נעלי עקב של שני בר מיריד "זוגות" במתנה

הצבעתן והשפעתן | עכשיו הגיע הזמן לנסות לזכות בזוג הנעליים של שני בר מתוך יריד "זוגות" שמתקיים בסוף השבוע

מאת  | ‏ 29 יולי 2011
נעליים של שני בר במתנה

צילום: מיכאל פיש

שווי המתנה: 695 ש"ח (מחיר ביריד – 486 ש"ח)

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע אתן בחרתן מבין המעצבים שישתתפו ביריד הנעליים "זוגות", את נעלי העקב של שני בר. כל מה שאתן צריכות לעשות כדי להיכנס לתחרות ואולי לזכות בנעליים, הוא לספר לנו בתגובות מה הפריט הכי שווה שקנית במכירת סוף עונה? התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בנעליים שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 31.7.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את הפריטים ניתן להשיג בחנויות המעצבת – דיזנגוף 151 ת"א, מקווה ישראל 3 ת"א
* יריד הנעליים "זוגות", שישי ושבת 29-30/7, בית ציוני אמריקה, קומה שנייה, רחוב אבן גבירול 26, תל אביב
* במקרה בו תאזל המידה של הזוכה בדגם זה, תקבל הזוכה זוג נעליים אחר של המותג

 

הזוכה בסט התכשיטים של שלומית אופיר מהשבוע שעבר היא נחמה שכתבה לנו על סוג התכשיט האהוב עליה:

"התכשיט האהוב עלי הוא עגילים, מהסיבה הפשוטה ביותר כביכול..: אין לו מידה. איו לי גוף קטן, אם אומר (או אכתוב..)בלשון המעטה. כל יציאת קניות בגדים מבחינתי היא תזכורת כואבת לאיך שאני נראית, ולכמה שהייתי רוצה להשתנות ולהראות אחרת. כמובן, זה לא נגמר בלבוש: רוב הצמידים שאני מודדת צמודים מדי באופן מלחיץ, ועוד לא התחלתי לכתוב על סוגיית הטבעות.. ובאשר לשרשראות? אלה בהחלט הרבה פחות בעיתיות בשביל בחורות כמוני. אבל עגילים, אלה הם שעושים לי את היום. הם ממקדים את המבט אל הפנים, העניים והחיוך. מטשטשות במידה (אפילו מעטה)את הפיגורה וגורמות לי להרגיש יפה ושלמה בדיוק כפי שאני".

השאירו תגובה

 

  •  היי אתן מכירות את חנויות האקססוריז שיש בקניונים. אז נכנסתי לאחת החנויות קניתי במבצע 3 פרטים ב 50 ש"ח ( 3 זוגות עגילים מטריפות)ומאז
    כול פעם אני עונדת אותם אנשים שואלים אותי האם הם מזהב האם האבן אמיתית?
    וכולה עלו לי 30 ש"ח אז מה אתן אומרות? לפעמים לא צריך להשקיע הרבה כדי לקצור מחמאות.

    מאת: pnina |‏ 9 בספטמבר 2012 | 14:33
  •  אני כל שנה הולכת לבזאר של מרכז סיוע ולנפגעות/י תקיפה מינית שכל ההכנסות הולכות לתרומה למרכז פעם אחרונה שהייתי קניתי חולצה מדהימה של המעצב רונן חן כל פעם שאני הולכת איתה אני מקבלת מחמאות אז יצא שווה כפליים גם במחיר מציאה פחות מבסוף עונה וגם תרומה.

    מאת: ליטל ירון |‏ 31 ביולי 2011 | 14:24
  •  כמה כיף לדעת שקניית המוצר היתה דווקא בחנות וינטאז' ישראלית מקורית ומוממלצת ביותר-"אדרת" שמה ( רחוב בוגרשוב תל אביב).מדובר בחצאית פליסה באורך MIDI, גזרה גבוהה ,מבד שחור שקוף(הדבר החשוב ביותר),מדהימה!.באמת בנות, הלוואי שהייתי יכולה להראות לכן תמונה שלה -זו היא חצאית כל כך קלאסית ומיוחדת שמשלבת בתוכה כלכך הרבה דייטלס אופנתיים והכי חשוב שהיא ניקנתה פה ממש מתחת לאפנו,בתל אביב ועל סך 50 שקלים בלבד.יש לציין שיחד איתה מצאתי עוד מספר מציאות אופנתיות ביותר שבאמת לא יוחלפו בעד שום בגד ממותג הנמצא בארון היקר שלי(עם כל הכבוד..)ובמחירים כל כך קטנים שלא תאמינו.תודה לך SALE יקר :)

    מאת: omer |‏ 31 ביולי 2011 | 10:57
  • אני כותבת ממש ב"דקה ה-90", אבל בדקות אלו ממש קבלתי סמס על sale ברוס אובטה, החנות המועדפת עלי, אז היום, אקפוץ לחנות בכדי לקנות כמה פריטים שזממתי עליהם כבר מתחילת העונה.
    אני מניחה שזו תהיה הקנייה הטובה ביותר…

    מאת: רוית |‏ 31 ביולי 2011 | 10:21
  • אז בשבוע שעבר ביקרתי בחנות של רוני קנטור שחגגה יום הולדת, מה גם שאני חגגתי יום הולדת שבוע לפני אז גם קניתי חולצה אורירית מכופתרת פרקטית ליום יום כי פרטי בייסיק הם הכי שווים וגם זכיתי ב2 זוגות עגילים 1 ליום הולדת שלי ו1 ליום הולדת של רוני.
    הידד!!

    מאת: מעיי |‏ 31 ביולי 2011 | 09:54
  • יציאה לקניות… כל מה שאני רוצה זה למצוא בגדים ורק בגדים במידה שלי! המידה שלי 38, הסיכוי למצוא בגד במידה הזאת הוא 100%. לא?!
    כשאני נכנסת לחנות אחת. ועוד אחת… הצלצול שמתנגן לי בראש זה הקול של בעלי:"דיר באלאק שאת חוזרת לי שוב עם עוד זוג נעליים…אין כבר מקום לזוג הזה…"
    אז כן… אני ממש מחפשת. מודדת, שואלת, מתייעצת… בסוף אני אמצא את האקססוריז שהכי מחמיא לשמלה ול-רגליים שלי!
    אז כן…מדברת פה חולת נעליים! ותסכמנה איתי כולן- אין כמו נעליים! את יכולה ללבוש שמלה שחורה קטנה,ג'ינס וטי שירט,חצאית וחולצה ו… רק להוסיף נעל שונה והלוק…הוי הלוק כל-כך שונה!
    אז יאללה בנות! השמלה החדשה ל2011 היא בכלל: הנעל המתאימה לה!!!(התגובה לבעל היקר!).

    מאת: ester |‏ 31 ביולי 2011 | 09:37
  • האמת?
    ממש התאמצתי לחשוב איזה פריט שווה יש לי שלא עלה יותר מדי ואין לי משהו כזה. אני מידה סטנדרטית בבגדים ובנעליים ואם אני מחכה לסיילים/סופעונה בדרך כלל לא נשארות מידות מתאימות לי. מה גם שיש לי בעיה עם היכולת בדחיית סיפוקים ואם אני רואה משהו שמוצא חן בעיני אני רוצה אותו באותו הרגע, הסיכוי שאני אחכה קצת בשביל שאולי יירד לו המחיר הוא ממש מזערי – אבל אני עובדת על זה(:
    וכשאני חושבת על זה, גם כשאני כבר קונה בסיילים או בירידים למיניהם (אקססוריז/מעצבים/נעליים) – הפריט היה כל כך יקר מלכתחילה שגם כשאני קונה בסייל אין לי את התחושה שרכשתי פריט הורס בממש כלום כסף.
    אז רציתי להציע – אם אני זוכה בנעליים – אין ספק שזה יהיה הסיפור שלי לפעם הבאה שישאלו אותי על פריט שווה בכלום כסף…

    מאת: Hadar |‏ 31 ביולי 2011 | 09:15
  •  נעלי סנדל פתוח גבוהה של פאולה. אחרי חצי שעה של מדידות רק מהמדף של הסייל המוכרן שהוא גם הבעלים היפגין ממש חוסר סובלנות על כל סנדל או כפכף או זה יושב לך תרגישי כמו כפפה, אני שנידלקתי על הכפכף המסיוים שהיה קצת לוחץ לא מיהרתי מצבי הכספי מאלץ אותי לחשוב על כל קניה יצאתי מהחנות אני יעשה סיבוב אחרי כיתות רגליים חזרתי לחנות ולסנדל ושוב אני מודדת הוא אפילו לא קם אליי כאומר אני יודע שאת לא קונה ואני שהסנדל עליי ניגשת אליו זה קצת לוחץ תלכי איתו שעה הוא יתרחב וזה עם מבט מזהכועס אני מכיר כמוך את לא באת ליקנות ואז אני מיד מוציאה את הויזה מה אין לך מזומן.. ובלחש לא תעשה שלוש תשלומים קרדיט זה היה לפני חודשיים הסנדל לא היתרחב והרגל לא רזתה……

    מאת: ירדנה אליהו |‏ 31 ביולי 2011 | 08:54
  •  אני בד"כ לא מחכה לסופי עונה בשביל לקנות.. כי אם אהבתי משהו לא משנה כמה הוא עולה אני אשלם את המחיר.. אני גם לא אגיד שלא מבאס אותי כשיש סופי עונה ואותו פריט בחצי מחיר אבל נהנתי אז חצי נחמה אבל הפריט הכיייי שווה שקניתי בסוף עונה… כשהיה בר מצווה לאחים שלי התאומים וחיפשתי שמלה בדיוק היה סוף עונה קניתי שמלה משגעת שבתחילת עונה עלתה 1,200 קניתי אותה ב-300 ש"ח, ובסוף ביום האירוע אחרי שאני לובשת אותה עם השיער והאיפור זה היה אפילו יותר מידיי אז שמתי עליונית שתסתיר את החלק העליון, ועכשיו אני מחכה לחתונה של אחת הגיסות שלייי לנצל אותה ועם הנעליים המושלמות האלה אז בכלל זה יהיה שיק !!! מה שנותר עכשיו לזכות

    מאת: zheavit |‏ 31 ביולי 2011 | 08:07
  •  יש בגדים נדירים כאלו, שמגדירים מחדש את הפרופורציות של הגוף ומכניסים מן קוקטיות ברוכה לתוך היום יום המיוזע.

