מתנה בשישי

מתנה בשישי: נעליים של Blundstone ל-WeShoes

ספרו לנו על הפעם שבה השעון המעורר שלכם לא עבד והרס את כל היום ואולי תזכו בנעליים של Blundstone מתנת WeShoes

מאת  | ‏ 7 דצמבר 2017

מתנה בשישי (צילום: שי יחזקאל)

מתנה בשישי (צילום: שי יחזקאל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

נעליים של Blundstone מתנת WeShoes בשווי כ-600 שקלים

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מתי השעון המעורר שלכם לא עבד והרס את כל היום?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: כ-600 שקלים (תלוי בדגם הנבחר)
ניתן להשיג באתר

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 10/12/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בשני זוגות משקפיים של Private Vintage Collection בשווי 500 שקלים היא עדי, שסיפרה לנו מה היא הכי שונאת במקום העבודה שלה: "אני עובדת במשרד ממשלתי ושונאת את זה שהכל מאד אפרורי שם, איכשהו המשרדים נראים כמו משנות השבעים וגם העובדים באותו סגנון. מי שיגיע מבחוץ עלול לחשוב שהוא מציץ לאיזו בועת זמן שקפאה לכמה שנים ולא השתנתה. בכל בוקר אני מנסה להתלבש יפה וצבעוני, עם הרבה אקססוריז כדי לנסות להאיר את המקום אבל לא ממש מצליחה".

  • זה היה ב2004, בעלי חזר מעבודה רק בצהריים אחרי משמרת לילה ובוקר על האמבולנס וביקש שאעיר אותו למשחק של מכבי בכדורסל , כשמכבי אירחה את הפיינל פור בתל אביב. הכרטיס עלה לו 400 דולר, והוא דיבר על זה בלי הפסקה, לא היה לי אז סלולרי ובגלל שהייתי במטבח אז היה לי הכי נוח להשתמש בשעון של התנור, כיוונתי אותו ל18:00 כמו שביקש. שעה לפני, כשרציתי להכין לו מוקפץ חם לפני שייצא, ראיתי שחסרים לי מצרכים, הלכתי לסופר ופגשתי שם חברה, דיברנו מלא, חוצמזה גם בקופה היה תור, חזרתי ב18:30, וישב לי בראש לחכות לצילצול התנור, כשברור לי שעדיין לא 18:00. ב20:00 אני מדליקה את הטלויזיה לראות חדשות ואני רואה שמשדרים מיד אליהו בגלל שיש פיינל פור, ראיתי שחור בעיניים, רק אז נזכרתי שלא הערתי את אהובי, רצתי לחדר הערתי אותו הוא היה עם חיוך רחב כי חשב שהכל כמו שביקש, כשהסתכל בשעון הוא כמעט בכה, הוא עף מהבית מבלי שאמר מילה, הוא הגיע למשחק אחרי שהתחילה מחצית שניה, שבוע לא דיבר איתי, מהמוקפץ לא אכל, והאמת שבצדק, השעון הרס לי את השבוע

    מאת: חן |‏ 10 בדצמבר 2017 | 12:08
  • במשך חודשיים בניתי מסלול לטיול הבנות שלנו בתאילנד, תפון מרכז דרום, הכל אני. טסנו ונהנינו מאוד, הכל היה כמו שתכננתי. בלילה האחרון שלנו, ישנו בבנגקוק, זה היה יום חמישי, ורצינו להשתולל כמו שצריך בלילה האחרון, אז כרגיל לקחתי עליי את האחריות ואמרתי לבנות שישתו בכייף, אני נשארת סאחי ואדאג להעיר את כולנו. יצאנו השתוללנו וכמו שהבטחתי שמתי לי שעון מעורר מגניב שקניתי בצאנג מאי שעושה קולות של גשם , כיוונתי שיעיר אותנו 5 שעות לפני הטיסה, שעוד יישאר זמן לקפה, התיקים היו מוכנים מראש, יצאנו בילינו היה טוב ונרדמנו אחרי לילה סוער. תוך כדי החלום אני שומעת דפיקות דלת חזקות, מתעלמת עד שאני מבינה שאני בתוך חלום, ויש דפיקות בדלת המלון, פותחת עיניים ומבינה שאכלנו אותה, קמנו באיחור של 3 שעות, השעון גשם הזה לא עבד כי קיבלתי בטריות מתות. כמו מטורפות עפנו מהמלון לשדה תעופה, רצנו לצק אין אבל כבר אף אחד לא היה שם, ככה עמדנו 5 בנות המומות, פיספסנו את הטיסה, ולא רק זה, בגלל שטסנו אלעל ו2 מהבנות גם ככה שומרות שבת, נאלצנו להעביר שם את השבת, לקנות כרטיס חדש ואני זכיתי בפנים זועפות של החברות כל הסופש, כל ההשקעה שלי בטיול הזה התמוטטה ונעלמה בגלל השעון מעורר הגרוע

