מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה
עכשיו, כשאפילו H&M יש בארץ, רוני שוברת את הראש: איזה מתנות עוד נשאר להביא לחבר'ה בלבנט
עדיין מחכים ל-Urban outfitters | איור: נעה רביב
כחודשיים לפני חופשת המולדת האחרונה שלי קיבלתי מייל ובו בקשה: חברה טובה רצתה לנצל את כתובתי הפריזאית למשלוח מלונדון. החבילות של אורבן אאוטפיטרס, כך מתברר, לא מגיעות למזרח התיכון. תוך חמישה ימים החבילה המיוחלת הגיעה לפתחי, אבל שכבה אצלי בדירה שבועות ארוכים לפני שהגיעה ליעדה האמיתי. לחברה ממש לא היה אכפת, העיקר היה לקבל את הסחורה, לא משנה כמה זה יעלה וכמה זמן יעבור. כאלו אנחנו הישראלים, רבי תושיה. ייאמר לזכותנו שאנחנו לא בוחלים בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשנו, במלחמה כמו בשופינג.
אאוטלט.נט: אתרי המכירות הסגורות שמשגעים את הצרפתיות
לא הרבה דברים גורמים לפריזאיות להשכים עם שחר | פריטי מעצבים ב-85% הנחה הם בהחלט אחד מהם
מי שמתעוררת מאוחר תמצא רק שאריות | איור: נעה רביב
06:55, השעון המעורר מצלצל. אני נאבקת לפקוח את העיניים ומאמצת את עצמי לקום שעה וחצי לפני ההשכמה הרגילה. המחשב הנייד הונח מראש בקרבת מקום, אני פותחת את תיבת המייל ונכנסת להודעה שבגללה אגיע עם עיגולים שחורים לעבודה – ההודעה על מכירת תיקים של LANCEL והלבשה תחתונה של סטלה מקרטני בעשרות אחוזי הנחה.
המועדון הסגור: איך לא תגיעו לשבת בשורה הראשונה
כמו הבחור ההוא הבלתי מושג, שבוע האופנה בפריז לא שם עלינו. אנחנו כמובן ממשיכות לעקוב אחריו בעיניים כלות
כאן לא שמעו על שיויון, חירות ואחווה | איור: נעה רביב
פעמיים בשנה תעשיית האופנה הצרפתית עומדת דום ומצדיעה לעצמה. במשך קצת יותר משבוע נערכים בכל רחבי העיר עשרות קוקטיילים, תצוגות, מסיבות ואפטר-פארטיז לכבוד אלוהי הסטייל. הכוכבים מוציאים את התותחים הכבדים מהארון, השמפניה נמזגת כמים והשמחה רבה. למרבה הצער, הרחוב הפריזאי לא רואה דבר מכל ההתרגשות הזו.
חפשו את המטמון: מדריך וינטג’ בעיר האורות
יד שנייה ב-5 יורו או וינטג' של שאנל - כל הכתובות שצריך לשנן לפני הנסיעה לפריז
אוצרות וינטג' למעריצי אודרי הפבורן | איור: נעה רביב
חובבי וחובבות חנויות היד-שנייה הם ציידי המטמון של זמננו. הם חוזרים מרוב המסעות בידיים ריקות, אבל מספיקה קניה אחת טובה כדי לשמר את האש שבתוכם. כך קרה לי ביום אביבי אחד לפני כשנה כשידיד שלח אותי למסע בעקבות חנות באזור מונמרטר. חיפשתי את דרכי ברחובות הקטנים והחנות לא נראתה באופק. עד שלפתע נתקלתי בבוטיק לבגדי יד-שנייה (Chine Machine), לאו דווקא וינטג' מהודר של השמות הגדולים, ולא זה שחיפשתי, אבל שם המתין לי האוצר שלי.
העיר באפור: בפריז משאירים את הצבע לציורים בלובר
תשכחו משילוש הצבעים אדום-כחול-לבן, הטריקולור האמיתי שסוגדים לו בבירת האופנה הצרפתית הרבה יותר אפרפר ומתרחק ממהפכות
לא רק השמים והבניינים אפורים. איור: נעה רביב
מרגע שנחתתי בעיר האורות הבנתי שאם ברצוני להשתלב כאן, משהו חייב להשתנות. זוגות-זוגות התהלכו מסביבי הנשים האלו, צעירות, מבוגרות, ילדות, כולן כמו יצאו הרגע ממגזין. מבט חטוף נוסף באמזונות שהקיפו אותי, והבנתי מה לא בסדר אצלי: הצבע.