    הייתה חצאית כזו, פיפטיז מושלמת, גזרה גבוהה חובקת מותניים ותחתיה כפלים רחבים וגזרה נפוחה ומקסימה שמסתיימת ממש מעל הברכיים והופכת אותי לרזה וגבוהה יותר ממה שאני.
    ראיתי אותה לפני חג שבועות ורציתי אותה נורא אבל חשבונות הדירה ושכר לימוד של אותו החודש נשכו את הארנק שלי חזק מדי כך שהייתי צריכה להראות בגרות ולדחות סיפוקים. ודחיתי.
    ובינתיים מהארון יוצאים אותם הבגדים הרגילים, כאלו שצריך תחתיהם מחטב שיחליק ויסדר, והחום גדול.

    לפני שבוע צ'ופרתי מהעבודה בבונוס, וגיליתי את עצמי במצב נדיר מאד של עודף. הלכתי שוב לנסות לחפש את אותה החצאית שהיא נשית ומדויקת אבל גם ילדותית ופלרטטנית, ושתחתיה לא צריך להידחס במחטב כי היא מבנה את הגוף בצורה כל כך נכונה.
    והיא היתה שם, ובניגוד לסיפורים של כולם היא לא היתה בהנחה מטורפת, רק משהו כמו 60 ש"ח פחות.
    אבל היא היתה שם.
    לבשתי אותה אתמול וגם בתוך ים של חום, שנדמה כאילו מישהו פתח דלת של תנור חם על העולם ומתמהמה לסגור אותה כבר חודשיים, והרגשתי מעולה.

    אני מאחלת לכולן שנמצא את הבגדים האלו, שמציגים אותנו במיטבנו, שדחיית הסיפוקים לא תהיה אף פעם ארוכה מדי, ושדברים טובים יחכו לנו :)

    ג.ל

    מאת: ג.ל. |‏ 31 ביולי 2011 | 07:11
  • של מעצבים בניו יורק!!! שחורה, קלאסית, בגזרה של אירועים ולא חליפות העסקים שמרבית החתנים לובשים היום בארץ, בלי בכלל לדעת שההבדל קיים. היינו בניו יורק, שם עמדנו להתחתן באופן אזרחי (לפני החגיגות הרגילות בארץ), ואחרי שעשינו סבב בכמה חנויות, הגבר קצת התייאש, הוא גם שונא קניות ופרש לפגישה עם קרוב משפחה מדרגה שלישית… אני המשכתי להסתובב ברחובות, ואז קיבלתי פלייאר על המכירה, שהתקיימה כמה בלוקים משם. הלכתי להציץ ומייד נדלקתי על החליפה הזאת, התקשרתי אליו בהיסטריה, הוא אמר שאין מצב שהוא מגיע עכשיו ושנחזור מחר אם אני רוצה. וברור שלא הייתי נותנת לה להישאר במקום ברבע מחיר ממה שראינו משהו כמעט זהה במייסיז שעה קודם. אז פשוט לקחתי סיכון, אחרי שהשבעתי את המוכרת שלמרות שזה לא נהוג ממה שהבנתי ממנה במכירות כאלה, אוכל להחזיר. זהו, כמה שעות אחרי זה הוא מדד אותה והיא הייתה כמובן מושלמת. אני תמיד לוקחת סיכונים, אבל זה השיחוק של הלייף מבחינתי.

    מאת: yanka |‏ 31 ביולי 2011 | 04:20
  •  זה היה בשעת בין הערביים. כשעוד ניצנוצי החמה האירו קמעה על חול הים הרך.החלטנו ללכת לטייל קצת ב"עזריאלי". לא טיול מיוחד. סתם אחד כזה שבשגרה. הקניון היה מוצף בשלטי חוצות ענקיים… "SALE" – היה רשום בהם…
    הוא התחיל להתקדם לעבר "רויאלטי". אינני הבנתי מדוע.. אך זרמתי.נ
    כנסנו לחנות. כולי פרפרים בבטן, כבר מתחילה לחשוש…
    הוא חיפש לקנות לי מתנה. סתם כל מתנה. פזלתי לעבר כמה טבעות מיוחדות שהיו שם… שמתי עין על אחת מהן. ובלי אומר ודברים הוא פשוט כרע ברך, והציע לי נישואין!
    אז אומנם זו לא קנייה של סוף עונה, אלא רק בתקופה הזאת…
    אבל זו הקנייה שחקוקה בזיכרוני, ולא תמוש ממנו לעולם.

    מאת: ספיר |‏ 31 ביולי 2011 | 02:57
  •  לפני מלחמת לבנון השניה, חבר שלי לשעבר עבד באחד הסניפים של זארה באיזור הצפון. היומולדת שלי הייתה בדיוק 4 ימים לפני שהתחילו להפציץ את האיזור שלנו, ולפני זה "רמזתי" לו שאם הוא מחפש מה לקנות לי, שיקנה לי תיק עור אדום בסוף-עונה שהמחיר שלו ירד מ599 ל499… קצת השקעה מה קרה!
    אז מה שבאמת קרה… התחילו איומים על האיזור שלנו בדיוק יום אחרי היומולדת שלי, הסניף נסגר, והתיק האהוב שלי נשאר בארון שמורים…. חודש ושבועיים!!! ואז, שהמלחמה נגמרה, ואני והחבר לשעבר המשקיען שלי הגענו לסניף לקנות את התיק, ושמחנו (עד הגג בערך) לגלות שהמחיר שלו ירד ל49.90!!! הוא פשוט חיכה לי בארון ועם כל ההורדות של סוף עונה המחיר שלו צנח… וכך קיבלתי תיק עור מדהים (שמחזיק עד היום בגדול) במחיר שערורייתי, מה שדרש מהאקס שלי לקנות עוד כמה מתנות בגלל הפאדיחה :) נייס לא?

    מאת: שני |‏ 31 ביולי 2011 | 02:55
  • הרכישה הכי מוצלחת בסוף עונה הייתה ללא ספק שמלה שקניתי בחנות H&M בניו יורק לפני כ 10 חודשים ולו רק בגלל אופן הרכישה שלה….

    בסופו של יום טיולים מפרך (לעשות שופינג בניו יורק זה מאוד מעייף) יצאנו מתחנת הסאבווי בדיוק בפתח של חנות H&M, ושמנו לב לשלטים אדומים המודיעים כי באותו יום מתקיימות חגיגות יומולדת ל H&M בניו יורק ולכן בנוסף למחירי סוף עונה יהיו הנחות נוספות ומיוחדות לאותו יום בלבד. כמובן שרצינו להיכנס אבל אופס בכניסה עומד מוכר שמכריז כי החנות כבר נסגרת. שתי ישראליות – שועלות קרבות ותיקות בשופינג- לעולם לא יוותרו…קצת חיוכים למוכר ופוף אנחנו בפנים….ריצת אמוק בתוך החנות כשרק אחרוני הקונים נמצאים בחנות- ועיניי נחות על שמלה מו-ש-ל-מ-ת, בצבע כחול טורקיז ובגזרת A (בדיוק הגזרה שמפצה על כל הפיצה המיותרת שאכלתי בטיול הזה ומצאה את מקומה בתור משקל עודף באיזור הישבן שלי). השמלה הזאת עמדה לבדה על הקולב – אחרונה בחנות, אבל…בדיוק במידה שלי ועם כרטיס אדום המעניק לי 10$ נוספים של הנחה. עוד ריצת אמוק לתא ההלבשה – המוכרת לא נותנת לי להיכנס…בעיה..לא נראה לי שחיוכים שלי יעבדו עליה….והטיסה שלי חזרה הביתה יוצאת מחר…אין אפשרות לקנות ולהחזיר במידה שהיא לא מתאימה…עוד ריצה בתוך החנות למחלקת הגברים שבקומה העליונה..שם כבר עומד מוכר…כמה תחנונים ואני בתוך תא ההלבשה…השמלה כאמור מושלמת…בסהכ היא עלתה לי 12$ בלבד, ואני לא מפסיקה לקבל מחמאות בכל מקום שאני הולכת איתה………….