    מאת: דונה |‏ 10 בדצמבר 2017 | 11:29
  • היי
    במרתון של טיפולי פוריות שעברתי, הטיפול הראשון של VIF, הייתי אמורה להגיע בשעה 5:00 בבוקר להרצליה, השעה המוקדמת הייתה כי היו צריכים להכין אותי לניתוח (אמנם של חצי שעה) אבל עדין זה ניתוח לכל דבר.
    ואופס השעון לא צלצל ואני התעוררתי מהטלפון של הרופא המטפל בשעה 07:00, מבוהלת וחרדה, שאלתי, זהו לא אוכל היום לעבור את הטיפול המיוחל??
    מזלי שאחת מהנשים ביטלה את התור שלה כך שיכולתי להגיע במקומה. מייד תפסתי מונית וטסתי לשם.
    כמובן שאשמח לפנק את הילד שלי שנולד במגפי בלנסטון, שחוגג אוטוטו 10, מי היה מאמין. הצלחתי!!!

    מאת: יולי חדד |‏ 10 בדצמבר 2017 | 10:57
  • אני אם חד הורית שמגדלת 3 ילדים
    יום אחד השעון צלצל ובחוצפתי העזתי לסגור אותו
    כולנו קמנו בשמונה וחצי , קמתי בלחץ מטורף אבל לקח לי 20 שניות להתאפס על עצמי ולהבין שלא קרה כלום …
    נשארנו בפיגמות כל היום …

    מאת: שביט |‏ 10 בדצמבר 2017 | 10:47
  • אני אמא לשלושה ילדים ואני תמיד אחראית על השעון..
    בוקר אחד השעון לא צלצל וב 8 בבוקר בערך אחד הילדים בא להעיר אותנו שב 8 כבר כולם צריכים להיות במסגרות ואני ובעלי כבר בעבודה. אני קמה וקולטת את השעה ואז מתחיל השיגעון.. שאמא בשיגעון כל הבית בשיגעון.. הילדים בוכים, צועקים, לא רוצים כלום הכל במלחמות .. ומוטי בעלי עצבני טירוף בבית הכל בלאגן אלוהים ישמור.. אסור שדבר כזה יקרה.. כולם יוצאים מהבית בוכים ועצבנים.. אחלה יום! כמובן שזה לא קרה רק פעם אחת זה קורה אחת לכמה זמן וזה סיוט!

    מאת: אורטל חן |‏ 10 בדצמבר 2017 | 09:42
  • הפקתי מופע בהיכל נוקיה , לאחר שבוע בלי שינה, ביום של המופע הראשון והמרגש לא קמתי כי השעון המעורר לא עבד…קמתי בבהלה וזרקתי על עצמי משהו- הגעתי אחרי שרוב ההקהל כבר נכנס לאולם ….

    מאת: הילה |‏ 10 בדצמבר 2017 | 09:41
  • הפעם היחידה שבה השעון המעורר שלי לא עבד הייתה דווקא ביום החתונה שלי. התחתנתי בקפריסין, בסוף חודש שישי. הייתי כבר ממש גדולה והיה לי קשה למצוא תנוחה טובה בלילה, ולכן הייתי נרדמת מאוד מאוחר. אבל כשכבר הייתי נרדמת זה היה מאוד חזק. בעלי היה חולה ולקח אנטיביוטיקה ולכן גם הוא ישן ממש ממש חזק. הטיסה הייתה ב 6 בבוקר, קבענו עם המשפחות שלנו בשדה התעופה ב 3 וחצי בבוקר. כיוונו שעון ל 2 כדי שנספיק להתארגן באיזי, בכל זאת, החתונה הייתה ב 9 בבוקר בבניין העירייה בלרנקה. ברבע ל 4 כל הטלפונים בבית צלצלו במכה. התעוררנו בקושי.אימא שלי צועקת עליי שכולם כבר בשדה חוץ מאיתנו ואיזה מן חתונה זו אם החתן והכלה לא מגיעים. התארגנו בשניות. רצנו לשדה, עד כמה שניתן כשאחד מאיתנו חולה עם אנטיביוטיקה ואחת בהריון, סוף חודש שישי ו 15 קילו עודף. הצלחנו להגיע למטוס ברגע האחרון, בלי דיוטי פרי ועם לחץ מיותר מצד כל הנוכחים. התאפרתי במטוס, סידרתי את השיערות ברישול כי לא הספקתי לסדר אותם בבית. כשנחתנו גיליתי ששכחתי את השמלה שלי בבית. לא הכנסתי אותה למזוודה כי לא רציתי שהיא תיהרס והיא נשכחה על הספה בסלון. כמעט התחלתי לבכות אבל בגלל העייפות והלחץ לא היה לי זמן ובזכות המשפחות המדהימות שלנו הפכנו את זה לבדיחה. וכך הייתי כלה בחודש שישי שהתחתנה עם שמלה כחולה של אימא שלה שבקושי נסגרה לי על הבטן.

