית ליד החנויות של השמלות סטייל אלנבי… אז זהו, שהחנות שאני מדברת עליה רחוקה מלהיות מפוצצת בנצנצים וגזרות של רקדניות בטן מעמאן. יש שם פריטים מקסימים ומיוחדים והכל במחיר שפוי ואיכות טובה. חוץ מהחנות המדוברת, יש עוד כמה פנינות חן שמסתתרות בין דוכני הבורקס והשווארמה, פשוט צריך לעשות סיבוב. רוב הארון שלי מכיל בגדים משם, ותמיד אנשים שואלים אותי "מאיפה קנית?" ואני עונה בגאווה: "מהתחנה המרכזית".

    מאת: עדי |‏ 20 במאי 2011 | 12:23
  • הגילוי האופנתי שלי הוא או יותר נכון היא- שלי גרוס ,בשמה המקצועי "המלבישה".
    בלוג האופנה של שלי מעניין,מסקרן, מצחיק ומרגש .
    קצת פומפוזי להכריז שהוא שינה את חיי אבל הוא לבטח העשיר אותם ואת הגרדרובה שלי.
    ולכן, באופנה המלבישה היא הדבר המרגש ביותר שקרה לי בשנים האחרונות.

    מאת: רעות |‏ 20 במאי 2011 | 12:18
  • טוב, אני בחורה שאוהבת שינויים אין לי סטייל קבוע.. קשה לי להתעורר בבוקר ולזרוק עלי גופייה וג'ינס, זו פשוט לא אני. ויש כמוני עוד הרבה,
    כואב לי להוציא על ג'ינס 400 שקל או על חולצה 250 שקל.. זה פשוט לא לעניין.
    הגילוי שלי הן כמה חנויות זולות במיוחד בארץ ובחו"ל..
    אוקי, אז בארץ יש חנות יד שניה באזור הצפון חנות מאוד יפה.. לראשונה שנכנסים חושבים שפשוט לקחו את כל הזבל בבתים ותלו על הקירות, אבל לאחר פשפוש נכון בחדרים אפשר לצאת עם מציאות, המחירים נוחים ונעים בין 10 ש"ח ל50 ש"ח,
    אני יצאתי עם 3 תיקים שכל אחד 10 ש"ח, ג'קט מפשתן ב 30 ש"ח, סוודר ב-10 שקלים, עוד חנות יד שנייה נחמדה שנמצאת בשוק הפשפשים בחיפה ומאובזרת מכף רגל עד ראש, מי שאוהבת את האופנה של פעם מוזמנת, שם רכשתי ג'קט מהמם ב30 ש"ח וכובע צרפתי ב- 10 ש"ח שעשה נפלאות בחורף הקריר..
    חנויות נוספות שנמצאות בצפון (מעלות ונהריה) הן חנויות קטנות שהבגדים פשוט תואמים לבגדים בשדרה, קאסטרו ועוד במחירים זולים מאוד..
    החנות הבאה שנמצאת בחו"ל או יותר נכון באנגליה, זו רשת פריימרק, זו חנות ענקית שמסתערת על 4 קומות מהלבשה תחתונה לילדים עד לנעליים למבוגרים,
    יש שם הכל, בגדי ים הלבשה תחתונה נעליים מוצרים לבית והכל הכל!
    ועוד במחירים זולים! אני יצאתי עם בגדים נעליים תיקים ואקססוריז בכמות שיכולה למלא מזוודה שלמה, במחיר של 80 פאונד שזה 480 ש"ח.
    אז בפעם הבאה שאתם בצפון או באנגליה… תקפצו לביקור :]

    מאת: סתיו |‏ 20 במאי 2011 | 12:15
  • גיליתי את צבעי הפודרה והניוד. תמיד חשבתי שבתור מישהי עם שיער שטני-טיציאן, שלל נמשים ועור לבן אסור לי ללבוש צבעים חיוורים. מתברר שההפך הוא הנכון, הגוון החלבי משתלב היטב עם הצבע האינטיליגנטי הזה ויוצר מראה מדויק ואביבי במיוחד. אחי מתחתן ושמלת הפודרה הגיאומטרית הזו תתאים לי בול!

    מאת: פירנצה |‏ 20 במאי 2011 | 12:13
  • צריכה מכם עזרה דחופה פליז!!! זה מאוד יעזור לי במיוחד שהאירוע כל כך קרוב ועדיין לא מצאתי משהו מיוחד שיושב לי טוב על הגוף :(

    מאת: רחלי |‏ 20 במאי 2011 | 12:01
  • הסגנון שלי הוא מאוד ייחודי לי,אני אוהבת הרבה סגנונות ובדר"כ מערבבת ביניהם.אפשר להגיד שדי יצרתי סגנון 'אביבי' כזה.
    הגילוי שלי היה הארון של אחת ויחידה-סבתא שלי
    סבתא שלי מתלבשת לכל אירוע ולכל מאורע בצורה הכי יפה,מקורית ואופנתית שיש
    וגם גיליתי לה כל מיני בגדים שהיו לה שהיא עוד הייתה צעירה ובמידה שלי :)
    ככה שעד עכשיו קיבלתי ממנה שמלת לנשף שהולך להיות לי עוד מעט לסוף י"ב (שמלת מקסי ארוכה עשויה ממן תחרה יפיפיה עם כתפיות דקות),כמה גופיות צבעוניות והיפיות ביותר ומכנס גבוה :)

    מאת: אביב |‏ 20 במאי 2011 | 11:57
  • אני מאוהבת באופנה ובכל מה שקשור לזה במיוחד אקססוריז, הגילוי שלי הוא שמצאתי חנות קטנה בבת ים שהיא בעיקר חנות קוסמטיקה וכשנכנסתי גילוי מדהים! כל תכשיטי קסטרו / חנות דיווה כל מיני אקססוריז שלהם ב5 ש"ח בלבד! אין צורך לומר שיצאתי משם עם מלא שקיות ופעם בכמה זמן אני הולכת להתעדכן בחנות אז ככה שהיא די נסתרת ומי שלא מכיר לא יודע אבל החנות ממש מגניבה וממש שווה ככה אני יכולה להשקיע בהרבה אקססוריז שווים במיוחד מבלי להוציא מיליון שקלים
    לכן העצה שלי היא ללכת לחפש ולהיכנס לכל מיני חנויות שנראות מעניינות, לכו תדעו מה תמצאו שם :)

    מאת: רחלי |‏ 20 במאי 2011 | 10:54