    מאת: יעל |‏ 31 ביולי 2011 | 00:47
  • הפריט הכי שווה שקניתי בסיילים הוא… בלייזר לבן-זוגי!
    מאז שאני בזוגיות, יש לי עוד מישהו להרעיף עליו אהבה. ואני אוהבת בגדים. ואוהבת אותו. נו, ונכון שבמקור תכננתי לרכוש לעצמי עוד שמלה לעוד אחת-מאותן-חתונות-קיץ-בלתי-נגמרות, החלטתי להתאפק, לפחות לאותה פעם (ביננו, גם יש לי מספיק בארון…), ולשמח את האיש שלי, שמשמח אותי כבר יותר משלוש שנים. הבלייזר הכהה והקוּלי של הרשת הספרדית פשוט זעק "א'" (השם המלא שמור במערכת :)).
    199 שקלים חדשים במקום קרוב ל-500. אני מרוצה. הוא מרוצה. כיף גדול.

    מאת: לֹטם |‏ 31 ביולי 2011 | 00:11
  • בתור אחת שמעידה על עצמה כחובבת אופנה מושבעת, אין מצב שבעולם שאשלם יותר מ- 200 ש"ח לג'ינס, 100 ש"ח לחולצה או מעל 250 ש"ח לנעל (וכאן ממש עפתי על עצמי). למה? אסביר את עצמי.
    ברוח האווירה המחאתית ששוררת היום במדינת ישראל, הגיע הזמן שגם אני אביע את דעתי בעניין.
    כיום, במדינת ישראל הקטנה, אנו משלמים כ- 50%-200% (!!!!!!) יותר על מותגים כגון ZARA, MANGO, GAP, TOPSHOP, Hַ M ועוד חברות הלבשה רבות ומרובות.
    זהו ביזיון.
    וזו המחאה האישית והקטנה שלי – אף פעם לא אקנה מ- JUST ARRIVED, NEW COLLECTION. אז כמו שאתן נהנות לקנות דבר חדש, כזה שאין עדיין לאף אחת, אני נהנת לקנות את אותו הפריט בחצי מחיר משלכן. ואם נחפור טיפה בעניין, זה לא קורה אף פעם בעצם, אני נוטה להתייחס לפריטים שאני רואה הרבה ברחוב בזלזול די גדול…
    אז חבר'ה בנימה חיובית, בואו נעשה משהו כדי למנוע זאת!!! ומה יותר חזק מכוח של נשים?!

    מאת: דנה |‏ 30 ביולי 2011 | 23:16
  • לפני כחודש ניגשתי למשביר לצרכן על מנת לרכוש מתנה לאחת ממכרותי שטעמה הינו מבוגר ושמרני. בשל אילוצי תקציב ניגשתי למשביר. בעת שעמדתי בקופה ושילמתי עבור החולצה שרכשתי לה, ראיתי כי האישה לפני החליטה להשאיר את החולצה לגביה התבלטה. קלטתי בזוית העין כי זו חולצת שיפון בצבע ניוד עם כפתורי זהב, בסגנון וינטג' מקסים. מה שהיה ברור לי מיידית כי אם הייתי רואה כזו בחנות וינטג' מיד הייתי מתנפלת עליה כמוצאת שלל רב… ועל כן החלטתי לרכשה . ציפיתי לעלות גבוה והופתעתי לשלם עבורה 60 שח בלבד…  מאז בכל פעם שאני לובשת אותה, אני זוכה למחמאות גורפות… למדתי שלפעמים גם במשביר יש מציאות ותמיד צריך להישאר עם ראש פתוח וכמובן עיניים בוחנות כדי לא לפספס את המציאות!!!

    מאת: איריס |‏ 30 ביולי 2011 | 23:03
  • ובסוף עונה קניתי סנדלים תנכיים ב….אדום! 

    מאת: דבורה |‏ 30 ביולי 2011 | 22:40
  • זה באמת לא פריט במחיר של סוף עונה. בהרבה מקומות זה אפילו לא מחיר של תחילת עונה. אבל את השמלה שקניתי לפני כמעט 7 שנים לעולם לא אשכח.
    יום לפני לידת בני השני, התארס אח של בעלי. עוד במהלך מסיבת האירוסין כבר הרגשתי צירים, ולמחרת בבוקר הוא נולד. מכיוון שהחתונה התקיימה שלושה חודשים אח"כ, לא היה לי המון זמן להתאוששות ולחזרה לגזרה, אבל בכ"ז, רציתי לדפוק הופעה.
    וכך עם תינוק בן חודש, במזג אויר סתוי וירושלמי, הלכתי לחפש בגד לחתונה. הבגד היה צריך להכיל את הפונקציות הבאות: שיחמיא לי (שלושה חודשים אחרי לידה, כן?), שיתאים להנקה ושלא יהיה שחור!!!
    אחרי אינספור שיטוטים עם תינוק קטן, ומפגש עם מוכרות שלא תמיד היו נחמדות כשביקשתי להניק בתא ההלבשה גם אם לא מצאתי בגד לקנות בחנות שלהן, החלטתי להיכנס לחנות של בגדי מעצבות. שם, אחרי ריפרוף קצר בקולבים גיליתי אותה: חצאית ועליונית בלי שרוולים שנראתה עלי כמו שמלה, התאימה לי בדיוק להנקה והכי חשוב- הייתה בגווני חום ובורדו ולא שחור.
    את המחיר ששילמתי על הבגד אני לא אגלה, אבל אני כן יכולה להגיד שחרשתי עליו ככה שהמחיר יצא שווה, ושאחרי שסיימתי להניק, הצלחתי אפילו להצר את שני החלקים.  

    מאת: רחל הופמן |‏ 30 ביולי 2011 | 21:28
  • זה היה בתחילת השנה
    יצאתי למסע רענון המלתחה באופן רשמי בתל אביב.
    זה כבר כמה זמן שיש לי מנהג לעבור בביגודית של ויצו במסעי הקניות השונים שלי.
    בד"כ אני מוצאת שם דברים לקנות, גם אם זה לפעמים בשביל המצווה.
    אבל הפעם, או הא הפעם, הם כבר ממש תעלו על עצמם
    הגעתי למחלקת נעליים
    ושם, ממש כמו בסרטים, בין כל הנעלים השחורות והישנות עמדו
    זוג נעלי עקב של אלדו, בצבע סגול,במדף של המידה 39

    באותו רגע עצרתי ואמרתי, גם אם הנעליים גדולות או קטנות-אותם? אני לא משאירה בחנות גם אם יתהפך העולם.

    החלטתי לאסוף את מעט הכוחות והאומץ שנשארו לי והלכתי לנעול את הנעליים.
    האמת?הרגשתי כמו סינדרלה
    כלכך נהנתי לשים אותם, הייתי כל כך גאה. ולא היה אכפת לי בכלל שהם גבוהות מהרגיל. בשמחה קפצתי כל הדרך לקופה לגלות שהם עולות רק 50 שקלים,ולראות שהם חדשות מהקופסא בלי שריטה על הסוליה בלי כלום.

    ולמרות שכבר שלושה חודשים כמעט שלא יכולתי ללכת בעקבות פציעה בברך, ידעתי שאין מצב שהם יישארו בודדות בארון והלוותי לחברה שתטפח אותם בזמן שאני לא פה. אבל עכשיו, עכשיו הגיע הזמן להחזיר אותם הביתה.

    מאת: שיר זהבי |‏ 30 ביולי 2011 | 19:47
  •  

    מאת: שרון |‏ 30 ביולי 2011 | 18:49
  •  איייזזזההה כיף הקיץ קניתי בגד ים ב-99 ש"ח במקום בשיא העונה ב-300 ש"ח כל כך התענגתי עליו שאני לא מפסיקה ללבוש אותו ולקצור מחמאות מכל החברים.

    מאת: איילת פ |‏ 30 ביולי 2011 | 18:30
  • לפני 11 שנה השתחררתי מצה"ל. אין לי מושג כמה מרוויחים היום החיילים, אני בזמנו קיבלתי משכורת של 400 שקל. ככה שיותר מדי כסף לא היה בנמצא.. בכל מקרה, זמן קצר לפני השחרור ראיתי בחנות (פרטית ולא רשת יש לציין) חולצת קולר מבד ג'ינס שעליה רקום מגן דוד.נורא רציתי ללבוש את החולצה הזו לבסיס ביום השחרור שלי- מה שנקרא "טופס טיולים יוצא"… היא הייתה חולצה מאוד מיוחדת אבל יקרה מדי, קרוב ל200 שקל במיוחד במונחים של לפני 11 שנה… היה נראה לי מגוחך להוציא על חולצה חצי מהמשכורת שלי. וויתרתי. יום לפני השחרור יצאתי קצת לסידורים בערב, היה חפץ חשוד ולכן נאלצתי לעשות את כל הסיבוב!!! כ"כ התרגזתי, עד שבמקרה ראיתי את אותה החנות, עם גלגל בחוץ…וקלטתי אותה…החולצה שלי עמדה שם ורק חיכתה לי במחיר של 40 שקלים. אז נכון, לא מדובר במותג, ונכון זו חנות פרטית ולא רשת והשד יודע מאיפה הביאו את החולצה הזו, אבל למי אכפת?? 40 שח במקום כמעט 200 שקל??!! עד היום יש לי אותה, לא לבשתי אותה מעבר ליום השחרור, ולא ראיתי משהו דומה על אף אחת! אבל תודו שזו בהחלט עיסקה משתלמת, במיוחד לאור העובדה שהיא נעשתה לגמרי במקרה!