    מאת: נטע |‏ 10 בדצמבר 2017 | 09:08
  • קמתי ליום חשוב, אחרי חצי שנה של חופשת לידה, חוזרת לעבודה. פרפרים בבטן מהלילה.
    המחשבות איך לקום איך לארגן שני ילדים למסגרות שלהם ואחרי הכל להגיע לעבודה בהתרגשות מלאה.
    פתאום קופצת מהמיטה, קולטת שהשעון לא צלצל השעה כבר מאוחרת ואני? אין סיכוי שעד 8 מגיעה לעבודה. קצת שיבש את ההתרגשות והיום והגביר את הלחץ שגם ככה היה גבוה – אבל בסופו של דבר הכל עניין של פרופורציה, היי בכל זאת לא הייתי חצי שנה אז עוד יום אחד שיתחיל כמה שעות מאוחר יותר? :)

    מאת: מור כהן |‏ 10 בדצמבר 2017 | 08:58
  • בתור הנהגת הכי גרועה בהסטוריה אחרי שנה של לימודים ויותר מ70 שיעורים המורה שלי סוף סוף הגיש אותי לטסט. בבוקר היום המיוחל השעון המעורר שלי לא עבד! הטלפון של המורה לנהיגה העיר אותי, התלבשתי בבערך דקה ורצתי לאוטו. השיעור היה מזעזע המורה צעק עלי שאיחרתי, הטסטר צעק שאנחנו מבזבזים את הזמן שלו ולשבת עם טסטר עצבני לבד באוטו זה בהחלט לא כיף חיים. אבל בכל זאת, איכשהו, עברתי:)

    מאת: כרמלה |‏ 10 בדצמבר 2017 | 08:04
  • לא אשכח את מסיבת ההפתעה לבן שלי 5.10 יום חמישי
    לילה לפני המסיבה לא הצלחתי לישון

    מאת: מירה |‏ 10 בדצמבר 2017 | 06:44
  • זה היה כשהייתי צריכה לנסוע לאוניברסיטה להעביר את הסמינר שלי. הכל היה מוכן ועבדתי שעות על המצגת יום לפני, אבל משום מה השעון לא צלצל למרות ששמתי לו שתי התראות. איכשהו במזל השעון הפנימי שלי "צלצל" כארבעים דקות מאוחר יותר, זינקתי מהמיטה והתארגנתי בחמש דקות, נאלצתי להזמין מונית ועדיין איחרתי בעשר דקות וזה בהחלט פגע לי בציון הסופי
    tanyaf7@walla.com

    מאת: טניה |‏ 10 בדצמבר 2017 | 06:28
  • [ ] בצבא הייתי מפקדת מסלול. בטירונות היה שבוע מלחמה בשטח וביום האחרון של השבוע הזה עשינו לילה לבן של תרגילים וכו' שבשעה 5 לפנות בוקר מסתיימת בבסיס. היה לי בקשת יציאה באותו יום לצילומי חתונה של אחותי ככה שישר מהשבוע מלחמה אחרי לילה לבן לצאת הביתה. חזרתי וישר נכנסתי להתקלח כמובן מאוד עייפה, ראיתי שיש לי שעתיים לאוטובוס, איך שאני עם המגבת כיוונתי שעון לעוד שעה שבעצם הסתיים בשינה עמוקה עד הצהריים עם מגבת על מיטה צבאית. פיספסתי את האוטובוס. פיספסתי את הצילומים. ובנוסף המ"פ שלי כעס עלי שלא יצאתי הביתה ובמקום לחזור ללוז נרדמתי וחטפתי על זה שבת.

    מאת: לילך |‏ 10 בדצמבר 2017 | 05:57
  • הייתה תקופה שהייתי עובדת בשתי עבודות – אחת שמתחילה ב0600 בבוקר עד 1430, ובשניה מלצרתי בבר מ2000 עד 0300.. מיותר לציין שהשעון המעורר והשנ״צים היו החברים הכי טובים שלי.. כמובן שהיו לי אינספור פעמים שלא שמעתי את השעון המעורר: הייתי נוסעת כמו מטורפת לעבודה (אפילו בלי לשטוף פנים רחמנא לצלן) – מגיעה בלחץ ומתחילה לעבוד.. כמובן שהטעויות שהייתי עושה בעבודה היו פסיכיות – להגיש לאנשים דברים שלא הזמינו, אינסוף טעויות בהקלדת הזמנות.. מאז עברו כמה שנים ולמדתי שאף אחד לא שווה את הבריאות שלי ובמיוחד את שעות השינה שלי