    מאת: אני |‏ 30 ביולי 2011 | 16:16
  •  התבוננתי בהן פעם אחר פעם, קוראות לי מתוך חלון הראווה… הן היו כל כך יפות, אצילות, מושכות! ערב ערב עם סיום העבודה, חלפתי על ידן והתלבטתי, האם להכנס ולמדוד? או אולי עדיף שלא, כי הן כל כך יקרות…? אז זהו, שבינתיים החל סייל מטורף של 50% (תודה לאל!). רצתי, נכנסתי לחנות ונעלי אותן. מיד באותו רגע הרגשתי כמו סינדרלה, זוג נעלי עקב מהממות, קלאסיות, מונחות כמו כפפה על היד! וכנראה כשיש לך פריט שאת מרגישה בו טוב, אז גם המזל משחק לך. ברגע שנעלתי אותן התחילו לקרות לי רק דברים טובים, כך למשל הכרתי את בן זוגי המוןוווושלם. ת'אמת לאחרונה קצת הזנחתי אותן, סתם מפחדת לנעול ולהתאכזב, לגלות שאולי פג קסמן… מה אתן אומרות, כדאי לנעול שוב?

    מאת: הילי ג' |‏ 30 ביולי 2011 | 13:56
  •  אחרי תקופה קשה של עבודות ומבחנים
    רציתי להשיב לי ת'חיוך על הפנים,
    לאחר ימים ארוכים של פיג'מות, של אנטי- אופנה
    יצאתי להפריח בנפשי את השממה
    ולחפש קצת טקסטיל לנשמה.

    והנה זה סוף עונה, קניתי לי חולצת שיפון
    יפה כל כך, חיננית עד עילפון,
    שרוולים מסוגננים, צבע טבק
    בארוני שלי לא תעלה אבק.
    אלבש אותה עד תתפורר
    ועוד עליה אשורר.

    ואם בתג המחיר הייתם מציצים
    סבורים הייתם שעמכם מתלוצצים.

    מאת: דנה |‏ 30 ביולי 2011 | 13:14
  •  לפני שלוש שנים עבדתי בקנדה בקניונים.. עבודה קשה אך משתלמת. מבעד לדוכן שבו עבדתי ראיתי בוטרינה של "ספרינג" (שהכריזו על סוף עונה שבועיים קודם)סניקרס מהממות בטירוף, די דומות לאולסטאר הקלאסיות בשילוב קשקושים מופרעים ונטולי שרוכים!!! נורא נורא רציתי אותן והחלטתי שאם אני יעמוד ביעד המכירות שהצבתי לעצמי בדוכן אלך לקנות אותן בסוף היום. מיותר לציין שלא התאפקתי ואחרי חצי שעה כבר התלבטתי איזה צבע אני רוצה. המחיר המקורי שלהן הוא 58$, הן היו בסוף עונה ואמורות לעלות 29$ רק שבקופה המוכרת מבקשת ממני רק 14.5$!! בטענה שהיום יש 50% על ה-50% שכבר נתנו שבועיים קודם לכן. זו למעשה הקנייה המשתלמת ביותר שלי, קיבלתי המון מחמאות עליהן ובכלל הייתי מרוצה עד השמיים. שנה לאחר מכן טיילתי במזרח (עם הכסף שחסכתי מהדוכנים בקנדה) ונעלתי את הנעליים לטיול גמלים במדבר שחזרתי מהטיול חלצתי אותן לטובת כפכפים בשל החום הנוראי. בעודי אוחזת אותן ביד ראיתי נער בן 14 בערך מקבץ נדבות ו…יחף הענקתי לו את הנעליים שלי ושוב הרגשתי מרוצה עד הגג!!!

    מאת: קורין |‏ 30 ביולי 2011 | 11:45
  •  בקיץ הזה הגשמתי חלום.
    הקיץ מבחינתי תמיד היה סיוט. פרוייקט קניית בגד הים: המחיר ששילמתי עבור הסתרת כל מה שצריך- היה ממש מוגזם (ושלא נדבר על ללבוש אותו…).
    לפני שנה החלטתי שלאחר 3 לידות הגיע הזמן לדיאטה רצינית. נכנסתי לעניין ובשילוב של דיאטה עם ספורט – ירדתי 20 ק"ג.
    תמיד קנאתי בבחורות שיכולות לקנות את בגדי הים הקטנטנים ותמיד במחירים מצחיקים.
    השנה- הגשמתי חלום. הצלחתי לקנות בגד ים (ביקיני!!!) במכירת סופעונה. אז.. אמנם נעליים לא הולכות עם בגד ים אבל, במסגרת החלפת כל ארון הבגדים שלי והעלויות המטורפות… אשמח לזכות בנעליים חדשות לתקופה חדשה בחיי.

    מאת: לימור |‏ 30 ביולי 2011 | 11:06
  •  הייתי בחנות של jimmy choo שזו אחת החנויות היקרות לנעליים באירופה

    ומצאתי זוג נעליים מדהים ב7 יורו בלבד אני חצי שנה אחרי ועדיין בשוק מהמחיר אבל נהנית מכל שניה איתן

    מאת: אסתי |‏ 30 ביולי 2011 | 09:52
  • אני חושבת שאני צריכה לזכות מפני שאני תמיד קונה נעליים בתחילת עונה ואף פעם לא מרוצה מהם ומתבאסת מהם וזה קורה כל פעם מחדש לכן הגיע הזמן שאולי אני אנסה את הנעליים של מעצבת זו ואולי זה יפתור לי את הבעייה …..

    מאת: מזרחי סיון |‏ 30 ביולי 2011 | 08:46
  • הפריט הכי שווה שקניתי במכירת סוף עונה היה אוברול שחור. נכנסתי לחנות של רשת מובילה בארץ שבדיוק הייתה במכירת סוף עונה כדי לחפס דחוף חליפה לאירוע משפחתי. אז הסתכלתי על הבגדים ופתאום ראיתי משהו מוזר- שחור וארוך שקיפלו אותו כמה פעמים על הקולב מרוב האורך שלו! הרגשתי שאני חייבת לבדוק מה זה אז הורדתי את הבגד מהקולב וגיליתי שזה אוברול שחור יפיפה שהזכיר לי מאוד את אוברול שאמא שלי הביאה לי כשהייתי קטנה ושאהבתי מאוד! החלטתי למדוד אותו והוא ישב עליי טוב אז הלכתי לקופה מאושרת שמצאתי בגד לאירוע ופתאום הגיעה מישהי שבאה לאסוף את הבגד שהיא הזמינה. לא עברו יותר מכמה רגעים עד שהבנתי שהבגד שהיא מחפסת הוא האוברול היחידי שהיה בחנות ובמקרה שלא הבנתם- היא באה כדי לקחת את האוברול שלי!!! אז אני בשיא הלחץ אמרתי למוכרת שתמהר ״כי אני חייבת ללכת דחוף״ ופתאום האישה קולטת שהאוברול שהיא באה לאסוף זה האוברול שהנחתי עכשיו בקופה אבל זה היה מאוחר מידי כי המוכרת העבירה כבר את הבגד בקופה ואני כבר שילמתי! וכך אני זכיתי באוברול מדהים במחיר מבצע לאירוע המשפחתי שלי :)  

    מאת: אופיר דוד |‏ 30 ביולי 2011 | 01:57
  •  אם בטעות בעלי בא אתי לסיבוב שופינג תמיד זה נגמר אותו דבר… אני לא מוצאת כלום והוא- הוא מוצא בתוך 5 דקות חבילת פריטים שכאילו נתפרו בשבילו!
    בפעם האחרונה- 4 מכנסיים ו3 סריגים במחיר מצחיק בסייל בזארה…
    חולצות כפתורים מושלמות בCOS, בריסל בחצי מחיר..
    ככה זה כאתה במידה של דוגמן… ;)
    לא לוקחת אותו אתי יותר ;)

    מאת: טלי |‏ 30 ביולי 2011 | 01:39
  • אני נמצאת בגיל הנפלא הזה בו כל חברותי מתחתנות ומכיוון ואני חובבת אופנה, אני מוזמנת ללוות כל אחת מהכלות לחיפוש שמלה נעלים או תכשיטים. אחרי סבב החתונות של השנה, אני יכולה לצייר מפה לכלה המתרגשת.
    כמובן שאני שמחה בשימחתן, אבל הבעיה היא השילוב שנוצר בין מצב חשבון הבנק המתרוקן (מהאירועים המרגשים) והתאבון ההולך וגובר אחרי כל סיבוב שכזה.
    הסבב האחרון הוקדש כולו לחיפוש הנעל המתאימה, כל נעל שהכלה מדדה מדדתי גם אני. את סוף היום סיימתי עם תאבון גדול ורשימה מנטלית עצובה של נעלים שנשארו בחנות.
    אשמח אם תוכלו להשביע את תאבוני עם הנעלים הנפלאות האלו.
    לפחות עד לסבב החתונות הבא…

    מאת: שרון |‏ 30 ביולי 2011 | 00:12
  •  לפני כארבעה שבועות, יום שישי, שלוש בצהריים, מיהרתי לאוטובוס. בדרך הבחנתי בשמלת מקסי פרחונית דקה ונעימה, שהייתה תלויה על קולב בכניסה לחנות קטנה, מטר על מטר, הכי "שוק". בדיעבד- מסתבר שהגעתי לפריט שהוא וואן-פיס, עודפים. לא מדדתי אותה, פשוט נטלתי מהקולב ושילמתי. אחת הרכישות הכי מוצלחות, הרבה יותר מפריטים יקרים/ רכישות באתרים ונבירה בחנויות וינטג'. אני מקפידה מאז לבדוק מה חדש בחנות הזאת, אבל עוד לא הצלחתי לשחזר את הרכישה המוצלחת ו..המקרית, כל כך מקרית.

    מאת: דידי |‏ 29 ביולי 2011 | 22:53
  •  שקניתי במכירת סוף עונה בלונדון. התיק היה ב-50% הנחה ועדיין סבל ממחיר שערוריתי. הקנייה התבצעה
    לפני כ-9 שנים! אבל אני מעולם לא אשכח את התחושה החגיגת של קניה בחנות הוט קוטור, את היחס המלכותי,
    את התחושה הנסיכותית, את השקית, את הריח של התיק וכן את המחיר, שגם היום 9 שנים אחרי הוא יקר משמעותית
    מכל פריט אחר שיש לי בארון. ומצד שני גם היום, כל פעם שאני משתמשת בתיק אני מתמלאת באושר ובזכרונות מתוקים.

    מאת: טל |‏ 29 ביולי 2011 | 22:05
  • ראיתי אצל אמא של חבר שלי נעליים ממש מהממות, וקצת אחרי שהיא רכשה אותן ב-400 ש"ח, היא החליקה איתן במדרגות בבית, נפלה על העכוז והיה לה שטף דם ענק. לאחר כמה חודשים, ראיתי את הנעליים בסייל ב-50 ש"ח!! כמובן שרכשתי אותן ולא הייתה מאושרת ממני. עד שהגעתי למדרגות בביתו של חבר שלי וחוויתי חוויה דומה, ירדתי במדרגות ובמדרגה האחרונה החלקתי ונפלתי על הישבן, אך למזלי לא קרה לי כלום..כמובן שזה הפך לבדיחת היום ומאז שתינו לא נועלות את הנעליים.
    אשמח לקבל נעליים חדשות שיהוו לי תחליף לנעלי ה"החלקה" :)

    מאת: לימור |‏ 29 ביולי 2011 | 21:18
  • הימים לפני החתונה תמיד לחוצים מאד ומכיוון שאני כ"כ אוהבת נעליים, לרגע לא חשבתי שדווקא בנושא הזה תיהיה לי בעיה.
    באחת המדידות אמרה לי המעצבת שלמדידה הבאה אני חייבת להגיע עם נעלי החתונה כדי שהיא תוכל להתאים את אורך השמלה. מאותו רגע הופעל שעון עצר מלחיץ.
    נכנסתי לכל חנויות המעצבים שאני מכירה, ביקרתי בכל קניון אפשרי, מהגדולים והמוכרים ועד לקטנים בקצוותיהן של שכונות ברחבי גוש דן, חרשתי את חנויות דיזינגוף עד שהמוכרים כבר גירשו אותי משם ועדיין, לא מצאתי.
    נעליים לחתונה צריכות להיות יפות, מלאות שיק, מתאימות לצבע ולסגנון השמלה ונוחות. ואת השילוב הזה פשוט לא הצלחתי למצוא בשום מקום.
    בסופו של טירוף קניתי נעל יפייפיה, אבל עם עקב גבוה מאד ובמחיר, נאמר בעדינות, מופרז.
    בסופ"ש לפני המדידה המדוברת קראתי, במקרה, בפייסבוק על מבצע סוף עונה שמקיימת מעצבת נעליים בחנותה בת"א.
    הגעתי לשם ותוך 10 דקות מצאתי אותן – בצבע הנכון, בגזרה מהממת ובעיקר- נוחות נוחות נוחות.
    ששאלתי למחיר נאמר לי "250 ש"ח, אבל אם יש לך החודש יומהולדת – אז יש הנחה נוספת של 50%". לא האמנתי למזלי הטוב- הוצאתי את תעודת הזהות והראתי לה שאני ילידת אפריל :)

    מאת: לירון |‏ 29 ביולי 2011 | 19:46
  •  אז ככה לפני כשנה עבדתי באירלנד ומאוחר יותר באנגליה, הייתי חיילת משוחררת שבאה לעבוד בעגלות משמע נקודת הפתיחה הכלכלית שלי הייתה לא מאוד גבוהה. יום אחד בלימריק שבאירלנד נכנסתי לטופשופ וראיתי מעיל צמר משבצות ירוק מושלם, קלאסי אירופאי מושך תשומת לב ממש מסטר פיס!! המחיר היה 120 יורו (בימים שהיורו היה שווה קצת יותר) וקניתי אותו מרוב התלהבות!!
    הגעתי הבייתה והבנתי שהוצאתי 700 שח על מעיל והבנתי שזה לא זמן טוב להוצאות מוגזמות…. בצער רב ויגון קודר חזרתי ביום שלמחרת ועשיתי החזר וקיבלתי את כספי בחזרה..
    עברו חודשיים החברה העבירה אותי לאנגליה ולתומי נכנסתי ביום בהיר שכזה בלונדון לטופשוט ומי היה מאמין!!! 22 פאונד(100 וקצת שקלים!) כך היה רשום על התוית שעל המעיל המהמם שלי במידה המתאימה… ובכן, סגירת מעגל.
    מסקנות: עם כל אהבת האמת שלי לאופנה, לעתים צריך לחשוב בוגר ולהתאפק, כך גם יש הפתעות נחמדות בסייל וגם לא מקבלים טלפונים ממנהל הבנק :)
    אגב המעיל מהמם עד היום, וכל פעם שאני מגיעה איתו למקום אני מקבלת ערימות של קומפלימנטים!

    מאת: רוחמה קזז |‏ 29 ביולי 2011 | 19:46
  •  כמו כל סיפור ,
    אין כמו סייילים ומבצעים וסוף עונה !
    מי יותר מנשים יודעות שזוהי המחלה שלנו ? מצידנו לקנות שתי שמלות אפילו לא במידה , אבל לדעת שקנינו אותן (-:
    טוב , אז ככה ..
    קניתי בסייל בחנות מול הבית איזה שמלה קטנה ביחד עם כובע אופנתי , בדיוק אז בעלי הפתיע אותי עם נסיעה לאילת . באילת , היה ערב הופעות וריקודים , ולבסוף 'תחרות אופנה ' כל אחד הגיעה בלי הודעה מוקדמת .. ואני זכיתי (:
    אין על צירופי מקרים (-:

    מאת: מיכל |‏ 29 ביולי 2011 | 19:09
  •  מילדות אני במכנסיים. מאז שאני זוכרת את עצמי לא לבשתי שמלה או חצאית. פשוט לא היה לי אומץ. ראיתי את כולן בקיץ אווריריות, צבעוניות, ואני ? – אני במכנסיים, פשוט לא היה לי אומץ. לפני כחודש הוזמנתי למסיבת בר מצווה בחצר. לא משפחה, שכנים שהם חברים. באמצע יום העבודה נכנס לי "ג'וק"- אני רוצה לבוא בשמלה. גם ידעתי בדיוק איזו שמלה. לא אלגנטית מידי, לא חנוקה מידי. שמלה פשוטה, מבד נעים ללחות הארצישראלית, שצמודה במקומות הנכונים ומסתירה את "הבושות". גם ידעתי בדיוק את הכתובת. הודעתי לבעל שאני מאחרת ובסוף יום העבודה נסעתי ישירות לחנות. מדדתי את רוב החנות, אבל אף שמלה לא ענתה על הפנטזיה. לקראת ייאוש פניתי לקולב ה 50% ושם היא היתה. פשוטה, מבד נעים וכאילו נפתרה עליי….. וב 50% הנחה. הגעתי לאירוע עם נעלי עקב, קוקו גבוה ושמלה שעלתה 50 ש"ח. חברתי היקרה והכנה אמרה כשראתה אותי "בובה, מהיום את הולכת רק ככה". מאז אני "חורשת" עליה. לצערי לא נותרו צבעים נוספים מאותה השמלה. היא מתאימה גם לאירוע וגם ליום יום. בקיצור, אני מאוהבת…. ותודה ללימור מ"אתנחתא" על הפנינה שהקימה.

    מאת: קרן |‏ 29 ביולי 2011 | 18:55
  • החולשה שלי היא מבצעים.
    ברגע שאני נתקלת במבצע שווה- העיניים שלי נוצצות, הידיים מתחילות לרעוד ולא אוכל לשקוט עד שהפריט יהיה בידי.
    לאחרונה, במכירת סוף העונה של קסטרו, קניתי שמלה שחורה של אלון ליבנה עם אפליקצייה דמויית עור+ תחרה מתחת לחזה ומחשוף קשירה מדהים.
    יושבת עלי מהמם, מחמיאה ומסתירה את כל מה שצריך (הישבן ברוך המימדים שלי)
    אבל מה? אין לי לאן ללבוש אותה. 
    אין לי חתונות, אין לי אירועים, אין לי דייטים מושקעים.
    אני בחורה של בירה בפאב ושל בית ואין לי משפחה רחבה עם קשרים בממלכה הבריטית.