    מאת: גל |‏ 10 בדצמבר 2017 | 04:39
  • יום ראשון של תחילת הלימודים האקדמיים שמתי שעון מעורר ומשום מה הוא לא פעל, התעוררתי בבהלה ב7 וחצי שהשיעור מתחיל ב8 ורבע והמרחק הוא 20 דק באוטו בלי פקקים, כמובן שאיחרתי ממש, נכנסתי לכיתה באיחור התיישבתי והמחשב נפל לי על הרצפה.ובקיצור כל מה שיכול היה להשתבש קרה, זה ממש הרס לי את היום איך כל הכיתה הסתכלה עלי, יום שזכור לי ממש לרעה

    מאת: נוי ש |‏ 10 בדצמבר 2017 | 02:54
  • הייתה לי בגרות באנגלית בבוקר חורפי אחד
    השעון המעורר לא עבד, עד שהתעוררתי פספסתי את האוטובוס
    הגעתי לבגרות באיחור של שעה
    כמובן שהיה צורך במועד ב' :(

    מאת: שירה עזרא |‏ 10 בדצמבר 2017 | 02:48
  • מתעוררת בבהלה וואלה מאוחר, קומי!
    השעון המעורר שלי לא עבד…הצילו…
    מתארגנת ומכינה את עצמי במהירות שיא ובכל חמש דקות מכריזה לעצמי על השעה.
    מגיעה לעבודה באיחור משמעותי כועסת ומזיעה, עם הנעליים ביד. אך ללא הדיסק און קי שבתוכו קבצי המצגת של דו"ח רווח והפסד שאני אמורה להציג בעוד מספר דקות לפורום הנהלת החברה , מנסה למצוא פתרון יצירתי אך מקבלת שיחת טלפון בהולה מהשכנה שלי על כך שאזעקת גלאי העשן בדירה שלי נכנסה לפעולה ומרחישה את האוזניים של כל דיירי הבניין בדיעבד התברר לי ששכחתי לסגור את הגז עם הפינג"אן מים חמים של הקפה של הבוקר בליית ברירה אני עוזבת את הכל וטסה במהירות הביתה אך בדרך נתקעת בפקק תנועה בלתי צפוי עקב הסדרי תנועה חדשים בנתיבי איילון בשורה התחתונה מגיע הביתה סחוטה ומתוסכלת ומגלה להפתעתי שצוות מובחר של לוחמי כבאי האש כבר אצלי בתוך הדירה עם זרנוקים ומטפים בפעולה….הצילו….

    מאת: עליזה |‏ 10 בדצמבר 2017 | 01:55
  • הפעם שזכורה לי שהשעון המעורר שלי לא עבד הייתה בכיתה י׳, היום, ויותר נכון הבוקר, היה אמור להיות מאוד מתכנן מבחינת השעות כי הייתה לי בחינת בגרות בשעה 9.
    כשאני עוד באמצע השינה שלי, אחותי קוראת לי, מעירה אותי ושואלת אם אני לי בגרות היום.
    שאלתי אותה מה השעה והיא אמרה לי 8 וחצי.
    כששמעתי את השעה, עפתי מהמיטה ותוך 5 דקות הייתי מחוץ לבית הולכץ הכי מהר שאני יכולה לבית ספר כדי להגיע תוך 20 דק לכיתה להתחיל את הבחינה בזמן.
    אחרי חצי הליכה מהירה חצי ריצה לבית ספר, הגעתי ממש כמה דק׳ לפני שהתחיל המבחן…
    כל אותו יום הייתי עוד מבולבלת לגמרי… ולמזלי בסופו של דבר עברתי את הבגרות בציון ממש סבבה.

    מאת: יעל סיטון |‏ 9 בדצמבר 2017 | 23:39
  • יש לי סיפור גאוני מהצבא אבל עם סוף טוב!
    הייתי בחיל חינוך, בטירונות של מש"קיות הוראה. היו 3 מחלקות- עברית, השכלה (תוכנית של השלמת 12 שנ"ל לחיילים אין להם) ומפק"ציות של עולים חדשים וחוות השומר. הייתי משובצת בטירונות למחלקה של עברית, כשתוך כדי הטירונות היינו צריכות להחליט באיזו פלוגה בקורס אנחנו רוצות להיות ובחרתי השכלה. שובצתי בהשכלה כמו שרציתי. ביום הראשון לאחר הטירונות עדיין לא החליפו לנו את החדרים ונשארתי עם הבנות של פלוגת עברית בחדר. המפקדות שלנו מהשכלה החליטו שהמחלקה שלנו תקום כחצי שעה מוקדם יותר למד"ס וכמובן שכיוונתי את השעון המעורר בהתאם כדי להתעורר עם בנות המחלקה החדשה שלי. איכשהו לא שמעתי את השעון המעורר וקמתי עם הבנות של פלוגת עברית. בנס המפקדות שלהן לא שמו לב שהתארגנתי מהר יותר, עליתי על מד"ס, במקום על מדים וחמקתי בנונשלנטיות לריצת הבוקר של בנות המחלקה שלי שכבר התחילו אותה למטה. אף אחת מהמפקדות של הקורס- לא שלי ולא של המחלקות האחרות, הבחינו בבלבול וכך נפטרתי מעונש. כמובן שכל הבנות האחרות לא הלשינו והסיפור הפך למיתולוגיה..
    חוצמזה יש לי עוד המון סיפורים מצחיקים של אי עמידה בזמנים בצבא, אבל פחות קשורים לשעונים מעוררים;)