    אז יש לי שמלה מדהימה ב-200 ש"ח במקום 700. מציאה אדירה.
    והיא יושבת בארון שלי, מחכה ליום שבו ישלחו לי הזמנה לנשף שחור-לבן של גוסיפ-גירל.

    מאת: נעמה |‏ 29 ביולי 2011 | 17:55
  •  אז זהו – שאני קניתי לעצמי בסוף עונה צעיף מעוצב בברצלונה. מה שמיוחד בצעיף הוא שכשהגעתי לארץ ראיתי אותו במקרה בחנות בשינקין במחיר פי ארבעה מהמחיר שאני קניתי. עד היום מחמיאים לי על הצעיף המדהים – שאפשר לגוון איתו כל בגד!

    מאת: קרין אפלבאום |‏ 29 ביולי 2011 | 17:18
  • בעיני, אחרי השמלה השחורה הקטנה, הפריט הכי חשוב, שכל אחת צריכה שיהיה לה בארון, הוא ג'קט שחור קלאסי.
    וכך, בנסיעתי הראשונה לניו יורק, לבקר את חברתי הטובה שחיה שם, הייתי 'תפרנית' במיוחד, ולא יכולתי להרשות לעצמי לעשות שופינג מטורף. עיני יצאו מחוריהן משפע האפשרויות בחנויות הבוטיק של הווילג' והסוהו, עליהם יכולתי רק להסתכל….
    באחד הימים, הלכתי עם החברה לשוטט במרכז העיר, ונכנסו לחנות של Banana Republic, כדי לרכוש מתנה לבעלה.
    בחנות עמד בצד סטנד של בגדים בסייל, ועליו מבחר מצומצם של דגמים ומידות.
    פשפשנו בסטנד ולפתע מצאנו שתינו ג'קט יחיד במינו. זה היה ג'קט שחור קטן, קלאסי, אך עם עיצוב ייחודי- עם גימור של אמרה קטנה ועדינה של בד משי בצדדים, שהוסיפה לו 'שיק'.
    והכי חשוב, הג'קט הוצע למכירה בהנחה מטורפת של 85%, כך שבמקום 100$, המחיר שלו היה בסופו של דבר 15$ בלבד!!!
    לצערנו הרב, נשאר רק פריט אחד ויחיד מהדגם הנ"ל, ובמקרה במידה S, שהיא המידה של שתינו. הסתכלנו אחת על השנייה בחיוך, כי היה ברור שמדובר במציאה נדירה.
    אך חברה שלי, שהייתה מודעת למצבי הכלכלי, וויתרה מראש ופרגנה לי בכיף.
    ומאז ועד היום, הג'קט הזה עדיין מתאים ועדכני ומשמש אותי רבות. הוא מתאים לעבודה, ללבוש מחויט, או זרוק יותר, עם גופיה וג'ינס, וגם לערב, מעל שמלה, ובכל פעם שאני לובשת אותו הוא משדרג משמעותית את הלוק, ואני גורפת עליו מחמאות רבות.

    מאת: אפרת |‏ 29 ביולי 2011 | 16:49
  •  אני לילך ואני מכורה לקניות בסיילים וסופי עונות. לפעמים אני תוהה מדוע שלא נהפוך את כל השנה לרצף של סופי עונה, שהרי ההמתנה המייגעת בין סוף עונה לבאה אחריה מייגעת עד מאוד… בכל אופן, אספר כאן על רכישתי המופלאה האחרונה מאתמול- שמלה מדהימה של רונן חן בצבעי חול וניוד מבד משיי ועדין בגזרה מחמיאה ומושלמת. היא עלתה לי במקום 599 ש״ח- אחזו חזק במסעדי כסאותיכם- רק 179 ש״ח!!! כן, שמלה קלאסית של רונן חן בחיני חינם!עכשיו אני מחכה להזדמנות הנאותה הקרובה להשוויץ בה. לסיכום- אחרי מחאת הדיור, הקוטג׳, העגלות והרופאים, הנה מחאה שתסחוף אחריה רבבות נשים צמאות שופינג- תבוטלנה העונות לאלתר! מעתה סוף עונה כל השנה!  

    מאת: לילוש |‏ 29 ביולי 2011 | 16:36
  • הקנייה הכי שווה שבסוף עונה שקניתי היא לפני שלוש שנים בערך בסוף עונה של חורף בפוקס כל הקפוצ'ונים האלה עם הFOX הגדול עלו שניים בחמישים שקלים …
    אני בשיא התלהבותי קניתי ארבע כאלה .
    מיותר לציין שלבשתי אותם אולי פעמיים וגם אז בתור פיג'מה ..

    אז מה שווה בזה ? ובכן .. בעקבות המקרה הזה למדתי שסוף עונה ומחירים זולים זה לא הכל , צריך לחשוב מה לוקחים ומה קונים ושהמחיר הזול לא יסנוור ויגרום לקניית פריטים מיותרים ממש . בהחלט קנייה שווה לחיים .

    מאת: אוריה |‏ 29 ביולי 2011 | 16:27
  • לפני כשש שנים, בחורף, הייתי באמסטרדם אהובתי וכמובן חרשתי את החנויות. ב-H&M מצאתי בגד כלבבי-מעיל טרנץ' עד הברכיים בצבע לוונדר הורס, עם כפתורים סגולים עגולים גדולים וחגורה. התאהבתי נואשות ואז גם גיליתי את המחיר-70 ש"ח (בגילדנים, כמובן-אז האירו עדיין לא הוכנס לשימוש). כמובן שמיד מדדתי אותו, הוא היה היחיד מסוגו וקלע בדיוק למידותי. ממש סינדרלה! אצתי רצתי לקופה כדי שלא יחטפו אותו וסחבתי במזוודה איתי במשך כל הטיול. מאז כל שנה אני מחכה לימים קרירים כדי לחרוש עליו (וחבל שאין הרבה כאלה, אבל גם אם חמים בחורף אני לובשת חולצה דקה ומעליה את המעיל, העיקר לא לפספס הזדמנות ללבוש אותו).

    מאת: ניבה |‏ 29 ביולי 2011 | 16:25
  • אתחיל בווידוי שאת רוב קניות הבגדים שלי אני מבצעת און ליין, היכולת לקנות ולהסתובב היא מופלאה, אבל עם הזמן אני מגלה שכל דבר שנפשי חפצה בו ארנקי (מורתי וסטודנטיאלי חוטף אותה) ולכן בצד חד צדדי ועם עיניים עצובות הנשאות לחלונות ראווה הרכישות שלי עברו לאון ליין.

    אחת האהבות הגדולות שלי היא לנעליים… לפני שלושה קייצים השתוקקתי לכפכף מנוקד, לא היה אכפת לי הצבע או סוג הנקודות רק רציתי נקודות…(לאחר שיטוטים רבים בחלונות ראווה) עברתי לחיפוש און לייני, באחד מהחיפושים נתקלתי בחברה גרמנית שמוכרת בירקנשטוק והפלא ופלא כפכפים שחורות בעלות פס אחד עם נקודות לבנות עדינות – לאחר התלבטויות רבות (הלכתי לאיבוד שוב במבחר ובמחירים שהיו כה זולים מהארץ…) הזמנתי את הכפכף(ועוד כמה חברים שלא יהיו לו משעמם בנסיעתו לארץ הקודש).
    הכפכפים היו בסייל ועלו פחות מחצי ממחירם בארץ לדגם האמור.
    שבועות חיכיתי בהתרגשות עד שהגיעה החבילה לדואר (גם שם נפרדתי מסכום סמלי, תחילתו של עידן הקניות עבורי – לא הייתי מתורגלת והופתעתי).

    עד היום הן נותרו הכפכפים האהובות עלי, שאני חושבת על קיץ אני לא חושבת על החום,הלחות והמבחנים/עבודות שבדרך אני חושבת רק עליהן – כפכפי המנוקדות:)

    מאת: איילה |‏ 29 ביולי 2011 | 14:43
  •  איך שלא תסובבו את זה, אין מה לעשות, יש פריט לבוש אחד בלבד (ולא אופנתי) אותו תמיד נרכוש ותמיד נאהב ללבוש- תחתוני סבתא!
    ואם כבר, אז רק בסוף עונה:) כך קרה שבזמן שרות הקבע שלי בצבא הזדמנתי לביקור במשביר בקרית שמונה (?!).
    נכנסתי, מצויידת בנקודות אנשי קבע השווים כסף ורכשתי לא פחות ולא יותר מאשר 40 תחתוני סבתא בשלל צבעים ועיצובים במבצע של 70% הנחה ואת היתרה (שקלים בודדים) שילמתי בנקודות אנשי קבע. כך שבעצם עשיתי קנייה מטורפת בחינם!
    אחחח אין כמו תחתוני סבתא ותודה לקארי בראדשו שהחזירה אותם לאופנה.