    מאת: אופיר רוקח |‏ 9 בדצמבר 2017 | 23:16
  • בכיתה י"ב היה לי באותו יום בגרות חשובה במתמטיקה ומרוב שלמדתי כול הלילה הייתי סחוטה מעייפות ובנוסף לכול זה מסתבר ששכחתי לקבוע שעון מעורר אז התעוררתי ממש מאוחר ובנס הצלחתי להגיע על הדקה לבגרות אבל מרוב הלחץ לא הצלחתי להתרכז והציון היה בהתאם ..
    tkgs123@gamil.com

    מאת: הודיה |‏ 9 בדצמבר 2017 | 23:08
  • בטיול בד. אמריקה אחרי צבא נפגשתי במקרה עם מכרים מהצבא. קבענו להפגש למחרת בתחנה מרכזית בשעה 8 בבוקר ונמשיך יחד לברזיל לחגוג את הקרנבל. כיוון שקמתי ממש ממש מאוחר ובאותה תקופה לא היו טלפונים סלולריים.בסוף החלטתי להוותר על הקרנבל בברזיל ונסעתי לבוליביה.

    מאת: Eyal |‏ 9 בדצמבר 2017 | 22:49
  • שבוע שעבר הייתי צריכה לדבר בפני גננות חדשות על התכנון החודשי שלי שאני מכינה כל חודש מחדש לפעילות שונות לגן. הפגישה נקבעה בשעה 10:00. הפעלתי שלושה שעונים מעוררים החל משבע וחצי עד שמונה בבוקר. על מנת שאוכל להתארגן ולהגיע בזמן למפגש. מיותר לציין שלא שמעתי את השעון מעורר, ולא התעוררתי למפגש. קמתי בשעה 12:00 וראיתי כמה שיחות של נענו והודעות מהמדריכה שלי שרצה לדעת איפה אני, כי הגננות כבר מחכות.
    לא היה נעים לי להגיד למדריכה שלי שלא התעוררתי בגלל השעון מעורר.
    בסוף שלחתי לגננות את התכנון שלי ואמרתי להן שהן יכולות להתקשר אליי, אם משהו לא ברור להן. קצת התבאסתי שזה לא היה פנים מול פנים עם הגננות, אבל קבענו עוד פגישה, הפעם בצהריים. ככה שאין מצב שהשעון מעורר לא יעיר אותי הפעם.

    קארין
    Karin_m23@walla.com

    מאת: קארין מלכה |‏ 9 בדצמבר 2017 | 22:46
  • זה היה בוקר של מעבדה בסמסטר האחרון שלי בתואר. השעון מעורר לא עבד בגלל בעיה בפלאפון ולכן לא התעוררתי למעבדה (חשוב לציין שהשלמת מעבדה מתאפשרת רק בסמסטר הבא מה שאומר שלא הייתי מסיימת את התואר והייתי צריכה לפתוח סמסטר נוסף!!). למזלי חברות שלי מהלימודים ניסו להתקשר ולהעיר אותי וכשראו שהפלאפון שלי מנותק אחת הבנות התקשרה לדודה שלה שהיא שכנה שלי והיא באה ודפקה לי בדלת עד שהצליחה להעיר אותי. כמובן שהתעוררתי בבהלה ולא הבנתי מה קורה סביבי. לבסוף הגעתי למעבדה והמרצה סלחה לי על האיחור :).

    מאת: טלי |‏ 9 בדצמבר 2017 | 22:33
  • הסיפור שלי קשור לבלנדסטון!! עשינו טרק בגיאורגיה של 4 ימים וביום השני קמנו מאוחר לטרק כי אף אחת מאיתנו לא קמה כי מעייפות לא שמענו את השעון… ביום הזה היינו צריכים לעבור נהר כמה שיותר מוקדם כי ככל שעוברים אותו יותר מאוחר הוא יותר ויותר סוער.. חברה שלי לאותו טיול השאילה ממני את הבלנסטון.. וכשבאנו לעבור את הנהר הוא היה ככ סוער שהחלטנו להוריד נעליים ולזרוק אותם לצד השני וככה לא לאבד אותם בנהר.. כשהיא זרקה את הנעליים לצד השני נעל אחת נפלה ונסחפה בנהר ומאז אין לי בלנדסטון :/ וגם לא קניתי חדשות.. הייתי שמחה מאוד לזכות בבלנדסטון חדשות בזכות הסיפור שלי ובגלל שקמנו באמת מאוחר באותו בוקר בגלל שעון מעורר :)