    מאת: סוניה27 |‏ 29 ביולי 2011 | 14:00
  • לפני שנה בערך, ביום שישי אחד, הסתובבתי עם חברה בקניון ערים בכפר סבא.
    אותה חברה ואני משתדלות שלא להגיע לקניונים בימי שישי כי כידוע עמוס אנשים.
    באותו שישי החלטנו לצאת.
    יש דוכן בקניון שכל הדברים בו נמכרים ב-5 ש"ח, וכמובן שרוב הפריטים די זבל.
    אבל באותו יום מצאתי (וקניתי, כמובן) שרשרת כפתורים ב-5 ש"ח, שנראית כשרשרת מעצבים יוקרתית, ובכל פעם שאני עונדת אותה אני מקבלת ים של מחמאות ושאלות בסגנון ה"איפה קנית?!".
    הקניות הכי מוצלחות הן "על הדרך", ללא תכנון, וכזו הייתה גם השרשרת שלי.

    מאת: רביד |‏ 29 ביולי 2011 | 13:29
  •  במכירת חיסול זכיתי בבעלי =) חחח….. מאוד מועיל בבית =)מומלץ!!!!

    מאת: גלדיס |‏ 29 ביולי 2011 | 13:14
  •  היתה איזו חולצה שממש רציתי הרבה זמן. ראיתי אותה בסטייל ריבר פה במאקו והתייעצתי עם המון אנשים לגביה והרבה אמרו לי לא לקנות אותה. ובכל זאת היא לא יצאה לי מהראש. כשכבר החלטתי ש"חיים רק פעם אחת" ואני קונה אותה, לא משנה מה אחרים חושבים- כמובן שהיא אזלה מהמלאי של האתר.
    העונה עברה וכבר השלמתי עם העובדה שהחולצה הזו לא תהיה שלי עד שלפני כמה שבועות עברתי במקרה ליד החנות שבה היא נמכרה במקור וראיתי אותה בחלון, היא היתה הפריט האחרון והיא היתה כלולה במבצע של שני פריטים במחיר מבצע. לא חשבתי פעמים והוצאתי את הארנק. כשבחרתי פריט נוסף במסגרת המבצע לקחתי שמלה פשוטה שלא "הפילה אותי מהרגליים" אבל היתה נחמדה (ובכלל, המבחר בשלב הזה של העונה במבצעי חיסול הוא כבר די קטן, בייחוד במידה הסטנדרטית שלי). נכון שעברו רק כמה שבועות, אבל עם הקיץ המטורף ששורר בחוץ השמלה הפשוטה הזו הסתברה כקניה הכי טובה שקניתי השנה ובזמן שהחולצה הזו שחלמתי עליה חודשים עדיין לא יצאה פעם אחת מהארון השמלה נלבשה כבר כמה וכמה פעמים. הסתבר בדיעבד גם שבצירופים שונים היא מתאימה גם ליום וגם ללילה ולמגוון סיטואציות. אין ספק שזו הפתעת השנה וזה רק מוכיח שהפריטים הפשוטים והנוחים הללו הם הבסיס לכל מלתחה שימושית וגם שלפעמים כדאי לחכות לסוף עונה ולא להשתולל ולרכוש משהו שמוצא חן מייד בהתחלה- כי מי יודע איך הדברים יתגלגלו….

    מאת: גילי |‏ 29 ביולי 2011 | 13:13
  • הימים ימי אפריל 2010 ואני בעוונותי החלטתי להתחתן במזג האוויר המהמם של ספירת העומר. בדיוק במעבר בין קולקציית חורף לקיץ.

    לשמחתי היה בדיוק מבצע מעולה אצל שני בר. נכנסתי לחנות עם אמא שלי באחד מטיולי השופינג לקראת החתונה. יצאנו משם שתינו עם נעלי בובה כאלה באדום מטלי (לאמא) ובלבן (לי) בהנחה יפה מאוד. אז גם גיליתי את שני בר. קניתי גם כפכפים לבנים לחתונה ליתר ביטחון, אבל לא הייתי צריכה אותם – הנעליים של שני היו נוחות לגמרי. לצערי, באותו יום השארתי מאחור גם מגפון מקסים (עם שלושה כפתורים כאלה מקדימה, הורסים) שמקומם במוזיאון הנעליים ששינו את פני היקום – אבל ביררתי. אין עוד. נחמו אותי בזוג נעליים חדשות!

    מאת: אביב |‏ 29 ביולי 2011 | 13:07
  •  חשקה נפשה בשמלה מטרפת של מעצבת ידועה…שלא אזכיר את שמה. השמלה יחסית יקרה בשבילי ומה גם שהיא כל כך מיוחדת שיהיה קשה "לחרוש" עליה(: אבל מה, חיפשתי וחיפשתי ומצאתי את השמלה באתר שמלות שמיועד לשמלות חתונה בהנחות גדולות! כמובן שהתמלאתי אושר רצוף ומיד קניתי לי אותה(: היא עלתה לי 200 ש"ח בלבד והיא עולה פי 5! אוי, האושר, וכן,,אם תהיתם אני חורשת עליה בלי סוף…(: פעם עליונית עליה, פעם צמיד ענק, ובקיצור מוסיפה לה אביזרים למינהם בכדי לא לצאת מתלהבת וחרשנית(:

    מאת: רינת |‏ 29 ביולי 2011 | 12:53
  • השנה חיפשתי בנרות שמלת ערב לאירוע, בגלל שתמיד יש את החשש שעוד מישהי תלבש את אותה שמלה בדיוק אני משתדלת שלא לקנות שמלות לאירועים חשובים ברשתות הגדולות. ראיתי בעמוד הפייסבוק של בוטיק ירין בו הם מוכרים פריטים בודדים, שמלה לבנה מעלפת עם צווארון שקוף שחור ועיטור כסוף (אם רק יכולתי לשלוח תמונה שלה..) והייתי בטוחה שעד הסייל היא כבר תיחטף מהחנות, הגעתי ולמרבה ההפתעה היא עדיין הייתה שם, כאילו רק מחכה לי ובמחיר מצחיק: 300 ש"ח בלבד לשמלה מדהימה ומקורית שישבה לי בול על הגוף. מיותר לציין שהיא גרפה מחמאות מקיר לקיר באירוע. הפריט הכי מיוחד שיש לי בארון כיום.

    מאת: דניאל |‏ 29 ביולי 2011 | 12:45
  •  בהיותי חיילת בצה"ל המשכורת הבסיסית שלי, לא משהו בלשון המעטה. ועם הורים שמתעקשים לממן רק מוצרים הכרחיים,
    נתקלתי לא פעם בקשיים הנוגעים באהבתי חסרת הפשרות לאופנה.
    תוכלו להבין עד כמה אני משוגעת לדבר בשאלה שדודתי שאלה אותי אתמול.
    "תהיי רעבה ללחם ותראי שמלה יפה מה תקני?"
    "ברור ששמלה", עניתי בלי לחשוב פעמים.
    ובכן לעיקר, היו לי 20 שקלים בארנק כשיצאתי לטיול על רחוב קינג ג'ורג' בתל – אביב עם חברה בקיץ שעבר.
    פנינו לשוק בצאלאל עם המון ספקות. ואולי יותר בשביל ההליכה, לא חשבנו שנמצא שם משהו שווה.
    ולי יש בדרך כלל טעם יקר. אני לא בן אדם של סמרטוטים.
    ובאותה תקופה הכרתי את חבר שלי והרגשתי חייבת שמלה חדשה לדייט. משהו קיצי וקליל ועם זאת מרשים.
    אבל שוב הבעייה היייתה תקציב.
    ומכאן אקצר ואגיד שיש לי קטע עם אנשים שיש עליהם קעקועים של
    Carpe Diem אני תמיד מצלמת את זה ויש לי אוסף תמונות כזה נחמד.
    בזווית העין ראיתי מוכר עם הקעקוע המדובר מה שגרם לי להיכנס לבסטה שלו.
    ושם בגלגלת בפינה שעליה רשום מחיר מצחיק של 10 שקלים הייתה שמלת ערב בצבע קרם של miss n.r.g

    ועד היום אני הולכת איתה לאירועים… על הטיקט שלה רשום מחיר הגבוה ממאה. ואף אחד לא מנחש.

    מאת: אילונה |‏ 29 ביולי 2011 | 12:33
  •  הפריט מציאה שיש לי : לפני 3 שנים טסתי במילאנו וראיתי בחנות קטנטנה מגפי עור מטורפות!!! הן עלו לי אז אחרי מבצעי סוף עונה (ומיקוחים רבים) 65 יורו , הנעליים עדיין בחיים ונראות כמו חדשות גם עכשיו! הפריט הכי שווה שאי פעם קניתי!