    מאת: דיקלה עטיה |‏ 9 בדצמבר 2017 | 21:06
  • לפני כמה שנים שהייתי חיילת , הייתה תקופה ממש קשה שהיה מחסור בחיילים בבסיס אז אנחנו המפקדים היינו צריכים להשלים את החסר בנוסף למשימות שלנו , בגלל העומס יום אחד לא התעוררתי לשמירה של 2 בלילה , קיבלתי על זה שבת ,לא סתם שבת , שבת שבה הייתי אמורה לנסוע על מי שהיה חבר שלי אז לסופש זוגי שארגן לי כהפתעה לכבוד יום הולדת 20 :(

    מאת: מור נתן |‏ 9 בדצמבר 2017 | 16:48
  • לפני כמה שנים שהייתי חיילת, הייתה תקופה שהיה מחסור בחיילים ואנחנו המפקדים הינו צריכים להחליף אותם בהרבה משימות בין היתר בשמירות שלהם נוסף על השמירות שלנו , בגלל העומס הייתי מותשת ולא קמתי לשמירה של 2 בלילה , קיבלתי על זה שבת, אבל לא סתם שבת שבת שנפלה על סופש זוגי שארגן מי שהיה חבר שלי באותה תקופה, שהיה הפתעה לכבוד יום הולדת 20 :( …

    מאת: מור נתן |‏ 9 בדצמבר 2017 | 16:23
  • לפני שנתיים כשעשיתי תואר ראשון, למדתי למבחן מועד ב בקורס כימיה אורגנית. הייתי מאוד לחוצה מהקורס הזה, שכן הייתי צריכה להשיג ציון גבוה כדי להתקבל ללימודי המשך. בבוקר המבחן, לאחר שלמדתי לילה כמעט שלם, השעון מעורר צלצל. קמתי לרגע, שמתי אותו על נודניק וכנראה כדי להמשיך לישון בשקט וברוגע פשוט חלמתי על זה שאני פותרת את המבחן ומצליחה לענות על שאלות בהצלחה. הייתי הכי רגועה שיש, ישנתי מצויין. כמובן שלא התעוררתי כשהשעון מעורר צלצל שוב, אלא רק לאחר שעתיים, ואז הבנתי שהמבחן עבר ושאני אצטרך לחזור על הקורס בחופשת קיץ :(

    מאת: עדי זרקא |‏ 9 בדצמבר 2017 | 16:18
  • הסיפור שלי קרה לפני 3 שנים, כשהייתי בכיתה י"א. התכוננתי בטירוף לבגרות בהיסטוריה והייתי ממש בלחץ. יום לפני המבחן למדתי עד בערך 2 בלילה. המבחן התחיל ב10 בבוקר לכן כיוונתי שעון מעורר ל8 וחצי כדי להתארגן בנחת. ברוב טיפשותי לא שמתי לב שלא נשארה לי הרבה סוללה בטלפון. לצערי הוא נכבה במהלך הלילה והשעון המעורר לא צילצל. ההורים שלי חשבו שהבגרות רק יום מאוחר יותר ולכן לא העירו אותי. קמתי ממש כמה דקות לפני 10 וידעתי שלא אספיק לקחת אוטובוס ולהגיע בזמן. לגמרי הנהרס לי היום, והחלק הכי גרוע היה כמובן לגשת למועד חורף של הבגרות חצי שנה מאוחר יותר :(

    מאת: שירה סמילה |‏ 9 בדצמבר 2017 | 15:56
  • אני טיפוס דייקן. ייקית אמיתית, שמגיעה תמיד לפני הזמן.
    הייתי סטודנטית להוראה במהלך תקופת ההתמחות, והגיע הרגע שלי ללמד בפעם הראשונה בכיתת תיכון. המורה המלווה שלי קבעה את היום והשעה – שנפלה על שעת אפס. מרוב לחץ והתרגשות היה לי קשה להירדם, וכשכבר נרדמתי, השעון המעורר הבריז ולא צלצל. כך התעוררתי מבועתת, יודעת שכיתה שלמה מחכה לי. הגעתי כרבע שעה לפני תום השיעור, ולעולם לא אשכח את מבטה המצמית של המורה המלווה לקול צחוקם של התלמידים… מיותר לציין שהרגשתי באותו יום לוזרית.

    מאת: ענת |‏ 9 בדצמבר 2017 | 13:48
  • בבוקר של אחרי החתונה, הייתי אמור לטוס לירח דבש עם אשתי הכלה הצעירה והגענו ממש ברגע האחרון לטיסה

    מאת: דוד חייט |‏ 9 בדצמבר 2017 | 11:40
  • קרו לי הרבה מקרים בהם השעון לא העיר אותי, אבל פעם אחת זה בהחלט הרס לי את היום: הייתי צריכה להגיע מתל אביב לירושלים בתחבורה ציבורית כדי להתראיין למחנה קיץ בארה״ב מטעם הסוכנות היהודית. שמתי שעון ל6:00, וכשקמתי בבוקר ראיתי את השעה 11:00 ושתי שיחות שלא נענו מהאחראית של הסוכנות. כמובן שלא הגעתי לראיון ולמחנה הזה כבר לא התקבלתי…

    מאת: בר |‏ 9 בדצמבר 2017 | 10:29
  • לפני כמה ימים השעון מעורר שלי לא צלצל בבוקר מה שכמובן גרם לזה שלא קמתי בזמן. הבוקר התחיל בזה שרצתי בבית כמו משוגעת להספיק לאוטובוס. בזמן שרצתי לתחנה נפתח לי התיק וכל הדברים נפלו לי ממנו. אבל כמובן שזה לא נגמר בזה, נהג האוטובוס הנחמד שראה שאני רצתי לתחנה (ואפילו הספקתי להגיע אליה) התחיל לנסוע בדיוק בשנייה שהגעתי.

    מאת: ליה |‏ 9 בדצמבר 2017 | 10:14
  • אני תלמידת תיכון בכיתה יא׳ וכמובן שבפעם היחידה שהשעון המעורר שלי לא צלצל הייתה בדיוק כשהייתי אמורה לעשות מעבדה בפיזיקה, התעוררתי 5 דקות לפני שהשיעור היה אמור להתחיל והגעתי באיחור של 40 דקות, מיותר לציין שהגרפים שלי על המדידות בסוף המעבדה נראו מזעזעים כמו הבוקר הזה.

    מאת: מאיה |‏ 8 בדצמבר 2017 | 23:43
  • בתחילת החורף שעבר שכחתי להדליק את השעון המעורר במוצאי שבת, וכמובן שהייתה לי פגישה על הבוקר ביום ראשון. קמתי בבהלה כשהבנתי כמה אני מאחרת, ולבשתי את הדברים הראשונים שראיתי זרוקים לידי. נעלתי סנדלים ורצתי לאוטובוס אבל מרוב לחץ בכלל לא שמתי לב שבחוץ יורד גשם! לבסוף הגעתי באיחור של רק כמה דקות, אבל הרגליים שלי היו רטובות וקפואות עד סוף היום.
    חבל שלא היו לי נעלי Blundstone עמידות באזור…

    מאת: שירלי |‏ 8 בדצמבר 2017 | 20:42
  • אני חיילת שיוצאת שושים אז יום שישי הוא תמיד קריטי כדי להספיק לעשות את כל מה שאת לא יכולה בצבא. אני תמיד קמה בשש כדי להספיק להגיע עד שמונה וחצי הביתה. קרה מתישהו שהגעתי הביתה ושמתי לעצמי שעון לשעה כדי שאני אספיק לעשות דברים. השעון לא צלצל וקמתי בשעה שש וכל היום נשרף לי ככה.

    מאת: ניב |‏ 8 בדצמבר 2017 | 20:34
  • זה היה בגיל 23 עבדתי במוקד שרות שתיגמל בבונוס יפה ומכובד כל נציג שלא החסיר או איחר למשמרת יותר מ3 פעמים במהלך חודש. אני כבר הייתי עם 2 חיסורים ולרוע מזלי בדיוק ביום האחרון של החודש קמתי בבוקר חורפי וסוער בשעה 9 בבוקר במקום ב6:45 (!) כנראה שהשילוב של המזגן על חום ושמיכת הפוך עשו את שלהם…כך שגם איבדתי את הבונוס הכספי השמן שהיה נחוץ לי עד מאד לתשלומי התואר, גם קיבלתי נזיפה בעבודה וגם הסתובבתי עם תחושת מועקה מעצבנת

    מאת: חני |‏ 8 בדצמבר 2017 | 19:14
  • כשהייתי בתיכון גרתי אצל דודה שלי. כל בני הבית קמו מוקדם (הדודה לעבודה ובני הדודים לשעת אפס) ונשארתי לישון. משום מה השעון לא צלצל. לא זוכרת אם זה בגלל ששכחתי לכוון אותו או בגלל שנגמרה הסוללה. או ששכחתי להדליק אותו. (מי זוכר? מדובר על סוף שנות ה80).
    התוצאה: איחרתי לבי"ס (למרות שרצתי הכי מהר שיכולתי) וחטפתי על הראש, דבר שלא התאים לי בכלל כי תמיד הייתי ילדה טובה וממושמעת. וגם הייתה לי מחנכת מכשפה שכולם פחדו ממנה. היא רק חיפשה הזדמנות להתנכל לי (הייתי קרבן נוח כי לא היו לי הורים, רק דודה מאד עסוקה עם החנות שלה) וסיפקתי לה תירוץ לגעור בי. בדיעבד, מדובר בסיפור קטן ושולי שבקושי זוכרים (יש צרות הרבה יותר גדולות בחיים). אבל בתור תלמידת תיכון וילדה טובה, לא היה כייף בכלל כל הסיפור הזה. ולמרות שתמיד הייתי ילדה טובה, המחנכת (שולה מילר מתיכון כצנלסון בכפר סבא) הייתה יורדת לחיי לעתים קרובות, ללא שום הצדקה. יום אחד המנהל בי"ס (קירשנר המיתולוגי) מצא אותי בוכה בשרותים של הבנות. כשהוא הבין שהיא סתם מתנכלת לי, הוא נתן לה על הראש. חברותי ואני היינו מאושרות שסוף סוף נעשה צדק. זה לא קשור לסיפור של השעון אבל הסיפור על התיכון העלה זכרונות …
    נ.ב. אני מאד אשמח לזכות כי במקרה יש לי בדיוק היום יום הולדת. תודה.