    מאת: זימרת |‏ 29 ביולי 2011 | 12:24
  •  אחחח נוסטלגיה ממעמקי הכסא בו אני שקועה כבר חודשיים נאבקת על ציוני בתואר ל… כבר לא בטוחה מה אני לומדת. אביב, ניו יורק וחופש אינסופי (טוב כן עבדתי 6 ימים בשבוע כמו כל הישראלים אבל הכל בתחושה!). פעם בשבוע העיר הזו הייתה שלי- הרחובות שלה, העלים על הכביש, האוניברסיטה בחלק הדרומי וסטארבאקס בחלק הצפוני עם מריה שהייתה מכינה את הקפה הכי טוב מכל הסטרבקסים בכל העיר הזאת!
    תרשו לי רגי לסטות- אם אני כבר פה יש לי וידוי: אני כזאת קמצנית שאפשר למות! רגע, שלא תטעו, אני הכי חולקת, נותנת , מתנדבת וכל הדברים האלו שסטודנטית לפסיכולוגיה (נזכרתי) צריכה להיות, אבל את החוויות שלי אני לא אוהבת לחלוק עם אף אחד! אני מעדיפה שניו יורק תהיה שלי ורק שלי ושהנעליים שמחייכיות אלי מבעד לויטרינה יחייכו אלי ורק אלי! לכן את הטיולים שלי במנהטן עשיתי לבד, וניחשתם נכון- גם את השופינג שלי אני עושה לבדדדד!
    בכל אופן, הסיפור הוא על נעל עקב,13 סנטים, חומה ונוטפת סקס אפיל מטורף; היא עמדה שם במרכז חנות הדגל של סטיב מאדן בברודווייי, כמו נסיכה על במה מוקפת עשרות נתינות שהיא לא רואה ממטר! גם המחיר שלה היה נסיכתי במיוחד. זאת הייתה עלייה לרגל ממש; פעם בשבוע, אני לוקחת אוטובוס למנהטן, יורדת במרכז ומתקדמת דרומה- לצפות בפלא השמיני!
    כעבור חודש זה התחיל להשתלם- מדי שבוע המחיר שלה ירד עוד ועוד ועוד עד שכבר הרשתי לעצמי למדוד אותה, שבוע אחר כך לעשות איתה סיבוב בחנות ולבסוף שבוע לפני החזרה לארץ היא נרכשה בשליש מהמחיר המקורי! הייתי ילדה טובה- שמרתי את האובססיה השבועית הקטנה שלי לעצמי, התמדתי והיום היא חלק מהאוסף הפרטי שלי.
    היום אני הנסיכה (תנו לי, אז מה אם אני בטרנינג מעופש שקועה בכסא השחוק הזה) והיא הנתינה שמשרתת אותי נאמנה כבר ארבע שנים 

    מאת: Nim |‏ 29 ביולי 2011 | 12:22
  •  איזה כיף זה להזכר בתקופות שעוד היה לי חיים ולא הייתי סטודנטית ענייה שלומדת כל היום.. הפריט הכי מוצלח שקניתי הן ללא ספק זוג נעלי עקב שחורות בובתיות עם פפיון קטנטן שקניתי בניו יורק לפני כ6 שנים בערך כשהייתי דיילת אוויר וטסתי למנהטן לפחות פעמיים בחודש (היו לי חיים כבר ציינתי? )
    הנעלים היו מpayless (כמה לא שיקי מצידי) ולאחר הנחת סוף עונה עלו לי פחות מ10$… אני עדיין נועלת אותם די הרבה, הן פשוט מתאימות להכל! שמלה אלגנטית, מכנס קצר קייצי או גינס צמוד..
    כל פעם שאני מנסה לבגוד עם זוג אחר – אני נועלת אותם פעם פעמיים ובסוף חוזרת לנעלי הבובה האהובות שלי, מה שמוכיח שכדאי להראות ולהרגיש מליון דולר לא צריך לבזבז מליון, לפעמים כל מה שצריך זה 10$ והרבה מזל …

    מאת: עדי |‏ 29 ביולי 2011 | 11:30
  • בחורף הקודם יצאתי לחפש מעיל עור שחור, כל המעילים שמצאתי היו מעל 400 ש"ח וכיאה למישהי שמתחילה ללמוד העדפתי לא לבזבז כל כך הרבה כסף על המעיל הזה… ואז כשבוע לאחר מכן חזרתי לאותן החנויות.. ובחנות שאני ממש אוהבת "גריפ" , ראיתי אותו – מעיל שחור אחרון והוא בדיוק במידה שלי, המוכרת אמרה לי שהוא עכשיו במבצע ב-100 ש"ח! לא האמנתי לרגע ואחרי שהתעשתתי לקחתי אותו… בסופו של דבר הוא עלה 80 !!! וגם קיבלתי חגורה ממש יפה מתנה (עוד פריט שהייתי צריכה… ) אז יצאתי ברווח בריבוע בסוף הקניה… והייתי הכי מרוצה בעולם ! וממש נהניתי מהמעיל לאורך החודשיים האחרונים של החורף.. ועכשיו יש לי אותו גם לחורף הקרוב ! :) גם עכשיו כשאני כותבת את זה עולה לי חיוך על הפנים… ! כן ירבו מכירות סוף עונה !

    מאת: אוריין |‏ 29 ביולי 2011 | 11:26
  •  קצת מוזר אבל סבבה , לפני כמה ימים יצאתי עם חברה לעיר , לקנות דברים לאירוע ורצינו לקנות סט איפור ב10 ש'ח של חברהלא מוכרת , הסט הזה עדיין לא הגיע לחנות והתחלתי לבכות שם , לא ידעתי מה לעשות לא היה עליי כסף ולא נשאר לי איפור לאירוע בערב !
    ואז המשכנו הסתובבנו ואז פתאום החברה מצאה ערכה של קרליין עם 9 צלליות 2 סמקים פודרה ו3 ליפגלוסים מעלפים ב30 ש'ח במקום 150 !
    אני התלהבתי כמו ילדה קטנה מסוכריה וישר חטפתי וכמובן שגם היא קנתה , שתינו הלכנו ביחד לאירוע שתינו באנו אותו דבר , אותו שיער ,איפור ובגדים , ממש קניה מעולה לדעתי (:

    מאת: קטרין |‏ 29 ביולי 2011 | 11:24
  •  אז ככה,אמנם זה לא ממש סייל אבל מדובר בחנות צדקה מה שנקרא באנגליתcharity shop ,חנות בה כל הפריטים מוזלים ולרב יד שניה..מעשה שהיה כך היה,בביקורי הרבים בעיר לונדון -שם מתגוררת אחותי- הדרך החביבה עלי להשחית את הזמן היא חריש יסודי ואינסופי בין חנויות הצדקה השכיחות ברחבי לונדון,בחיפןש אחר פריטים מדהימים בזיל הזול .ובכן, החריצות משתלמת וכמה מהפריטים השווים שלי נמצאו במהלך המסעות האלו,כמו ג'ינס קלאסי ,על זמני של גאפ,כמו תיק קלאצ' צהוב חרדל סטייל דבי הארי שעלה לי 1 פאונד(!)לא להאמין!אני בחורה רצינית ויסודית בכל דבר שאני עושה ,ולכן גם במקרה זה השכלתי ללכת לשכונות היוקרתיות כמו נוטינג היל למשל,שם חנויות הצדקה השכונתיות עמוסות במותגי על שנפלו מארונות הליידיס שגרות בסביבה.ופעם אחת התמזל מזלי עד כדי כך שמדדתי איזה ג'ינס מז'אנר הסטרץ' ,דווקא לא משהו מלהיב במבט ראשון(אבל כמו שציינתי אני חרוצה ויודעת שלפעמים המציאות הכי שוות לא נראות כך במבט חטוף)נדמה לי של H&M או אחת מחברות האופנה העממיות,ולפתע כאשר אני מסתכלת במראה ומנסה למתוח אותו סביב המותניים תוך כדי שליחת ידיים לכיסים,אני ממששת ומוציאה מן הכיס שטר של 50 (!!!)יורו!!!מאושרת החלטתי שעלי לקחת את הג'ינס -מחירו היה כ3 פאונד- אחרת איך אני אודה לגורל שהוא הפיל בחלקי ויחד עם אחותי החלטנו לפנק את עצמנו בכרטיסים להופעה של פיונה אפל.בסוף הכרטיסים עלו פחות או יותר כפול מ50 יורו אבל זה כבר סיפור אחר…

    מאת: דני |‏ 29 ביולי 2011 | 10:24
  •  בדרכ' בסופי עונות אני מסתערת על החנויות וקונה מכל חשקי ליבי…
    השנה, בעקבות לימודי התואר השני ויוקר המחייה הגובר ומתפתח, החלטתי לחרוג ממנהגי לקנות פריט אחד או שניים (או שלושה… אבל למה להיות קטנוניים??).
    לפיכך, הפריט הכי שווה הוא המבט שבע הרצון של פקיד הבנק שלי, כאשר הביט במסך והבין שהחודש לא יצטרך להגדיל לי את המסגרת…
    (אבל אף אחד לא מבטיח שלא "אגרור" את מה שחסכתי העונה לחורף.. איך הם קוראים לזה בבנק? "גרייס"!!!).

    מאת: לאה ישראלי |‏ 29 ביולי 2011 | 10:10
  •  בדיוק לפני כשנה, כידוע עונת האירועים בעיצומה, הסתובבתי בקניון כדי לחפש שמלת ערב. נכנסתי לH&M והמחירים כרגיל אטרקטיביים מתמיד. מצאתי שמלת ערב מיני שחורה- מבד סאטן עם עיטור אבנים בקו החזה וחתכים מרשימים בצבע אפרפר. ועכשיו לעיקר: מחירה של השמלה המדהימה שלא תבייש אפילו הליכה על השטיח האדום (בלי להגזים)- המחיר היה 30 ש"ח בלבד! ואני הייתי מרוצה מאוד ומסודרת לעונת האירועים. זה בהחלט הפריט הכי שווה שיכולתי לקנות במכירות סוף העונה.

    מאת: שלי שושה |‏ 29 ביולי 2011 | 09:49