    מאת: תמי |‏ 8 בדצמבר 2017 | 15:36
  • השעון המעורר שלי הוא צלצול של שיר רוק כבד מרעיש מאוד כי אני לא מתעורר בקלות. לפני כחצי שנה, אחרי תקופת אבטלה של כמה חודשים, השגתי ראיון עבודה בחברה שמאוד רציתי לעבוד בה. מרוב התרגשות לא שמתי לב שהסוללה של הנייד נגמרה והוא נכבה בערב שלפני. בבוקר לא התעוררתי בזמן ואיחרתי לראיון. אבל זאת רק ההתחלה. במהלך הראיון, בדיוק כששאלו אותי מה התחביבים שלי ועניתי שאני "בסך הכל אוהב את ההנאות הפשוטות: ספר, סדרה טובה" ופתאום, לא ברור למה, השעון המעורר נכנס לפעולה בכל הכוח עם Guns And Roses, אני כמובן מיהרתי לחפש אותו בתיק כדי להשתיק אותו. מרוב הפאניקה כל תכולת התיק התפזרה על הרצפה, כולל שאריות במבה שאכלתי כדי להירגע לפני הראיון. בקיצור השעון המעורר לא רק הרס לי את היום ע"י זה שהוא לא עבד, אלא גם ע"י זה שהוא כן עבד. כמובן שבסוף לא קיבלתי לא את התפקיד ולא נעליים.. בינתיים מצאתי תפקיד אחר, אולי הפעם אקבל גם נעליים!

    מאת: יהודה זרגרוב |‏ 8 בדצמבר 2017 | 15:07
  • לפני שנתיים
    שצתי שעון לשעה ארבע לפנות בבוקר
    כי הייתי צריכה לקום לעלות על טיסה ללונדון בשעה שמונה וחצי
    השעון לא צלצל או שצלצל והעפתי אותו מתוך שינה
    מפה לשם קמתי בשבע טסתי לשדה
    הגעתי 40 דק לפני הטיסה
    הדיילת רצה איתי בכל התחנות
    ואחרי מסע מטורף שמשאיר אבק למירוץ למליון עליתי עת הטיסה.

    מאת: אודליה |‏ 8 בדצמבר 2017 | 13:16
  • כשהייתי בכיתה יא זימנו אותי לריאיון מסויים בלשכת גיוס בחופש הגדול בשעה תשע בבוקר. לילה לפני הלכתי לישון בשעה סבירה ושמתי שעון מעורר לשעה מוקדמת כי פחדתי לאחר (מובן, צבא..). לצערי השעון המעורר לא צלצל ואני התעוררתי בבהלה בשעה עשר בבוקר. לא ידעתי מה לעשות אבל החלטתי שעדיף מאוחר מלעולם לא ויצאתי ללשכת גיוס. הגעתי ללשכה באחת עשרה וחצי כדי לגלות שמרוב לחץ לצאת שכחתי את התעודת זהות שלי בבית ואני לא יכולה להיכנס ללשכה אז הייתי צריכה לחזור הביתה להביא אותה ולחזור ללשכה בחזרה… מפה לשם הגעתי ללשכה שוב באחת בצהריים ומסתבר שהראיון היה 5 שאלות מסכנות שאחריהן שחררו אותי ישר הביתה. לגמרי יום מבוזבז שיכל להיות הרבה יותר מוצלח בחופש הגדול!
    Ayeletba10@gmail.com

    מאת: איילת בר אשר |‏ 8 בדצמבר 2017 | 11:38
  • ביום ההולדת שלי לקחתי חופש מהעבודה כדי לבלות ביום כיף עם אחותי.
    בתשע בבוקר היא ראתה שעדיין לא הגעתי והתחילה להתקשר. הסלולארי היה על רטט ומרוב נודניקים בשעון הסלולארי כבה והמשכתי לישון עוד כמה שעות…
    לפחות הספקנו לצהריים

    מאת: פרח |‏ 8 בדצמבר 2017 | 09:06

השאירו תגובה